פרובינציית פוזן-פרוסיה המערבית
פרובינציית פוזן-פרוסיה המערבית (בגרמנית: Grenzmark Posen-Westpreußen, בפולנית: Marchia Graniczna Poznańsko-Zachodniopruska) הייתה מחוז של פרוסיה מ-1922 עד 1938. פוזן-פרוסיה המערבית הוקמה בשנת 1922 כמחוז של מדינת פרוסיה החופשית בתוך רפובליקת ויימאר, שנוצרה ממיזוג של שלושה שטחים לא רציפים שנותרו של פוזן ופרוסיה המערבית, אשר איבדו את רוב שטחם לרפובליקה הפולנית השנייה והעיר החופשית דנציג בהסכם ורסאי. משנת 1934, פוזן-פרוסיה המערבית נשלטה דה פקטו על ידי ברנדנבורג עד שפורקה על ידי גרמניה הנאצית, החל מ-1 באוקטובר 1938 ושטחה חולק בין המחוזות הפרוסיים של פומרניה, ברנדנבורג ושלזיה. [1] שניידמיהל (היום פילה) הייתה בירת המחוז. כיום, המחוז מוכל כולו בתוך המדינה המודרנית של פולין.
| |||
.svg) | |||
| היסטוריה | |||
|---|---|---|---|
| תאריכי הקמה |
1922  | ||
| תאריכי פירוק |
1938 | ||
| ישות קודמת |
 פרובינציית פוזן  פרובינציית פרוסיה המערבית | ||
| ישות יורשת |
 פרובינציית פומרניה  פרובינציית ברנדנבורג  פרובינציית שלזיה | ||
  | |||
רקע עריכה
עד סוף המאה ה-18 לחלוקות פולין, האדמות שהרכיבו את פוזן-פרוסיה המערבית היו חלק מהאזורים של פולין רבתי ומזרח פומרניה של חבר העמים הפולני-ליטאי והיו חלקים מנהליים של פוזנן, גנייזנו (קאליש לפני 1768) ומחוזות פומרניה. לאחר החלוקה הראשונה ב-1772 הקימה ממלכת פרוסיה את הפרובינציה פרוסיה המערבית ואת מחוז נצה על שטחי פומרליה ופולין רבתי (וקויאוויה) שסופחו בהתאמה. המחוז פרוסיה הדרומית הוקם בעקבות החלוקה השנייה של 1793 וכלל את שארית פולין הגדולה בין שטחים אחרים; החלוקה השלישית ב-1795 סיימה את קיומה של המדינה הפולנית לחלוטין.
בשנת 1807, במהלך המלחמות הנפוליאוניות, נמסרו פרוסיה הדרומית, קולמרלנד (חלק מפרוסיה המערבית) וחלק ממחוז נצה, יחד עם שלזיה החדשה ופרוסיה המזרחית החדשה (למעט האזור סביב ביאליסטוק שנמסר לרוסיה למדינה קליינטית של נפוליאון, דוכסות ורשה; דנציג גם נותקה מפרוסיה המערבית כעיר החופשית דנציג. חלקי מחוז נצה שנותרו בתוך ממלכת פרוסיה שולבו בפרוסיה המערבית. לאחר מלחמות נפוליאון וקונגרס וינה בשנת 1815, דוכסות ורשה חולקה מחדש בין הדוכסות הגדולה של פוזן תחת פרוסיה, ממלכת פולין תחת רוסיה והעיר החופשית קרקוב (מדינת חסות משותפת של אוסטריה, פרוסיה, ורוסיה); דנציג חזרה לפרוסיה המערבית. הדוכסות הגדולה של פוזן הייתה מורכבת ברובה מחלקים לשעבר של פרוסיה הדרומית ומחוז נצה, אך כללה גם את קולמרלנד שהייתה חלק מפרוסיה המערבית לפני 1807; קולמרלנד שוחזרה לפרוסיה המערבית ב-1817.
ב-1829 אוחדו פרוסיה המערבית ופרוסיה המזרחית ויצרו את פרובינציית פרוסיה, אך הם שוחזרו ב-1878.
גם פוזן וגם פרוסיה המערבית היו מעבר לגבולות הקונפדרציה הגרמנית ופוזן הייתה, לפחות באופן נומינלי, אוטונומית למחצה. אוכלוסייתם הייתה ברובה קתולית ודוברת פולנית, בעוד שמיעוט גרמני פרוטסטנטי נכבד התיישב בעיקר בחלקים המערביים. פוזן איבדה את מעמדה האוטונומי למחצה לאחר מרד פולין רבתי הכושל של 1848, והפכה לפרובינציית פוזן. עם פרוסיה, מחוזות אלה הפכו לחלק מהקונפדרציה הצפון-גרמנית ב-1867 ולחלק מהקיסרות הגרמנית המאוחדת ב-1871. המתיחות האתנית החריפה בעקבות מדיניות הגרמניזציה של ממשלת ברלין ושל מלחמת התרבות (גר') האנטי-קתולית, צעדים שננקטו על ידי הקנצלר אוטו פון ביסמרק .
היסטוריה עריכה
עם התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, פרץ מרד נוסף של פולין רבתי ב-1918, שמטרתו לשלב את האדמות שסופחו פעם לפרוסיה למדינה פולנית שהוקמה מחדש. כוחות הארגון הצבאי הפולני הצליחו להדיח את הממשל הגרמני מחלק הארי של ארצות פולין רבתי, ולאחר מכן מושל פוזן (לנדשאופטמן) ארנסט פון הייקינג נאלץ לפרוש למזריץ' (מידז'יז'ץ) ולמעשה שלט רק על המחוזות המערביים הרחוקים, שיושבו בעיקר בגרמנים, בגבול עם המחוזות הפרוסיים הסמוכים, פומרניה, ברנדנבורג ושלזיה.
ההתקדמות הפולנית נעצרה, לאחר שהכוחות הגרמניים התארגנו מחדש במספר יחידות של פרייקור וקו התיחום הפך לבסיס פסק הדין על ידי חוזה ורסאי משנת 1919, שצירף את החלקים שנכבשו על ידי הכוחות הפולניים uti possidetis לרפובליקה הפולנית השנייה. הכוח השלטוני של הממשל הגרמני הוגבל לחלקים המערביים הקטנים יותר של פוזן ופרוסיה המערבית, ממשלת מדינת פרוסיה הייתה מיוצגת על ידי המפקח לשעבר על ברומברג (Regierungspräsident) פרידריך פון בילוב, שהעביר את מושבו המנהלי ל-Schneidemühl. עם כניסתו לתוקף של חוק אוסטמרק הגרמני ב-1 ביולי 1922, המחוז נוצר מתוך אותם חלקים מערביים קטנים יותר של פוזן לשעבר ופרוסיה המערבית שנותרו עם רפובליקת ויימאר.
לאור עימותי הנשק הקודמים והשטחים ה"אבודים", לאוכלוסייה הגרמנית שנותרה מלכתחילה הייתה גישה לאומנית חזקה, כאשר מפלגת העם הלאומית הגרמנית (DNVP) התגלתה כמעצמה הפוליטית החזקה ביותר בבחירות המחוזיות. פרידריך פון בילוב, בעצמו חבר במפלגת העם הגרמנית הליברלית הלאומית, נשאר אוברפרזידנט עד פרישתו ב-1933, ולאחר מכן ירש אותו פוליטיקאי ה-DNVP של מזריץ, הנס פון מייבום. לאחר שה-DNVP התמוסס במהלך תהליך ה-Gleichschaltung הנאצי, הודח פון מייבום והוחלף על ידי האוברפרזידנט הנאצי של ברנדנבורג השכנה, וילהלם קובה. קובה, הידוע לשמצה בשחיתותו, שלט בשני המחוזות עד שהודח לאחר שנכנס לסכסוך עם המשפטן הנאצי ולטר בוך, חמו של מרטין בורמן האדיר. פוזן-פרוסיה המערבית נשלטה בהמשך עם ברנדנבורג תחת הנשיא אוברפרזידנט הנאצי אמיל שטורץ עד שפורקה ב-1938, כאשר שטחה חולק בין המחוזות הסמוכים שלזיה, פומרניה וברנדנבורג.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Werner Buchholz: Pommern, Siedler, 1999, p.511, מסת"ב 3-88680-272-8