פלגיוס הראשון, מלך אסטוריה

מלך אסטוריה

פלגיוס הראשון, מלך אסטוריהאסטורית: Pelayu, בספרדית: Pelayo, בלטינית: Pelagius;‏ 685737) היה מייסדה של ממלכת אסטוריה ושליטה הראשון בין השנים 718–737. פלגיוס היה המונרך הנוצרי הראשון שהחל את הרקונקיסטה; הכיבוש הנוצרי המחודש של חצי האי האיברי מידי הח'ליפות האומיית, כאשר הביס את צבא הח'ליפות בקרב קובאדונגה בשנת 722 ומנע את הכיבוש המוסלמי של צפון חצי האי האיברי.

פלגיוס, מלך אסטוריאס
Pelagius, Rex Asturiarum
דיוקן דמיוני של פלגיוס מהמאה ה-19.
דיוקן דמיוני של פלגיוס מהמאה ה-19.
לידה 685
אסטוריאס, הממלכה הוויזיגותית
פטירה 737 (בגיל 52 בערך)
קנגס דה אוניס, ממלכת אסטוריאס
שם מלא פלגיוס הראשון מקנטבריה
מדינה ממלכת אסטוריאס
מקום קבורה סנטה קואבה דה קובדונגה
עיסוק מצביא, מונרך
דת נצרות קתולית
בת זוג גאודיוסה, מלכת אסטוריאס
שושלת אסטול-לאון
תואר מלך ממלכת אסטוריאס
אב פאבילה מקנטבריה
צאצאים פאבילה, מלך אסטוריאס
ארמסינדה, נסיכת אסטוריאס
מספר צאצאים 2
יורש העצר פאבילה, מלך אסטוריאס
מלך ממלכת אסטוריאס ה־1
718737
(כ־19 שנים)
→ אין, התפקיד נוצר
שירות צבאי
מדינה ממלכת טולדו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Gaudiosa עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הממלכה הוויזיגותית (710717)
ממלכת אסטוריאס (718737)
תקופת הפעילות 710737 (כ־27 שנים)
פעולות ומבצעים
קרב קובאדונגה עריכת הנתון בוויקינתונים

ביוגרפיהעריכה

אביו של פלגיוס, פלביוס, היה אציל הממלכה הוויזיגותית אשר שימש בתפקיד דוכס חבל גליסיה ההיסטורי. פלגיוס היה יליד 685 ובצעירותו היה חבר במשמר המלכותי של רודריק, מלך הממלכה הוויזיגותית שפעל מבירתו בטולדו. בתחילת המאה ה-8 החל הכיבוש המוסלמי של ספרד במסגרתו נפגשו הכוחות הויזגותים (שבתוכם כללו את פלגיוס) בכוחות המוסלמים המורים תחת פיקודו של טארק בן זיאד בשנת 711 בקרב גואדאלטה. הקרב היה אסון לכוחות הויזגותים, המלך רודריק נהרג במהלכו וחציו הדרומי של חצי האי האיברי נפל במהרה לשליטה מוסלמית ובהמשך גם הצפון החל ליפול לידי הצבא המוסלמי של בן זיאד לנוכח התפרקותו של הממשל הוויזיגותי. פלגיוס הצליח לשרוד את הקרב ושב לארץ מולדתו בחבל אסטוריאס, בצפון חצי האי האיברי (לחופי מפרץ ביסקאיה).

בהמשך הנהיג פלגיוס מרד נוצרי שהורכב בעיקר מאסטורים מקומיים נגד שלטונם של המורים המוסלמים, אשר פעלו במטרה להביא להמרת דתם של הנוצרים בחצי האי לידי דת האסלאם. המרד כשל ופלגיוס נתפס בידי הרשויות המוסלמיות ובהמשך נשלח למאסר ונכלא בקורדובה (חבל אנדלוסיה; דרום חצי האי האיברי). בשנת 717 הצליח פלגיוס לחמוק מן המאסר ולשוב חזרה לחבל אסטוריה, שם שב להנהיג מרד עממי נוסף נגד המשטר המוסלמי. לאחר שבמהלך מספר חודשים הצליחו המורדים הנוצרים לכבוש שטחים באסטוריה וצלחו בהדיפת תקיפותיהם של המורים המוסלמים, הוכתר פלגיוס למלך על ממלכת אסטוריאס הנוצרית החדשה בידי המורדים וקיבל תמיכה נרחבת מן האוכלוסייה העממית הנרחבת הממלכתי החדשה, שכן היווה גורם הנהגתי נגד הכפייה הדתית. עם הקמתה של הממלכה החדשה, פלגיוס קבע את העיר קנגס דה אוניס להיות לו לבירה.

בשנת 722 הוצאה לפועל פלישה מורית נוספת שנועדה להפיל את ממלכת אסטוריה. הכוחות הפולשים פגשו בצבאו של פלגיוס במהלך קרב קובאדונגה, שהיה ניצחון מכריע לממלכת אסטוריאס. ניצחון זה היה הגדול ביותר בהישגיו הצבאיים של המלך פלגיוס והביא לתחילת הקריאה להשיב את חצי האי האיברי לשלטון נוצרי מלא ולהפלת הממשל המוסלמי, מכאן שהקרב על קובאדונגה נחשב מבחינה היסטורית לניצחון המחונן שהחל את הרקונקיסטה[1]. לאחר הקרב התפרשה ממלכת אסטוריאס על חבלי אסטוריאס, גליסיה, קנטבריה, חבל הבסקים, לה ריוחה וצפון קסטיליה ולאון. המשך שלטונו של פלגיוס על ממלכת אסטוריאס לא נודע באירועים מכוננים נוספים והיה די רגוע ביחס לאיכות עם השכנים המוסלמים מדרום. בשנת 737 נפטר המלך פלגיוס ובנו שהיה ליורשו הוכתר בתור פאבילה, מלך אסטוריאס.

מורשתעריכה

המקורות אודות חייו של פלגיוס מקורם בעיקר מרישומי הכנסייה הקתולית אשר עירבבו את חייו עם מיתוסים אגדיים שנועדו להאדיר את מורשתו ותדמיתו ההיסטורית. בתוך כרוניקת אלבלדנסה מתואר קרב קובאדונגה ומה נכתב כי: "ההשגחה העליונה הביאה אלינו את מלך אסטוריאס" (המקור בלטינית: "Regnum Asturorum divina providencia exoritur"), דבר שהוסיף לדמות האגדית של פלביוס. עקב מורשת רישומים אגדית זאת, רוב המידע אודות חייו של פלגיוס נתון בספק בנוגע לאמינותו. כמו כן, רוב הכתבים נכתבו במהלך תקופת שלטון ממלכת אסטוריאס בתקופת יורשיו של פלגיוס, דבר המחזק את הטענה האפשרית כי הדברים נכתבו תחת השגחתם של המלכים האסטוראים, שפעלו להאדיר את תדמיתם ההיסטורית.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה