פסאודו-הגסיפוס
פסאודו-הגסיפוס (Pseudo-Hegesippus) הוא כינויו המקובל של מעבּד מהמחצית השנייה של המאה ה-4 של הספר "מלחמת היהודים" (המאה ה-1 לספירה) מאת ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו.
המחבר עריכה
החיבור הלטיני נקרא כיום "הגסיפוס", אולם לא ידוע מה היה שמו האמיתי.[1] השם "הגסיפוס" מבוסס על שגיאה. בכתבי היד של העבודה הצורה "יוסיפוס" (בלטינית: Iosippus) מופיעה באופן די קבוע עבור השם "יוספוס". הוצע כי מתוך שיבוש של הצורה "יוסיפוס", עורך/מתקן כלשהו הבין לא נכון וסבר כי מדובר בשם "הגסיפוס", וכך הועתק שמו של המחבר המקורי בצורה שגויה.[2] הסבר סביר יותר הוא שהחיבור נחשב בטעות לחיבור ההיסטורי האבוד של הסופר היווני הנוצרי הגסיפוס, שגם הוא כלל חמישה ספרים.
כמה כתבי יד מייחסים את חיבורו לאמברוזיוס,[2] אב הכנסייה, שונא ישראל והבישוף של מילאנו.[1] תפוצתו של החיבור החלה להתפשט בערך בזמן מותו של אמברוזיוס (בשנת 398), או זמן קצר לאחר מכן. מכתב של הירונימוס[3] שנכתב בין השנים 386 ל-400, עשוי להעיד על כך,[2] אם כי ייתכן גם שהירונימוס מתייחס כאן לתרגום הלטיני המילולי של "מלחמת היהודים", שכבר היה כנראה קיים באותה תקופה.
אין שום דבר שיוכיח שאמברוזיוס כתב את החיבור הזה בסוף ימיו. האזכורים השונים, בעיקר של הגנת בריטניה על ידי תאודוסיוס (368/9 לערך) מוסברות ביתר קלות אם מדובר בחיבור מוקדם יותר.[2]
חלק מהחוקרים מייחסים את החיבור ליצחק,[4] יהודי מצפון אפריקה שהמיר את דתו לנצרות ונקרא בלטינית "הילריוס". בסוף חייו חזר סופר זה ליהדות, אולם חיבורו נכתב בזמן שהיה נוצרי. המחבר הכניס בתוך חיבורו התקפות על היהודים, על כך שהרגו את ישו ולא קיבלו את האמונה הנוצרית.[1]
רוב החוקרים כיום מחשיבים את המחבר כאנונימי ומתייחסים אליו בשם "פסאודו-הגסיפוס".[4]
הטקסט עריכה
כותרת הטקסט בכתבי היד מימי הביניים: "על חורבן העיר ירושלים" (De excidio urbis Hierosolymitanae) או "היסטוריה" (Historiae).[4] זהו החיבור הראשון שתרגם את כתבי יוסף בן מתתיהו לשפה הלטינית.[1]
אף על פי שלעיתים מכנים את המחבר "מתרגם", הוא עצמו אינו טוען שהוא מתרגם, באופן מילולי או חופשי. הוא ראה עצמו היסטוריון שהשתמש ביוספוס כמקור העיקרי שלו. היצירה היא אכן חופשית מדי מכדי שתוכל להיחשב כתרגום, מכיוון שהוא הרבה לנסח מחדש ולקצר. בנוסף, הוא הוסיף קטעים המבוססים על מקורות אחרים. היצירה בכללותה נראית כעבודתו של רטוריקן.[2]
ישנם רק חמישה ספרים, ארבעת הראשונים תואמים לארבעת הראשונים של "מלחמת היהודים", אך הספר החמישי משלב את הספרים החמישי, השישי וחלק מהשביעי של "מלחמת היהודים".[2] בנוסף, המחבר הכניס כמה קטעים מתוך החיבור "קדמוניות היהודים" מאת יוסף בן מתתיהו,[5] וכן מתוך כמה מחברים לטיניים, בעיקר ורגיליוס, סאלוסטיוס, וקיקרו. בתנ"ך נעשה שימוש רק לעיתים נדירות.[2]
החיבור הודפס לראשונה בפריס בשנת 1510.[6] ישנה מהדורה מאת CF Weber ו- J. Caesar (מארבורג, 1864).[2]
אין לבלבל את יצירתו של פסאודו-הגסיפוס עם התרגום הלטיני המילולי של "מלחמת היהודים", שבו שבעה ספרים התואמים למקור ביוונית.[2] באופן מסורתי, תרגום מילולי זה יוחס לרופינוס. עם זאת, נטען כי הייחוס לרופינוס חייב להיות שגוי, מכיוון שתרגומו של רופינוס ל"תולדות הכנסייה" של אוסביוס מקיסריה מביא קטעים מצוטטים מ"מלחמת היהודים" השונים באופן משמעותי מהקטעים המתורגמים של החיבור בלטינית. אין זה סביר שרופינוס היה עושה תרגום חדש ושונה של אותם קטעים לתרגומו של "תולדות הכנסייה" אם הללו כבר היו זמינים עבורו מהתרגום הלטיני שלו ל"מלחמת היהודים" (או להפך).
בימי הביניים הועתק הספר "הגסיפוס", שכלל התקפות נגד היהודים, יחד עם כתבי יוסף בן מתתיהו עצמם, וכך נוצר אוסף שכלל, ככל הנראה, את 16 הספרים הראשונים של "קדמוניות היהודים" יחד עם החיבור "הגסיפוס".[7] מחברו של "ספר יוסיפון", שנתחבר בעברית בדרום איטליה במאה ה-10, הכיר את אחד העותקים הללו[7] וכתב את ספרו כפרפרזה חופשית על "הגסיפוס".[8]
קישורים חיצוניים עריכה
- תרגום לאנגלית של פסאודו-הגסיפוס מאת וייד בלוקר
- תרגום לאנגלית של פסאודו-הגסיפוס מאת וייד בלוקר
- פסאודו-הגסיפוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 דוד פלוסר, יוספוס פלביוס, אוניברסיטה משודרת, עמ' 74–75.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Pseudo-Hegesippus, בכרך 7 של האנציקלופדיה הקתולית (1913)
- ^ הירונימוס, אגרת LXXI, סעיף 5.
- ^ 1 2 3 הקדמה לתרגום לאנגלית של פסאודו-הגסיפוס
- ^ HEGESIPPUS, בכרך 13 של המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ HEGESIPPUS, סעיף 2, באתר האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ^ 1 2 דוד פלוסר, יוספוס פלביוס, אוניברסיטה משודרת, עמ' 80.
- ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, הקדמה מאת המתרגמת ליזה אולמן, עמ' 16.