פליקס זגהר

אין תמונה חופשית

פליקס זגהר (19081981) - היה רופא עור, פרופסור לדרמטולוגיה, בית הספר לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים, מנהל מחלקה עור ומחלות מין בבית החולים הדסה ירושלים (19561978)[1]

מעיסוקו הקליני והאקדמאי: מחלת הנסן.

ביוגרפיהעריכה

זגהר נולד ליהודית ויוסף, באינסברוק ב-אוסטריה.

בין השנים 19261932 למד זגהר רפואה באוניברסיטה הגרמנית בפראג[2]

בין השנים 19321938 התמחה זגהר במחלות עור ומין בבית החולים האוניברסיטאי בפראג.

בשנת 1939 עלה זגהר לארץ ישראל.

בשנת 1939 החל זגהר את עבודתו, כרופא עור בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים.

בין השנים 19471948 השתלם זגהר במאיו קליניק בעיר רוצ'סטר במינסוטה, ובבית חולים לצרעת בארצות הברית.

בשנת 1949 ניהל זגהר את בית החולים הממשלתי ע"ש הנסן.

בשנת 1953 התמנה לפרופסור חבר בבית הספר לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

בין השנים 19561978 ניהל זגהר את מחלקת העור ומחלות המין בבית החולים הדסה בירושלים.

בשנת 1958 התמנה לפרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים

בשנת 1967 התמנה זגהר למזכיר כללי וגזבר האיגוד הבינלאומי למחלות עור.

זגהר כיהן כיועץ לענייני צרעת בארגון הבריאות העולמי.

מתלמידיו: פרופ' חיים כהן

זגהר נפטר בשנת 1981, נטמן בהר המנוחות[3]

מחקרעריכה

זגהר פרסם כ-160 עבודות מחקר.

זגהר בשיתוף הפרופ' צבי אבן-פז פירסמו את הספר: "mastacytosis and mast cell" בהוצאת הספרים המדעית רפואית "karger" (אנ'), בשנת 1967[4] (427 עמודים)

זגהר מחלוצי המחקר הרפואי בנושא "השפעת הטיפול האקלימי בים המלח על פסוריאזיס" ביחד עם הפרופ' אריה דוסטרובסקי

משפחהעריכה

זגהר נישא לרות דוסטרובסקי[5], בתו של מורו הפרופ' אריה דוסטרובסקי, לזוג נולדו 2 ילדים.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תולדות רפואת עור ומין בישראל - פרופ' פליקס זגהר עמודים 15-16 פרופ' אריה אינגבר / מנהל מחלקת עור ומין בית החולים האוניברסיטאי הדסה (slideserve.com/sancha)
  2. ^ נסים לוי, יעל לוי, רופאיה של ארץ-ישראל, 1799–1948, מהדורה ב', זכרון יעקב: איתי בחור, 2012, ערך: זגהר, פליקס פרופ', עמוד 208
  3. ^ פרופ' פליקס זגהר - הר המנוחות ירושלים billiongraves.com/grave
  4. ^ ספר "mastacytosis and mast cell" נכתב על ידי הפרופסורים פליקס זגהר וצבי אבן-פז, 1967 הוצאת הספרים המדעית רפואית "karger"
  5. ^ ברכות לבביות, דבר, 5 במרץ 1942 (מודעה)