פירוש ספר דניאל המיוחס לרבינו סעדיה גאון

פירוש ספר דניאל המיוחס לרבינו סעדיה גאון הוא פירוש על ספר דניאל שנדפס במקראות גדולות תחת הציון שהוא פירושו של רבינו סעדיה גאון (רס"ג). היום מקובל שהפירוש אינו של רב סעדיה גאון.

תולדות הפירושעריכה

הפירוש נדפס במהדורה הראשונה של מקראות גדולות תחת הציון שהוא פירושו של רבנו סעדיה גאון. בביכורי העתים לקראית תקפ"ט (1828) פרסם שלמה יהודה רפפורט סיכום של תולדות סעדיה גאון ובהערה ארוכה טען שאמנם רב סעדיה גאון כתב פירוש לספר דניאל, אולם הפירוש המופיע במקראות גדולות אינו שלו. ראיותיו כוללות מובאות של אבן עזרא מפירושו של סעדיה גאון שאינם מופיעים בפירוש המופיע במקראות גדולות, ומובאות של רש"י ואבן עזרא מפירושו של רב סעדיה גאון הסותרות את המופיע בפירוש. . במיוחד מציין רפפורט שרש"י מייחס לרב סעדיה גאון פירוש של מראות דניאל גם על אירועים עתידיים אחרי ימי רס"ג אך לפני ימי רש"י, בעוד הפירוש במקראות גדולות מפרש את בחזון זה אך ורק עד ימי החשמונאים. בנוסף, מציין רפפורט שהפירוש סותר את דברי רס"ג בספר אמונות ודעות. כראייה נצחת מציין רפפורט את הפירוש על פרק ז', פסוק ח', בו הוא מצא רמז למלכות הנוצרים בירושלים, שאירע מעל 150 שנה אחרי מות סעדיה גאון. שלמה יהודה רפפורט ציין שמחבר הפירוש אמנם הביא מובאות מפירושו של רס"ג, ולכן יש מובאות מרס"ג הנמצאות בפירוש[1].

אלעזר הלוי גרינהוט יצא נגד טענתו של רפפורט ופרסם במאסף הגן שיצא בשנת 1899 מאמר הטוען שהפירוש הוא אכן של רס"ג[2]. גרסה מורחבת של טענותיו הוא הביא בהקדמה לפירושו על עזרא ונחמיה[3][4]. בשנת 1900 הגיב שמואל אברהם פוזננסקי לגרינהוט וטען שרפפורט צודק והפירוש אינו של רס"ג[5]. גרינהוט השיב לפוזננסקי[6], אך דבריו לא נתקבלו על לב החוקרים. כתב על כך פרופ' אליעזר שלוסברג: "למרות דברי תשובתו של גרינהוט, מוסכם על כל החוקרים, כי המחבר אכן איננו הגאון רב סעדיה."[7]

בשנת תשמ"א הוציא הרב יוסף קאפח מכתב יד את פירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל, השונה מהפירוש המופיע במקראות גדולות.

מחברעריכה

השערות שונות הועלו לגבי זהותו של מחבר הפירוש, בהם: חכם צרפתי מהמאה ה-13 או ה-14, הפייטן סעדיה בן נחמני וסעדיה בן יוסף בכור שור[8].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שלמה יהודה רפפורט, ‏תולדות רבנו סעדיה גאון ותולדות ספריו, הערה 39, בכורי העתים, תקפ"ט, עמוד 34, באתר HebrewBooks
  2. ^ יוסף דניאל וואלאך, הגן, המגיד, 30 בדצמבר 1899
  3. ^ אלעזר גרינהוט, ‏רבנו סעדיה גאון ופירושו לדניאל, פירוש על עזרא ונחמיה, ירושלים, תרנ"ח, עמוד 6–23, באתר HebrewBooks
  4. ^ הערה, הצבי, 12 בינואר 1900
  5. ^ בינה בספרים, המליץ, 15 ביולי 1900
  6. ^ אלעזר גרינהוט, ‏רבנו סעדיה גאון ופירושו לדניאל, באתר HebrewBooks
  7. ^ אליעזר שלוסברג, "האם הפך נבוכדנצר לחיה? (דניאל ד', ל): עיון בפרשנות ימי-הביניים", בית מקרא, כרך לח, חוברת ד (קלה) (תמוז-אלול תשנ"ג), הערה 10
  8. ^ דניאל שפרבר, מנהגי ישראל, חלק א', מוסד הרב קוק, תש"ן, עמ' קמט