אל הציפור

אֶל הַצִּפּוֹר הוא שירו הראשון של חיים נחמן ביאליק שהתפרסם בשנת 1891 במאסף הספרותי פרדס, שיצא באודסה, כאשר היה המשורר בן 19. השיר כתוב במשקל מלעילי, בהתאם להגייה האשכנזית (שבה דוברה בזמנו העברית בפי כל יהודי אשכנז). נושא השיר הוא הגעגועים לארץ ישראל, כפי שתוארו בספרות היהודית לדורותיה ובהגות הציונית בת זמנו.

"אל הציפור"

אחד מבתי השיר, בכתב ידו של ביאליק
שיר
יצא לאור	1891
שפה	עברית (הגייה אשכנזית)
כתיבה	חיים נחמן ביאליק
לחן	משה מילנר‏ (1934) • א"צ אידלסון

מילות השיר

שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרָה נֶחְמֶדֶת,

מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי –

אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה,

בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי.

זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,

מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת,

הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה,

תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת?

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מֵאַחַי בְּצִיּוֹן,

מֵאַחַי הָרְחוֹקִים הַקְּרוֹבִים?

הוֹי מְאֻשָּׁרִים! הֲיֵדְעוּ יָדֹעַ

כִּי אֶסְבֹּל, הוֹי אֶסְבֹּל מַכְאוֹבִים?

הֲיֵדְעוּ יָדֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שֹטְנַי,

מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים?

זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, נִפְלָאוֹת מֵאֶרֶץ,

הָאָבִיב בָּהּ יִנְוֶה עוֹלָמִים.

הֲתִשְׂאִי לִי שָלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ,

מֵעֵמֶק, מִגַּיְא, מֵרֹאשׁ הָרִים?

הֲרִחַם, הֲנִחַם אֱלוֹהַּ אֶת־צִיּוֹן,

אִם עוֹדָהּ עֲזוּבָה לִקְבָרִים?

וְעֵמֶק הַשָּׁרוֹן וְגִבְעַת הַלְּבוֹנָה -

הֲיִתְּנוּ אֶת־מֹרָם, אֶת־נִרְדָּם?

הַהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַשָּׂב בַּיְּעָרִים,

הַלְבָנוֹן הַיָּשֵׁן, הַנִּרְדָּם?

הֲיֵרֵד כִּפְנִינִים הַטַּל עַל הַר חֶרְמוֹן,

אִם יֵרֵד וְיִפֹּל כִּדְמָעוֹת?

וּמַה־שְּׁלוֹם הַיַּרְדֵּן וּמֵימָיו הַבְּהִירִים?

וּשְׁלוֹם כָּל־הֶהָרִים, הַגְּבָעוֹת?

הֲסָר מֵעֲלֵיהֶם הֶעָנָן הַכָּבֵד,

הַפֹּרֵשׂ עֲלָטָה, צַלְמָוֶת? -

זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, עַל־אֶרֶץ בָּהּ מָצְאוּ

אֲבוֹתַי הַחַיִּים, הַמָּוֶת!

הַאִם־עוֹד לֹא־נָבְלוּ הַפְּרָחִים שָׁתַלְתִּי

כַּאֲשֶׁר נָבַלְתִּי אָנֹכִי?

אֶזְכְּרָה יָמִים כְּמוֹהֶם פָּרַחְתִּי,

אַךְ עַתָּה זָקַנְתִּי, סָר כֹּחִי.

סַפְּרִי, צִפּוֹרִי, סוֹד שִׂיחַ כָּל־שִׂיחַ,

וּמַה־לָּךְ טַרְפֵּיהֶם לָחָשׁוּ?

הֲבִשְּׂרוּ נִחוּמִים אִם־קִוּוּ לְיָמִים,

פִּרְיָמוֹ כַּלְּבָנוֹן יִרְעָשׁוּ?

וְאַחַי הָעֹבְדִים, הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה -

הֲקָצְרוּ בְרִנָּה הָעֹמֶר? -

מִי יִתֶּן־לִי אֵבֶר וְעַפְתִּי אֶל־אֶרֶץ

בָּהּ יָנֵץ הַשָּׁקֵד, הַתֹּמֶר!

וַאֲנִי מָה אֲסַפֵּר לָךְ, צִפּוֹר נֶחְמָדָה,

מִפִּי מַה־תְּקַוִּי לִשְׁמֹעַ?

מִכְּנַף אֶרֶץ קָרָה לֹא־זְמִירוֹת תִּשְׁמָעִי,

רַק קִינִים, רַק הֶגֶה וָנֹהַּ.

הַאֲסַפֵּר הַתְּלָאוֹת, שֶׁכְּבָר הֵן בְּאַרְצוֹת

הַחַיִּים נִשְׁמָעוֹת, מוּדָעוֹת? -

הוֹי, מִסְפָּר מִי יִמְנֶה לַצָּרוֹת הָעֹבְרוֹת,

לְצָרוֹת מִתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת?

נוּדִי, צִפּוֹרִי, אֶל־הָרֵךְ, מִדְבָּרֵךְ!

אֻשַּׁרְתְּ, כִּי עָזַבְתְּ אֶת־אָהֳלִי;

לוּ עִמִּי שָׁכַנְתְּ, אָז גַּם־אַתְּ, כְּנַף רְנָנִים,

בָּכִית מַר, בָּכִית לְגוֹרָלִי.

אַךְ לֹא בְכִי וּדְמָעוֹת לִי גֵהָה יֵיטִיבוּ,

לֹא אֵלֶּה יְרַפְּאוּ מַכָּתִי;

כְּבָר עֵינַי עָשֵׁשׁוּ, מִלֵּאתִי נֹאד דְּמָעוֹת,

כְּבָר הֻכְּתָה כָּעֵשֶׂב לִבָּתִי;

כְּבָר כָּלוּ הַדְּמָעוֹת, כְּבָר כָּלוּ הַקִּצִּים -

וְלֹא הֵקִיץ הַקֵּץ עַל־יְגוֹנִי,

שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,

צַהֲלִי־נָא קוֹלֵךְ וָרֹנִּי!

— פרדס (מאסף ספרותי), אביב 1892

יצירת השיר

ביאליק ורבניצקי (צולם לפני 1934)

לשיר, שהתגבש בשנים 1890–1891, היו מספר גרסאות אשר נגנזו על ידי ביאליק עד אשר בחר בגרסה הסופית. אבנר הולצמן, שהוציא מהדורה מעודכנת של שירי ביאליק, בתוספת ביאורים ונספחים, מעיר: "לנוסח שפורסם קדמו כמה גרסאות גנוזות, המגלות כי לקראת גיבושו הסופי של השיר הושמטו ממנו ארבעים וארבע שורות, שבהן מציג המשורר את עצמו כיהודי כבד ייסורים, מאריך בקינה ובתלונה ושופך דמעות רבות על הדלות, המצוקה והאסונות שפקדו אותו בצינת החורף [...] זהו שירו הראשון של ביאליק שפורסם בדפוס. קדמו לו לפחות שמונה שירים שנשארו גנוזים במחברותיו של המשורר".

בשנת 1891 נפגש ביאליק לראשונה עם יהושע חנא רבניצקי באודסה. בפגישה זו הציג ביאליק לרבניצקי את שירו "אל הציפור", בתקווה שרבניצקי יפרסמו בבמה הספרותית שלו "פרדס". רבניצקי היה כבר ידוע כמבקר ספרות מחמיר, בעוד ביאליק היה עדיין צעיר כבן 18, שרבניצקי ראה בו עוד חרזן הבא להתפרסם על חשבון ביטאונו. רבניצקי הואיל בכל זאת לקרוא את השיר, ולמרות שלא התלהב במיוחד זיהה את הפוטנציאל של מחברו, והחליט להכניס ממש לפני סגירת הביטאון את "אל הציפור" ל"פרדס", אף שבקושי מצא מקום לשיר. כך, הודות לרבניצקי, זכה ביאליק לראות את שירו המודפס הראשון, ובהמשך שימש "פרדס" בימה לשירים נוספים של ביאליק כגון: "אֶל הָאַגָּדָה", "עַל סַף בֵּית-הַמִּדְרָשׁ" ו"אִגֶּרֶת קְטַנָּה". הופעתו של השיר "אל הציפור" מאת משורר אלמוני עדיין, לצדם של יל"ג, אחד העם, מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם ואחרים, פרסם בן לילה את שמו של חיים נחמן ביאליק, ויצר ציפייה ליצירות הבאות שלו.

ביאליק זכר לרבניצקי חסד זה והכיר לו תודה על מחווה זו. בהקדשה לקובץ שיריו משנת תרס"ח כתב ביאליק לרבניצקי:

ליקר לי מאח י"ח רבניצקי
בפרדסך צפצפה ציפורי ראשונה
ומאז ועד הנה החזקת בידי
עתה צמחה נוצתה וכנפה נכונה
אהיה כאשר אהיה – ואהבתך עמדי...

התקבלות השיר

ביוני 1892 התפרסם מאמר בעיתון הפופולרי המליץ, הסוקר את פרסומי האוסף "פרדס". וכך כתב המבקר המתקרא "דן" על השיר שהתפרסם בפרדס:

"וביחוד הצטיין המשורר החדש, ה' ח.נ. ביאליק. הנני אומר ח ד ש, יען כי המשורר הזה הוא פנים חדשות בספר[ו]תנו, וגם דרכו בשיר חדשה היא. הוא לא ייפה את חרוזיו במליצות מכתבי הקודש ולא ידבר רמות ונשגבות כדרך המשוררים העברים, ובכל זאת חוט של חן משוך על חרוזיו ודבריו הפשוטים נוקבים ויורדים בעמקי הלב וחודרים אל הנפש פנימה. מה יפו ומה נעמו החרוזים בשירו 'אל הציפור' [וכאן מביא המבקר מספר בתים מהשיר]. יישר כוחך משורר נעים, חזק ועשה חיל והוסף לנטוע נטעי נעמנים כאלו על תלמי ספרותנו!"

מסתבר, אם כן, מאחת ההתרשמויות הראשונות, מהשיר "אל הציפור", שהוא משך את תשומת לבם של קוראי העברית אל ייחודו של המשורר החדש: חיים נחמן ביאליק. דן מירון מציין את כנותו הרגשית של השיר, שמבטא געגועים של היהודי הגלותי לארץ קסומה ועזובה ואת השטף הריתמי הרהוט שלו כחלק מהגורמים להצלחתו של השיר הראשון שפרסם ביאליק. על אף שנושא הגעגועים לציון היה מאוד מקובל בתקופה, "המשך הקיים בגרסה משוחררת ורעננה יותר" היווה תוספת רצוייה לשירת הדור. מספר מבקרים הפנו את תשומת לב הקוראים למשורר החדש.

זלי גורביץ כותב שכבר מהשיר הראשון של ביאליק משתקפת בבירור הדואליות שברגשותיו, זו שהוא נתן לה ביטוי בולט בשיריו המאוחרים יותר: "ביאליק הוא בעת ובעונה אחת משורר של זוהר ושל יאוש, משורר של ארוס ושל דחייה וניתוק". ואכן, כמעט בכל בית ניתן למצוא את החוויות השונות של המשורר שלצד "ארץ מרחקים נפלאות" נפגוש ארץ בה "תרבינה הרעות התלאות", או ארץ בה רבו שונאיו לצד ארץ בה ישרור האביב לעולמים. וגם בארץ הנכספת עצמה רבה זמרת הארץ, אך עדיין עזובה לקברים, וגם הוא המשורר יזכור ימים בהם פרח אך "עתה זקנתי, סר כוחי". לצד הכיסופים, היופי והזוהר ניצבים גם האכזבה, המשבר והדיכאון. כך בשירו הראשון וכך גם בחלק גדול משיריו המאוחרים.

לחנים וביצועים

השיר נפוץ בלחנים רבים. לראשונה הוקלט השיר בביצועו של מרדכי רוט בשנת 1934 ללחן של משה מילנר. לחן נוסף נכתב על ידי א"צ אידלסון. אחד מהלחנים המוכרים ביותר, שבוצע על ידי אמנים שונים כגון נחמה הנדל, אבי טולדנו, אבישי כהן ושי גבסו, הוא לחן עממי של שיר יידי בשם "טיף אין וועלדעלע" ('בעמקי החורש'). ב-2018 הקליטו הדג נחש ביצוע בלחן חדש לשיר.

לקריאה נוספת

• פ' לחובר, חיים נחמן ביאליק: חייו ויצירותיו, תל אביב: דביר, תרצ"ז.
• מאיר בוסק, 'למקורות "אל הציפור"', הפועל הצעיר, מ, 40 (תשכ"ט), 23–24.
• משה אונגרפלד, 'אור חדש על ראשית יצירתו של ח.נ. ביאליק: שמונים שנה ל"אל הציפור"', הספרות ב, 4 (תשל"א), 842–855. (עם נוסחים שונים של השיר, עמ' 848–855)
• דוד יוסף בורנשטיין, 'למקורות "אל הציפור"', כנסת, א (תרצ"ו), 81–102. (נדפס שוב בתוך: גרשון שקד (עורך), ביאליק: יצירתו לסוגיה בראי הביקורת: אנתולוגיה, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ד, 85–106; מהדורה ב: תשנ"ב – גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
• יעל רשף, 'בין שתי הטעמות', פנים: כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, 52–53 (2010), 165–173.
• זיוה שמיר, 2011 הניגון שבלבבו - השירי הלירי הקצר של ח"נ ביאליק, פרק רביעי, "עתה זקנתי, סר כחי", הוצאת ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011.
• אבישי אלבוים, "אל הציפור" בספר "פני יהושע", בלוג עם הספר של ספריית הרמב"ם
• זיוה שמיר, נוסח פארודי-מבודח של "אל הציפור", ידיעות אחרונות, 21 באוגוסט 1978
• זיוה שמיר, "אל הציפור" - שירה פוליטית (120 שנה להולדת ביאליק), מעריב, 1 בינואר 1993

קישורים חיצוניים

• "אל הציפור" באתר בית לזמר העברי
• מילות השיר "אל הציפור" והאזנה לו באתר זמרשת
• אל הציפור, בפרויקט בן-יהודה
• מידע על אל הציפור בקטלוג הספרייה הלאומית
• מ. אונגרפלד, ליובלו של שיר, דבר, 28 במרץ 1941
• מ. אונגרפלד, "אל הצפור" נכתב באייר תר"ן: אור חדש על ראשית יצירתו של ח. נ. ביאליק, דבר, 8 ביולי 1966
• מ. אונגרפלד, לפרסום "אל הצפור" שמונים שנה, מעריב, 19 בדצמבר 1969
• שמואל אבנרי, המבוע הנסתר: רבניצקי שבביאליק, באתר הארץ, 6 במאי 2004
• שמואל אבנרי, "וכי נמכור נמכרתי לך, אני ומכנסי וסנדלי", באתר הארץ, 24 ביולי 2008
• חן מלול, "זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה": קורות השיר הראשון שכתב חיים נחמן ביאליק, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 07.06.2017
• עופר אדרת, השיר שהוליד את ביאליק, באתר הארץ, 29 בינואר 2023