שוודים של פינלנד
פינו-שוודים, הידועים גם כשוודים-של-פינלנד (בשוודית: Finlandssvenskar; בפינית: Suomenruotsalaiset), הם אזרחי פינלנד המשתייכים למיעוט הדובר את השפה השוודית כשפת אם. זהו מיעוט אתני-לשוני שמעמדו ומצבו בקרב אוכלוסיית הרוב הם בין הטובים בעולם.[1]
     | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 290,000 | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
| דרום ומערב פינלנד | |
| שפות | |
| שוודית, דו-לשוניות שוודית ופינית | |
| דת | |
| נוצרית לותרנית | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| תושבי איי אולנד השוודים |
מקורם
עריכהמקור האוכלוסייה הזאת בשטחי פינלנד מוסבר על ידי השליטה של שוודיה בארץ זו בין המאה ה-12 ובין שנת 1809. היא נוצרה מחד - מהתיישבות - בשלבים מסוימים בצורה המונית במסגרת מסעות צלב - של שוודים (איכרים, פקידים, אצילים, אנשי דת ובעלי מקצוע אחרים) בעיקר בין המאה ה-12 למאה ה-18 ומאוחר יותר גם של מספר מהגרים מארצות אחרות ממרכז אירופה שאימצו את השפה השוודית, ומאידך מהתבוללות של ילידים פינים מהשכבות הגבוהות לתוך האוכלוסייה והתרבות השוודית. בנוסף, עוד מוקדם יותר, בין המאות ה-7 וה-10 התיישבו באזור קבוצות ממוצא ויקינגי או ורנגי בני מוצא גרמאני קרוב לזה של השוודים או - במקרה של הוורנגים - שוודים ממש. בשנים 1917–1980 בעקבות אירועים פוליטיים, צבאיים וגורמים כלכליים, התרחשה גם תנועה של הגירת שוודים של פינלנד לשוודיה. כך למשל היגרו לשוודיה תושבים שוודים של העיר ויבורג (10% מתושביה) בעקבות הכיבוש הסובייטי של העיר בשנת 1940. ויבורג שייכת עד ימינו לרוסיה.
הפוליטיקה הלשונית
עריכהגם תחת השלטון הרוסי עד 1863 הייתה השפה השוודית, ולא הפינית, הלשון הרשמית בארץ. שוודית הייתה שפת השיפוט, המנהל וההוראה, כמו גם שפתם של המעמדות העליונים. בשנת 1892 זכתה גם הפינית למעמד של שפה רשמית. עם הכרזת העצמאות של פינלנד ב-1917 הייתה השפה הפינית לשפה הדומיננטית בממשל ובחברה.
מאז הייתה פינלנד באופן רשמי מדינה דו-לשונית בעלת מיעוט דובר שוודית, או שוודית של פינלנד, החי בעיקר בקרבת החופים המערביים, הדרום-מערביים והדרומיים שלה.
המחוז האוטונומי של איי אולנד הוא יוצא מן הכלל בכך שעל פי הסכמים בינלאומיים (כולל החלטת מועצת חבר הלאומים ביוני 1921) נקבע כי יהיה חד-לשוני, וכי השפה הרשמית בו תהיה שוודית.
ההוראה בשפה השוודית מתבצעת באזורים שבהם אחוז דוברי השוודית מעל 6% או 8%.[2] פרט לכך נלמדת השפה השוודית כשפת חובה בבתי הספר בכיתות ז' עד ט'.[2]
השפה השוודית בפינלנד
עריכההשוודית של פינלנד היא שפה שונה במקצת מהשוודית המדוברת בשוודיה (עגה), ובעיקר בכך שאין לה מבטא מלודי, בדומה לשאר השפות ההודו-אירופיות. הדקדוק זהה, וכך גם האיות; אולם בשפה המדוברת ישנה נטייה טבעית לשאול מילים וביטויים משפתה של אוכלוסיית הרוב הפינית.
שינויים דמוגרפיים כלל-ארציים
עריכהאחוז הפינים השוודים באוכלוסיית פינלנד לפי שנים[3]:
| שנה | 1610 | 1749 | 1815 | 1880 | 1900 | 1920 | 1940 | 1960 | 1980 | 2003 | 2005 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אחוז | 17.5 | 16.3 | 14.6 | 14.3 | 12.9 | 11.0 | 9.5 | 7.4 | 6.3 | 5.6 | 5.5 |
זהות
עריכהאף על פי שלשוודים של פינלנד יש רגשי השתייכות משותפים ומסורות ייחודיות של עצמם, הם מזהים עצמם בימינו כאזרחי פינלנד בעלי שפת אם שוודית. קיום היסוד השוודי הוא בעיני הפינים וגם בעיני המיעוט דובר שוודית בפינלנד חלק אינטגרלי של התרבות של פינלנד. (עצם שם המדינה מוכר בכל העולם בגרסתו השוודית - פינלנד).[4] נציגי האוכלוסייה הפינו-שוודית שיחקו תפקיד חשוב בהתעוררות התודעה הלאומית השוודית במאה ה-19. עמהם נמנו יוהאן וילהלם סנלמן, יוהאן לודוויג רונברג או אקסלי גאלן-קאללה. משקל השוודים של פינלנד בשכבות החברתיות השונות אינו שונה לעומת משקלם באוכלוסייה הכללית. לעומת זאת השפה השוודית הייתה נחשבת בפינלנד שפת המעמד העליון של פעם ולפיכך באופן מסורתי השימוש בשפה זו נפוץ יותר בקרב המשפחות העשירות ובקרבן של ששת אלפים משפחות האצולה הפינית.[דרוש מקור].
בשנת 2005 ערך ה"סבנסקה פינלנדס פולקטינג" (Svenska Finlands Folkting), פורום האינטרסים של השוודים של פינלנד, סקר לגבי זהותם. 82% מהנשאלים ענו שמשמעות ה"שוודיות של פינלנד" היא "להשתייך לתרבות ייחודית אבל בעת ובעונה אחת להיות אזרחי פינלנד כמו כל הפינים האחרים". זאת בהתאם לגרסה הליברלית של הלאומיות האזרחית הנהוגה באופן רשמי בפינלנד - אזרחי פינלנד הם פינים ולהם שתי שפות לאומיות רשמיות. רק 17% בחרו בעד האפשרות של "השתייכות לתרבות ייחודית, שונה מזו הפינית". לגבי נושא הזיקה לשוודיה ולתרבות שוודיה, 31% השיבו כי אלו מהווים "חלק חשוב בחייהם", בעוד 59% מהנשאלים אמרו שאלה "מעניינים אותם, אבל רחוקים". 9% הצהירו ששוודיה ותרבותה אינן לחלוטין מעיניינם.[5]
הגישה החריגה העיקרית הציגו תושבי החבל האוטונומי של איי אולנד הדוברים "אולנדית", ניב של השוודית ומרגישים בקושי קשורים לפינלנד. תכופות אינם משייכים את עצמם ל"שוודים של פינלנד" במובן הצר של המילה, בדיוק כמו אזרחים שוודים שהיגרו רק בתקופה האחרונה לפינלנד.
המפקדים הרשמיים בפינלנד אינם כוללים נתונים על השתייכות אתנית אלא על אזרחות, ארץ לידה ושפת אם בלבד.
