פלימו

תנא

פְּלִימוֹ[1] היה תנא בדור החמישי המוזכר מספר פעמים בברייתות שבתלמוד הבבלי. יש הסוברים כי הכינוי "פלימו" הוא גרסה שונה למילה "פלוני" או "פלמוני"[2], ואין הכוונה לאדם מסוים.

פלימו
השתייכות הדור החמישי לתנאים
רבותיו רבי יהודה הנשיא
בני דורו רבי אלעזר בן רבי שמעון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

תלמידו של רבי יהודה הנשיא (רבי). התווכח בהלכה עם רבי אלעזר בן רבי שמעון, חברו של רבי. פעם אחת שאל את רבי היכן מניח תפילין של ראש מי שיש לו שני ראשים (אנ'). רבי ראה שאלה זו כקנטרנית, ונתן לפלימו שתי ברירות: או לצאת לגלות או להתנדות. בינתיים - הגיע לבית המדרש אדם שנולד לו תינוק בעל שני ראשים[3].

פלימו בלט בחסידותו, והיה רגיל להתגרות בשטן ולומר לו בכל יום "גירא בעיניך" (חץ בעיניך). האגדה התלמודית מספרת[4], שפעם אחת בערב יום הכיפורים נדמה השטן כעני ובא לפתח ביתו של פלימו בערב יום הכיפורים לבקש אוכל. ה"אורח" התנהג בצורה מוזרה ומעוררת גועל שגרמה לבני הבית לגעור בו, וכתוצאה מכך הוא מת כביכול. בת קול הכריזה "פלימו הרג נפש". פלימו ברח בחשש אל בית הכסא, ושם נגלה אליו השטן ולימד אותו שעליו להגיד "יגער ה' בך השטן"[5], כדברי זכריה הנביא ולא "גירא בעיניך".

תורתועריכה

  • בברכה השנייה של ברכת המזון יש להקדים את הזכרת ה"ברית" להזכרת "תורה"[6].
  • אין צורך לבדוק בדיקת חמץ בחור שבקיר המפריד בין ביתו של יהודי לביתו של נכרי, משום הסכנה שבדבר[7]. הגמרא מסבירה שהסכנה היא שהנכרי יחשוב שהיהודי עושה כשפים כנגדו, ויפגע בו.
  • יש לקדש את החודש באופן אקטיבי אם לא נראה המולד בזמנו, בניגוד לדעת רבי אלעזר בן רבי שמעון שסובר שאין צורך לקדש באופן אקטיבי בכלל[8].
  • הזמן המינימלי שאישה צריכה להתייחד עם גבר כדי שהדבר ייחשב ל"קינוי" שעלול לגרום לה להיחשב סוטה הוא שיעור זמן שהאשה יכולה להושיט ידה לסל ליטול ככר לחם[9].

לקריאה נוספתעריכה

  • מרדכי מרגליות (עורך), אנציקלופדיה לחכמי המשנה והתלמוד, מהדורת אייזנברג תשס"א, חלק ב' עמ' 295.
  • הרב יצחק גינזבורג, שני ראשים, בתוך: "אדמה, שמים ותהום", כפר חב"ד תשס"ה, עמ' קכא-קכד.
  • אדמיאל קוסמן, פלימו והשטן: שיעור אלוהי בבית השימוש הציבורי, בתוך: "מסכת גברים – רב והקצב ועוד סיפורים", ירושלים 2002, עמ' 105–111.
  • עידו חברוני, גירא בעיניה דשטן - הקשרים ומשמעות בסיפור פולמוס תלמודי, בתוך: מחקרי ירושלים בספרות עברית כג (תש"ע), עמ' 15–51.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה