פתיחת התפריט הראשי

פרדס (מאסף ספרותי)

דף השער של הכרך הראשון של "פרדס", תרנ"א (1892)

"פרדס" היה מאסף ספרותי בעריכתו של יהושע חנא רבניצקי ובהוצאתו, שפורסם באודסה, 18921896. המאסף יצא בשלושה כרכים, וכלל יצירות ספרותיות ועיוניות של טובי היוצרים ואנשי הרוח של התקופה. שירו הראשון של חיים נחמן ביאליק, "אל הציפור", פורסם לראשונה בכרך הראשון של "פרדס".[1]

על המאסףעריכה

בראש הכרך הראשון של "פרדס; אוסף ספרותי" פרסם העורך רבניצקי את מכתבו של אחד העם, המדבר בשבחה של ספרות הומניסטית, ספרות שמדגישה יותר את האדם בשורה הידועה של יל"ג, שהפכה לסיסמת ההשכלה: "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ".[2] אחד העם גרס: "היה אדם באהלך - זאת היא איפוא התורה הגדולה החסרה לנו עד כה וזאת היא גם תעודת הספרות עתה".[3] מכיוון שרבניצקי הדפיס את מכתבו של אחד העם בראש הכרך הראשון, יש לשער שזו גם הייתה כוונתו:[1] לחנך את האדם היהודי גם בכיוון ההומני. ניתן לראות את "פרדס" ככתב העת הראשון של תקופת התחייה.

מאמר הפתיחה של רבניצקי, "החוט המשולש" מתייחס יותר לצד הלאומי-עברי של תפיסתו: "ארץ ישראל, שפת ישראל וישראל חד הוא". שלושה עקרונות היו מול עיניו: תחייה לאומית, השפה העברית ותנועת חיבת ציון, בה הוא היה פעיל. לאורך כל המאמר הוא מדגיש את חשיבות השימוש בשפה העברית ובספרותה.[4] בעוד שכתבי-עת אחרים נמנעו מלהביע עמדה ברורה וחד משמעית בנושא הציונית, בלטה עמדתו של רבניצקי בתמיכה ב"חיבת ציון".

המאסף היה בן דמותו של כתב העת "השילוח", שיצא מאוחר יותר בעריכתו של אחד העם; גם בתוכן, גם בתוכנית וגם בצורה. שניהם כללו מאמרים מחקריים ופובליציסטיים ויצירות ספרותיות בנושאים הקרובים ליהדות. "הפרדס" הצטיין בכך שרבניצקי זיהה יצירות חשובות של סופרים ומשוררים גדולים. היו ב"פרדס" "נטיעות יפות" טוען פישל לחובר.[5] אחד העם ורבניצקי אכן הרבו לשתף פעולה בשני כתבי העת: "פרדס" ו"השילוח"; כל אחד מהם הרבה לפרסם בכתב העת שבעריכתו של חברו.

המשתתפים ב"פרדס"עריכה

 
שירו הראשון של ביאליק כפי שהתפרסם בכרך א' של "פרדס", עמ' 219 - 220

רבים מסופריה והוגיה החשובים של התקופה פרסמו את יצירותיהם במאסף. אחד העם, מנדלי מוכר ספרים, יל"ג, חיים נחמן ביאליק, שלום עליכם, משה לייב ליליינבלום, יהל"ל, נחמן סירקין, דוד ילין, שמעון דובנוב, שמואל ליב ציטרון, בן-אביגדור, אלחנן ליב לוינסקי, ישראל חיים טביוב ועוד רבים וטובים.

היצירה הידועה ביותר שהתפרסמה בכרך הראשון של המאסף, היא שירו הראשון של ביאליק "אל הציפור". רבניצקי סיפק לביאליק את הבמה הראשונה הפומבית ליוצר, שהפך להיות מאוחר יותר המשורר הלאומי של עם ישראל. ביאליק המשיך לפרסם מפרי יצירתו בפרדס גם בכרכים הבאים. שיתוף הפעולה הפורה שבין רבניצקי לביאליק בהוצאות של מאספים משלהם, כמו למשל "ספר האגדה" - החל כאן.[6] יחד עם זאת פרסם גם מנדלי לא מעט מיצירותיו העבריות במאסף. ביניהן: "הנשרפים", "מסעות בנימין השלישי" ועוד.

בתחום המאמרים, ניתן להתרשם שגם אם הם שייכים לחכמת ישראל, הרי שיש בהם יותר תפיסה חילונית של היהדות.[1] בכרך הראשון פרסם דובנוב את מאמרו "נחפשה ונחקורה", בו הוא קרא אל "הנבונים בעם" לאסוף חומר לתולדות ישראל בפולין וברוסיה. הוא שב ופרסם את קריאתו ב"לוח אחיאסף", ובעקבות כרוזים אלו הוקמה ועדה היסטורית-אתנוגרפית לריכוז החומר שנאסף בתחום, ותרם מאוחר יותר לכתיבת ספרו ההיסטורי המונומנטלי "דברי ימי עם עולם". בכרך השני החלו להתפרסם המכתבים מאלדד למידד, ששמשו בעיתון "המליץ" שמות עט של רבניצקי ושל שלום עליכם. באותו כרך מבקר ציטרון בצורה נוקבת את המהלך החדש בספרות בהשראתו של בן אביגדור, שפשט בקרב הקהילה הספרותית. רבניצקי עצמו כתב ביקורות ספרים בכל הכרכים ופרסם אותם גם תחת שמות עט כמו "בר-קצין", או ב"ק.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 מנוחה גלבוע, לקסיקון העיתונות העברית במאה השמונה עשרה והתשע עשרה, מוסד ביאליק, 1992, עמ' 370 - 371
  2. ^ ראו ערך "הקיצה עמי" על שירו של יל"ג
  3. ^ אחד העם, "מכתב אל העורך", פרדס, תרנ"ב, כר' א', עמ' 5 - 11
  4. ^ יהושע חנא רבניצקי, "החוט המשולש", פרדס, כר' א', עמ' 12 - 26
  5. ^ פישל לחובר, "י. ח. רבניצקי", בספרו שירה ומחשבה (מסות ומאמרים), דביר, תשי"ג, עמ' 190 - 199
  6. ^ על שיתוף הפעולה שבין ביאליק ורבניצקי ראו בערך יהושע חנא רבניצקי