בלדור
בלדור (נקרא גם בלזור[2] או פלדור; שם מדעי: Semecarpus anacardium) הוא צמח רפואי הנודע בעיקר בסגולותיו כמחזק זיכרון, שימוש בצמח זה נעשה בעיקר ברפואת ימי הביניים. מקורו בהודו בהרי ההימלאיה.
 בלדור
| |
|---|---|
_W_IMG_1406.jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים וסקולריים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | אלתיים |
| סוג: | Semecarpus |
| מין: | בלדור |
| שם מדעי | |
 Semecarpus anacardiumהבן, 1782 | |
| |
ישנם כמה השערות בדבר זיהוי הצמח, ממקורות שונים עולה שצמח זה רעיל ומסוכן לבריאות. בספרות התורנית נפוצה האימרה ”הדור הדור ואל תצטרך לבלדור” כלומר עדיף לחזור על הלימוד ולא להזדקק לצמח מסוכן זה.
רקע
עריכהעל פי תיאורית ארבע הליחות, כח הזיכרון נפגע כתוצאה מקרירות במוח, וכדי לשפרו יש לאכול מאכלים הגורמים לחום, רופאים רבים הציעו שימוש בצמח זה כמרפא ומחזק זיכרון. שימוש בצמח כתרופה, נזכר לראשונה במאה השישית בכתבי אלכסנדר מטרלאס(אנ'). הרופא הערבי חנין אבן יצחק(אנ') יחס תרופה זו לקלאודיוס גלנוס, עמנואל לעף ייחס את גילוי הצמח לשלמה המלך[3].
הצמח מובא במאה השביעית על ידי הרופא היווני פאול מאגינה(אנ'), ובספרות הרפואה האיסלאמית על ידי הרופאים אבן-מסואיה(אנ') (980), אבן-סאהל(אנ') (869), אל-ראזי, אבן אלגזאר(אנ') (980), ואבן סינא[4] (1037).
בספרות היהודית הצמח הובא לראשונה בספרו של אסף הרופא (כתרופה לכאב לב), וכסגולה לזכירה בספרים של ר' משה נרבוני[5], מאיר אבן אלדבי (נכד הרא"ש)[6], יהודה אריה ממודנה[7] ועוד. הרב חיים ויטל מביא מרשם "לפתיחת לב", הנקרא 'בלדור קטן'. כמו כן הרב דוד די סילוה[8] מביא מתכון מפורט איך מכינים בלדור.
שימוש
עריכהשימוש בבדלדור כרוך בסכנה שכן צמח זה רעיל, ההיסטוריון הפרסי אחמד אל-בלאד'רי מת כתוצאה מאכילת צמח זה, ומכאן נובע כינויו "אל-בלאדרי".
שימוש בצמח זה מובא גם בזוהר חדש[9] שם מסופר שהתנא חזקיה מצא אנשים שבמשך כל השבוע מתבודדים במערות ועוסקים בתורה, לשאלתו ממה הם מתפרנסים אמרו לו:
(תרגום:) אָנוּ מָצָאנוּ בַּמִּדְבָּר עֵצִים שֶׁמַּצְמִיחִים בָּאלוּד, וְאָנוּ אוֹכְלִים אוֹתָם. כְּשֶׁמְּאִירָה לָנוּ הַשְּׁמוּעָה, מֵרֹב שִׂמְחָה מִשְׁתַּמְּטִים מֵעִמָּנוּ, וּמְבַשְּׁלִים אוֹתָם וְאוֹכְלִים, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נֶחְשָׁב לָנוּ שֶׁהוּא כִּי טוֹב
.
האגדה מספרת על הרמב"ם שהיה קשה הבנה ובזכות אכילת בלדור זכה לחכמה:
מעשה בר' משה בן מימון שהיה יותר מעשרים שנה שלא למד אפילו אות אחת והיה משמש בבית אחד פעם אחת היה לו לאדונו לילך חוץ לעיר, אמר לו משה אל תאכל מזה והראה לו הכלים שהיה בהם בלז"ר ולא הניח ואכל ונתפקח עד מאד ולא עוד אלא שידע י"ח מעלות שהתורה נקנית בהם.
— קובץ סיפורים בכתב יד מאשכנז, נחמיה בריל (עורך) שנתונים לחכמת ישראל[10]
לפי הרב חיים ויטאל חכמי צרפת נהגו לתת לתלמידיהם כל בוקר 'בלדור'[11]. ר' יוסף מולכו העיד על אחד שאכל את צמח מבלאדור[12]. בנוסף אכילת הצמח יוחסה לרבנים שונים מהם, החיד"א הרב חיים סתהון והרב יעקב קצין[13]. גם בקרב יהודי תימן קיימת מסורת עממית לצמח זה, בעיקר השתמשו בצמח זה בתוספת דבש לתלמידים קשי הבנה[14].
הפתגם
עריכההפתגם הידוע "חזור חזור ואל תצטרך לבלדור" הופיע לראשונה בספר הפליאה[15] בנוסח שונה מעט: "חזור חזור יפה מבלאזור". טוביה הרופא ייחס בטעות אמרה זו לחז"ל[16]. הפתגם מובא גם בפירושו לאבות של הרב יצחק אברבנאל, ובספרים נוספים[17]. הנוסח הרווח שבידנו הוא הנוסח שכתב ר' יהודה אריה ממודינה "הדור הדור ואל תצטרך לבלדור"[18].
זיהוי
עריכהאנאקרדי
עריכהרבים זיהו אותו עם אגוז משפחת האלתיים הדומה במקצת לאגוז הקשיו, הפרי הנקרא בערבית אנאקרדי (anacardia Semecarpus anacardium)[19] בהם הרופא הערבי אבן-סינא[20], טוביה הרופא[21], הרב חיים ויטאל, ספר הברית, הרב ישראל ליפשיץ, ועמנואל לעף. הערוך[22] המאירי[23] ובספר צרי הגוף[24] ואליעזר בן-יהודה[25]
מאיר בניהו מציין שכך גם מסורת בידי חכמי ספרד שפרי זה הוא החלתית המבוארת במשנה[26].
חלתית
עריכה_2.jpg)
רש"י פירש את המילה חלתית- לזרא, כלומר צמח הבלאדור, הרא"ש ורבינו ירוחם כתבו במפורש שחלתית הוא הבלאזור. הפרי חדש סבור שדרך השימוש בו לזכירה על ידי האכלת תרנגולת חלתית, ובני אדם אוכלים את התרנגולת[27].
קפה
עריכה
הרב יעקב צהלון[28] מזהה את הבלדור עם פולי הקפה[29], המלבי"ם דחה פירוש זה, שהרי הקפה אינו חריף[30].
לקריאה נוספת
עריכה- מאיר בניהו "על הבלאדור היפה לזיכרון" סיני כרך לו, עמודים סז-ע.
- חריט בוס (Gerrit Bos) בלדור, סם פופולרי לזיכרון מימי הביניים
- הרב אליעזר יהודה בראדט, ירושתנו כרך ה' עמודים שנב.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ בלדור באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ כך נקרא הצמח ביבשת אירופה
- ^ בספרו צמחי היהודים, עמודים 202-204
- ^ הקאנון הגדול, שמרקחת הבלדור הוא מהדברים היותר חזקים לחזק השכל ולהקנות השמירה והזכרנות, (קאנון, ג,א). ועי' גם במאמר הרביעי, פרק יז. הספר באתר היברובוקס. דברי אבן סינא בהקשר זה צוטטו על ידי הר"י עמדין אגרת בקורת, עמודים 42,47
- ^ חיבור "אורח חיים" בכתב יד
- ^ שבילי אמונה דף לו עמוד ב
- ^ לב האריה, דף ו עמוד א'
- ^ בנו של הפוסק הנודע חזקיה די סילוה
- ^ טו, ב
- ^ [Jahrbücher für Jüdische Geschichte und Literatur [N. Brüll, Frankfurt am Main, כרך ט עמוד 44,45]
- ^ בכדי לפתוח את הלב. רפואה מעשית לר' חיים ויטאל, ירושלים תשס"ז עמוד 262
- ^ שולחן גבוה יוד נא, ו
- ^ הרב מאיר מזוז, אור תורה תשרי תשנ"א עמוד י'
- ^ אהרון בן דוד, בית האבן, תשס"ח. עמוד 515
- ^ דף יז, עמוד א
- ^ כך כתב: "אנקרדינו, באלידאר והוא המוזכר בגמ' חזור חזור ואל תצטרך לבלדור"
- ^ מגדל עוז, יעקב עמדין, חלון צורי סוף אות עה. הרב ישראל ליפשיץ תפארת ישראל.
- ^ לב האריה, א, א
- ^ Gerrit Bos ,baladhur (MARKING-NUT) : a popular MEDIEVAL DRUG FOR STRENGTHENING MEMORY
- ^ הקאנון הגדול, המאמר הרביעי, פרק יז, באתר אוצר החכמה
- ^ מעשה טוביה קרקא תרסח, דף קלג ב.
- ^ הערוך השלם, וינה תרפו עמוד 421
- ^ בית הבחירה, הוריות יג, ב
- ^ לר' נתן בן יואל פקלירה, תל אביב תשס"ד עמוד 163
- ^ מלון הלשון העברית ירושלים תש"מ. חלק א' עמוד 545.
- ^ משנה, מסכת שבת, פרק כ', משנה ג'
- ^ "מלעיטין תרנגולת הבלאדור מפני שמועיל לזכירה לאכול התרנגולת" בספר תבואות שור דוחה את דבריו של הפרי חדש, משום שבדרך זו התרנגולת נעשית טריפה.
- ^ "חלתית הוא מין זרע א' המחמם אהגוף האוכלים אותו בערי ישמאלים קורין לו קאוי". אוצר החיים ו: – הספר הרפואי הראשון בעברית. מובא גם ב ז. עמר, שמירת הבריאות להרמבם, עמוד 70
- ^ העתיקו את דבריו הרב יונה לנדסופר בספר כנפי יונה יורה דעה סימן נא
- ^ עלים לתרופה סימן כא