שניר

שְׂנִיר הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי באצבע הגליל. הקיבוץ נמצא במרחק כעשרה קילומטרים מצפון-מזרח לקריית שמונה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון.

שניר

בתים ביישוב שניר
מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	הגליל העליון
גובה ממוצע	‎308 מטר
תאריך ייסוד	1967
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	749 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎13.3% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת אצבע הגליל מוגדלת)   שניר (למפת אצבע הגליל רגילה)   שניר (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום שניר (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום שניר 33°14′30″N 35°40′40″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	8 מתוך 10

היסטוריה

היישוב הוקם בכ"א באלול ה'תשכ"ז (26 בספטמבר 1967) כהיאחזות נח"ל ברמת הבניאס, שהייתה אזור מפורז, ממערב לגבול הבינלאומי, מאז הסכם שביתת הנשק 1949, אך הוחזקה בפועל בידי סוריה עד מלחמת ששת הימים. ההיאחזות הוקמה במקום שיועד למצודת אוסישקין ו', במסגרת תוכנית מצודות אוסישקין, אך לא יצאה אז אל הפועל. ההיאחזות אוזרחה כקיבוץ בחשוון ה'תשכ"ט (1968) על ידי ארגון "השומר הצעיר". בראשית דרכו נקרא הקיבוץ "כפר משה שרת" אולם לאחר תקופה קצרה נקבע השם שניר, כשמו של הר החרמון בשפה האמורית. מקורות הפרנסה של הקיבוץ הם: מטע אבוקדו מהגדולים במזרח התיכון, גידולי שדה בעמק החולה, לול לבשר, בקר לבשר, תיירות צימרים וקייטרינג, מפעל סנו שהיה שייך בעבר לקיבוץ, הרחבה קהילתית שנתפשת כענף כלכלי מובהק ומקור ליציבות כלכלית על אף הצהרות חברי הקיבוץ.

בסוף שנות ה-70 היה קיבוץ שניר הראשון בקיבוץ הארצי שהחליט על מעבר מלינה משותפת ללינה משפחתית. לאחר שבתנועה סירבו לאפשר את המעבר, הודיע הקיבוץ על פרישה מתנועת הקיבוץ הארצי.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 היה שניר הקיבוץ הראשון שעבר הפרטה, ואחד הראשונים שהוקמה בהם הרחבה קהילתית.

שמו של היישוב נגזר מאחד משמותיו של הר חרמון הסמוך, על פי הפסוק ”צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ-לוֹ שְׂנִיר” (דברים, ג', ט').

גלריית תמונות

• 
  טקס העלייה לנח"ל שניר ב-1967 על גבי שער במחנה נח"ל
• 
  מועדון לחבר
• 
  קיר אמנות שיצר משה סעידי בחזית מועדון לחבר
• 
  חדר אוכל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שניר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של שניר
• שניר במרכז המידע להתיישבות בגליל
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית והיסטורית על חדר האוכל והמועדון בקיבוץ, באתר 'חלון אחורי', 13 באפריל 2016
• היאחזות הנחל שניר ברמת הגולן הופכת ליישוב אזרחי, 1968, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים