אזור מפורז

אזור מפורז (באנגלית: Demilitarized zone; בראשי תיבות: DMZ או DZ) הוא שטח, בדרך כלל בין שני כוחות צבאיים או יותר, בו אסורה הכנסת צבא או כל פעולה צבאית.

האזור המפורז הווייטנאמי שהפריד בין צפון וייטנאם לדרום וייטנאם

המונח "אזור מפורז", בו אסורה פעילות צבאית אך בכל יתר הבחינות הוא עשוי להיכלל בתחום הריבונות של מדינה כלשהי נבדל מהמונח אזור נייטרלי, שהוא טריטוריה (בדרך כלל בין שתי מדינות) שאינה נכללת בתחום הריבוני של אף אחת מהן, אולם מעוגנת בהסכם כלשהו בין הצדדים בנוגע אליה. שטח שאיננו בריבונות אף מדינה ואף אינו מעוגן בשום הסכם בין מדינות נקרא "טרה נוליוס". למעשה, כל אזור נייטרלי הוא גם אזור מפורז, אולם אזור מפורז אינו בהכרח גם אזור נייטרלי.

דוגמאות לאזורים מפורזים

• חבל הריין

פירוז מנשק גרעיני

רגישות מיוחדת נודעת ליצירת אזורים מפורזים מנשק גרעיני (Nuclear Weapon Free Zone (NWFZ). על פי פרק 7 באמנה לאי התפשטות נשק גרעיני ((the nuclear Nonproliferation Treaty (NPT) שנכנסה לתוקף ב-1970 לארצות יש את הזכות ליצור אזורים ספציפיים מפורזים מנשק גרעיני. העצרת הכללית של האו"ם אישרה ב-1975 מחדש זכות זו וניסחה קריטריונים לאזורים אלו. בתוכם יכולות הארצות להשתמש באנרגיה גרעינית לצורכי שלום.

כיום ישנם חמישה אזורים כאלה: אמריקה הלטינית והקריביים (על פי אמנת Tlatelolco מ-1967), דרום האוקיינוס השקט (על פי אמנת Rarotonga מ-1985), דרום-מזרח אסיה (על פי אמנת בנגקוק מ-1995), אפריקה (על פי אמנת Pelindaba מ-1966) ומרכז אסיה (על פי אמנת Semipalatinsk מ-2006).

חלוץ בתחום זה היה פוליטיקאי והדיפלומט הפולני אדם רפצקי אשר כבר ב-2 באוקטובר 1957 הציג באומות המאוחדות את תוכניתו המכונה "תוכנית רפצקי" להפיכת מרכז אירופה לאזור חופשי מנשק גרעיני.

אזורים מפורזים בישראל בהווה ובעבר

אזורים מפורזים לשעבר על פי הסכמי שביתת הנשק 1949

אזורים מפורזים בין ישראל ושכנותיה ב-1949

הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות קבעו מספר אזורים מפורזים בין ישראל למדינות ערב שהתייתרו בעקבות מלחמת ששת הימים. בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים היו אזורים אלו מוקדי חיכוך:

• בגבול ישראל-ירדן:
  • אזור לטרון, רצועת שטח מפורז בעובי של כקילומטר עד שלושה קילומטרים, אך למעשה היה זה שטח הפקר שלא היה בריבונות ישראלית ואף לא ירדנית. בשטח זה הוקמו היישובים נוה שלום, מכבים, כפר רות, לפיד ושילת.
  • הקו העירוני בירושלים, רצועת שטח שרוחבה עשרות מטרים בסמוך לעיר העתיקה, וכן אזור ארמון הנציב.

• בגבול ישראל-מצרים: אזור תל ניצנה

• בגבול ישראל-סוריה:
  • רמת הבניאס (מקומו של קיבוץ שניר כיום).
  • רצועה ממזרח לאגם החולה ומעין משולש גאוגרפי מדרום לו סביב המושבה משמר הירדן ולאחריה רצועת שטח צרה לאורך נהר הירדן (הגבול הבינלאומי לאורך רצועה זו נמתח על הגדה המזרחית של הנהר) המתרחבת מעט בקרבת שפך הנהר לכנרת.
  • רצועה ממזרח לאפיק הירדן; ואזור מורדות רמת הגולן בדרום מזרח הכנרת, כולל חמת גדר, עין גב, האון, מעגן (קיבוץ), ותל קציר.

הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה לאחר מלחמת יום כיפור

הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה לאחר מלחמת יום כיפור ותקופת ההתשה שלאחריה, קבע אזור מפורז רובו בתוך שטח סוריה.

ראו גם

• פירוק נשק
• האזור המפורז הקוריאני
• אזור נייטרלי

לקריאה נוספת

• משולם סיקרון, האזור המפורז בסביבת ניצנה, בשנים 1956-1949, הגורמים וההתפתחויות שהביאו לדחיקת המצרים מהאזור, אוניברסיטת בן-גוריון
• שאול אריאלי, כל גבולות ישראל מאה שנים של מאבק על עצמאות, זהות, התיישבות וטריטוריה, ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2018
• מתי גרינברג, האזורים המפורזים בגבול ישראל–סוריה, 2 כרכים, אג"ם/תוה"ד, אפריל 1993

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.