אזורים מאוכלסים על ידי פינו-שוודים
עריכה
מקומות ההתיישבות של האוכלוסייה הדוברת שוודית מתחלקים לשלשה אזורים נפרדים עיקריים: בדרום - החוף של אוסימא Uusimaa או נילנד Nyland בין פיהטה Pyttis) Pyhtää ) והאנקו Hanko) או Hangö) מיושב ברובו על ידי מיעוט זה. כמו כן לאזור המיושב בפינו-שוודים שייך חבל אובולנד Åboland (טורונמא Turunmaa) בחלק הדרומי של אזור האיים הסלעיים מסוג "שר" skär (קארי - kari) מול חופי ה"פינלנד המקורית" (Egentliga Finland או Varsinais Suomi בדרום-מערב המדינה. האזור השלישי בחוף המערבי, הוא באזור הקרוי "פינלנד" - רצועת החוף אסטרבוטן (Pohjanmaa פוהיאנמה) Österbotten, שבין קריסטינסטאד Kristinestad (קריסטינאנקאופונקי Kristiinankaupunki) ועד קארלבי Karleby (קוקולה Kokkola). לפני הגעת המתנחלים השוודים האזוריים החופיים שהוזכרו לא היו מיושבים.[דרוש מקור]. בתקופה האחרונה חלה ירידה במספר תושביהם דוברי השוודית עקב הגירה או התבוללות. גם בעיר הלסינקי שבה בשנת 1870 57% מתושביה היו פינו-שוודים ייצוגם באוכלוסייה ירד במהלך השנים בעקבות השינויים ההיסטוריים במדינה ל 6% בשנת 2007. אחוז הפינים השורשיים בעיר עלה מ-25% בשנת 1870 עד ל 85% בשנות ה-2000.
החבל האוטונומי אולנד ששתושביו זכו במעמד מיוחד אינו נחשב ממש אזור פינו-שוודי. שם אחוז השוודים הוא 91,2% וזה של הפינים השורשיים הוא 5.0%, .02007). בעיר המרכזית של האיים, המרלנד, 96% הם שוודים.
ארגונים מייצגים
עריכהלפינו-שוודים יש, בין היתר, פורום אינטרסים מוכר בחוק, הקרוי סבנסקה פינלנדס פולקטינג Svenska Finlands Folkting. בפרלמנט הפיני יש חברים שנבחרו מטעם המפלגה העממית השוודית, המייצגים בוחרים מקרב המיעוט הפינו-שוודי. העיתון החשוב בשפה השוודית המופיע בפינלנד הוא Hufvudstadsbladet (הופוודסטאדבלאדט). בפינלנד קיים חינוך בשפה השוודית הכולל את כל רמות הלימודים עד לאוניברסיטה. ידועה האוניברסיטה האקדמית של אובו שבה שפת ההוראה היא שוודית.
פינים-שוודים מפורסמים
עריכה- יוהאן גדולין - כימאי
- גאורג אוגוסט ואלין - מזרחן, בלשן
- טובה ינסון - סופרת בשפה השוודית וציירת
- קארל גוסטף אמיל מנרהיים - איש צבא ומדינאי, נשיא פינלנד
- אדולף אריק נורדנשלד - גאולוג, מינרלוג וחוקר ארצות
- ז'אן סיבליוס - מלחין פיני, המלחין הלאומי של ארצו
- יוהאן וילהלם סנלמן - פילוסוף, עיתונאי ופוליטיקאי
- יוהאן לודוויג רונברג - משורר, נחשב משורר לאומי של פינלנד, כתב בשפה השוודית
- הילמה גרנקוויסט - אנתרופולוגית
- לינוס טורבאלדס - מתכנת, ממציא מערכת ההפעלה לינוקס
- מיקאל וידניוס - איש מחשבים פיני-שוודי ממציא מסד הנתונים MySQL
- אקסלי גאלן-קאללה - צייר פיני, נחשב לאחד הציירים הפיניים החשובים
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ אלכסנדר יעקובסון, אמנון רובינשטיין - ישראל ומשפחת העמים, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב 2003, עמ' 13.
- ^ 1 2 Peggy Heikkinen, Svenska (Swedish in Finland), Network to Promote Linguistic Diversity (NPLD), 22.12.2015 (ארכיון)
- ^ וירטואל פינלנד
- ^ ראו ציטוט מאתר המפלגה העממית השוודית בפינלנד, מצוטט ב-7 במאי 2008 ב"ויקיפדיה הגרמנית": The Swedish speaking Finns generally don't label themselves as an ethnic minority. With regards to identity, the Swedish speaking element is usually considered as an integral part of Finnish culture, although expressed in another language than Finnish.
- ^ Identitet och framtid – Folktingets undersökning om finlandsvenskarnas identitet / Suomenruotsalainen identiteetti – Folktingetin kyselytutkimus (PDF, 925 KB, בשוודית בפינית ע' 23/53 ו 33/63. גישה לנתונים. 17 במאי 2007