פתיחת התפריט הראשי

יוסיפון הוא שמו של חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני עד למרד הגדול. על פי החוקרים, חובר הספר או נערך בשנת 953 לספירה, באחת מערי דרום איטליה, והוא עיבוד של התרגומים הלטיניים של כתבי יוסף בן מתתיהו (המכונה ביוונית: יוסיפוס), המכונים "פסאודו-הגסיפוס" (על שם שגיאת תעתיק שזיהתה את יוספוס עם הגסיפוס, אחד מההיסטוריונים הקדומים של הכנסייה שהעיבוד יוחס לו[1]), וליקוט של מקורות נוספים.

תוכן עניינים

מקורותיו של הספרעריכה

המחבר האנונימי מציין כי הוא מעתיק מחיבוריו של יוסף בן מתתיהו, אותו הוא מכנה בשיבוש "יוסף בן-גוריון", ובכתבי היד המאוחרים שובשו דברי המחבר, והחיבור יוחס ל"יוסף בן-גוריון" עצמו (ובתולדות יהודי המרד הגדול בסוף ימי בית שני אכן היה מנהיג ששמו יוסף בן-גוריון), ובשל כך המחבר אף זוהה במשך הדורות עם התנא רבי יוסי הכהן. מלבד התרגום לעברית נעשו בעריכת ספר יוסיפון מאמצים להתאים את תיאוריו של יוסף בן מתתיהו לדברי חז"ל.

היחס לספרעריכה

החיבור היה נפוץ בקרב חכמי אשכנז וצרפת, פרשני המקרא ופרשני התלמוד, ואף בקרב חכמים לא-יהודיים, וכבר בימי הביניים הוא תורגם לערבית ולשפת געז.

הרב דוד גנז, תלמידם של הרמ"א והמהר"ל, מסכם את ידיעות בני זמנו (המאה ה-16) על ספר יוסיפון:

"יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שבירושלים ומשוח מלחמה. הוא חבר את ספרו אחר חורבן הבית ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל ... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש צדיק וישר והוא קודם בזמן מחכמי הגמרא כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה."

"צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט

בזכות סגנונו הרבני, זכה הספר ללגיטימציה מסוימת כספרות יהודית מסורתית. מיכה יוסף ברדיצ'בסקי מתאר ברשימת זיכרון ('בדרך רחוקה'. נכלל בזכרונותיו 'מערפילי הנוער') כיצד נחשף לספר יוסיפון בילדותו בעיירה יהודית מסורתית בתחום המושב, ועד כמה השפיע עליו הספר. ברדיצ'בסקי מצא בספר שבחים לגבורה הירואית של יהודים בקרב, ומצא בכך אנטיתזה לנטייה מסורתית של היהדות הרבנית ה'גלותית'. אולי כהד לכינויו של המחבר הימי-ביניימי או לדמות הגיבור בן התקופה המתוארת בספר (יוסף בן גריון), החליט ברדיצ'בסקי המבוגר לעברת גם את שם משפחתו שלו ל'בן גריון'.

שינוייםעריכה

אחרית גורלם של הסיקריים במצדה זכתה לתיאור שונה לחלוטין בספר יוסיפון מאשר ב"מלחמת היהודים" של יוספוס, והפסאודו-הגספוס של כתביו. מחד, מתאר יוספוס התאבדות המונית של מתבצרי מצדה ומאידך, ספר יוסיפון בוחר לאמץ את המודל הקלאסי-יווני בתארו את אחריתם של נאמני אלעזר בן יאיר כמוות אציל של גיבורים בקרב בשילוב דימויים של פולחני קורבן מרטירולוגיים. הבדל עקרוני נוסף בין שני החיבורים הוא ההקשר המתקיים בין הפסקה הראשונה של ספר יוסיפון הנפתחת במילים 'ויהי אחר הדברים האלה...' ובין סיפור העקדה בבראשית כ"ב, הנפתח אף הוא באלו המילים, הקשר שלא קיים בחיבורו של יוספוס[2]. הר יוסיפון נקרא כך על שם הספר.

מהדורותעריכה

הספר יצא במהדורה אקלקטית על ידי החוקר דוד פלוסר. מהדורה מדעית אקלקטית משמעותה ליקוט קטעים שונים מכתבי יד שונים בשאיפה ליצור מסמך הקרוב ביותר לטקסט המקורי. שנתיים לפני שנסתיימה העבודה על המהדורה המדעית, נמצא כתב יד קדום של המגילה הקרוב למהדורתו של פלוסר.

לקריאה נוספתעריכה

  • דוד פלוסר, ספר יוסיפון, מוסד ביאליק, ירושלים, 1978. ובמהדורה מעודכנת בת שני כרכים, כולל הגהה, ניקוד ופירושונים, 2009.

קישורים חיצונייםעריכה

  •   ספר יוסיפון, באתר ויקיטקסט
  •   ביבליוגרפיה של ספר יוסיפון ב"שרי האלף", באתר ויקיטקסט
  • הערות שולייםעריכה

    1. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, תרגום: ליזה אולמן; מבוא: יונתן פרייס, הוצאת כרמל, ירושלים 2009, עמ' 16 במבוא
    2. ^ יעל פלדמןיוספוס או יוסיפון?, באתר הארץ, 16 ביולי 2010
      ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.