תקופת התחייה
תקופת התחייה או דור התחייה הוא הכינוי לתקופה בת 60 השנים בספרות העברית – מתום תקופת ההשכלה עם "הסופות בנגב" ב-1881 ועד החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ב-1947.[1]
במוקד תקופת התחייה עמדה התמורה בחיי היהודים במזרח אירופה ובעיקר חיבת ציון והציונות. השפה העברית גם היא שינתה את פניה עם תחיית הלשון העברית הכתובה והמדוברת, כשבמקביל מתרחשת גם תחיית היידיש ומתקיימת מעין תחרות עמה. הדור הראשון של סופרי תקופת התחייה פעל בעיקר באירופה, ואילו בהמשך התקופה עבר מרכז הכובד של הספרות העברית לארץ ישראל.
יצירתו של מנדלי מוכר ספרים מסמנת את המעבר מספרות ההשכלה לספרות התחייה. בין הסופרים והמשוררים העבריים הבולטים של התקופה נמצאים ביאליק, טשרניחובסקי, ברדיצ'בסקי, ברנר, גנסין והזז.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- גרשון שקד, המחזה העברי ההיסטורי בתקופת התחייה, מוסד ביאליק, ירושלים, 1970.
- צבי לוז, משוואת שיר: מסות על שירה ופרשנות השוואתית, תקופת התחיה, הוצאת עקד, 1981.
- שמואל אטינגר, תולדות עם ישראל בעת החדשה, הוצאת דביר, תשכ"ט 1989, עמ' 141–147.
- גרשון שקד, הסיפורת העברית 1880–1980, כרכים א'-ה', הוצאת הקיבוץ המאוחד וכתר, 1977–1998
- גרשון שקד, 'ספרות עם פינה משלה' – הערות אחדות ליחסים שבין ספרות לחברה בסיפורת העברית ה'ריאליסטית' בין שתי מלחמות-עולם בארץ-ישראל, קתדרה 28, יוני 1983, עמ' 132-119 (קטע מעובד מתוך כרך ב', פרסום מוקדם)
- בנימין הרשב, שירת התחייה העברית – אנתולוגיה היסטורית-ביקורתית, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תש"ס 2000
- בנימין הרשב, לשון בימי המהפכה - המהפכה היהודית המודרנית ותחיית הלשון העברית. ירושלים: כרמל, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ח, 2008
- יפה ברלוביץ, להמציא ארץ, להמציא עם: תשתיות ספרות ותרבות ביצירה של העלייה הראשונה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשנ"ו, 292 עמ'[2]
קישורים חיצוניים עריכה
- יעל צור, מתיה קם, תקופת התחייה, באתר "תרבות•il"
- חמוטל בר-יוסף, פסיכופתולוגיה עברית קדם-פרוידיאנית בתקופת מעבר המאות
הערות שוליים עריכה
- ^ יעל צור, מתיה קם, תקופת התחייה, באתר "תרבות•il"
- ^ ביקורת: אבנר הולצמן, הספרות, המציאות ומשאלות הלב, קתדרה 87, אפריל 1998, עמ' 183-175
