פרוטוקול הדגל

פרוטוקול הדגל הוא אוסף הכללים הנוגעים להנפה, הורדה, הצגה ואופן השימוש בדגל. הכללים זהים ברובם בין המדינות השונות, אך במדינות מסוימות הכללים מעוגנים בחוק בעוד במדינות אחרות הפרוטוקול משמש כקו מנחה.

שורת דגלי הלאום בחזיתו של בניין המזכירות במתחם בניין האומות המאוחדת בניו יורק

חוקים מקובלים

עריכה

חוקים אלו מקובלים ברוב מדינות העולם ועוסקים בדגל הלאום. בכל מדינה, דגל הלאום שלה יזכה תמיד לעמדת הכבוד.

בהנפה על תורן

עריכה

נהוג כי דגל לאום על תורן יונף בשעות האור בלבד, וזהו נוהג מקובל בבסיסי צבא. עם זאת, מקובל גם להשאיר את הדגל בראש התורן בלילה, אך יש להאירו. בעת שהדגל מונף על תורן, דגל המדינה יונף במיקום מרכזי ובולט. כאשר מונפים מספר דגלי לאומים, דגל המדינה המארחת יונף לשמאלו של הצופה. מותר להניף דגל נוסף בימין השדרה, אך אין חובה. שאר הדגלים יסודרו לפי סדר אלפביתי של המדינות. כל דגלי הלאומים יונפו באותו גובה, וכל הדגלים יהיו באותו גודל בקירוב (הדגלים אינם יכולים להיות זהים בגודלם לחלוטין, מכיוון שיש הבדל ביחס בין האורך לרוחב בין דגלים שונים).

בעת הנפה על תורן, דגל הלאום יונף ראשון ויורד אחרון.

דגל בחצי התורן הוא סימן מקובל לאבל. כאשר מניפים דגל על מנת להציגו בחצי התורן, יש להניפו בתחילה עד לראש התורן ולאחר מכן להורידו לחצי התורן.

הנפת הדגל כשהוא הפוך מסמנת ברוב המקרים מצוקה, אך לעיתים זוהי דרך להבעת מחאה. דגל הפיליפינים מונף הפוך בעת מלחמה.

אסור להניף שני דגלי לאום על גבי אותו התורן. כאשר יש סדר היררכי ברור, ניתן להניף שני דגלים על אותו התורן. בארצות הברית למשל, יונף דגל הלאום בראש התורן ודגל המדינה תחתיו.יש לציין כי במדינת ישראל אסור להניף אף דגל יחד עם דגל המדינה על אותו התורן[1]

בעת שהדגל תלוי

עריכה

כאשר הדגל תלוי שלא על תורן, יש להאירו אם הוא מוצג בלילה. בדגלים בהם יש קנטון, הקנטון יונף בצד הקרוב לתורן ובחלק העליון, גם אם יש צורך לשקף או להפוך את הדגל. בחלק ממדינות העולם, בעת אבל יתווסף סרט שחור לדגל.

מקרים נוספים

עריכה

כאשר מציגים דגלים על מעמד, עמדת הכבוד היא העמדה המרכזית.

כאשר שני דגלים מונפים בהצלבה, יונף דגל הלאום במקום השמאלי מנקודת מבטו של הצופה, כלומר בתורן שתחתיתו בימין.

כאשר מוצג דגל על רכב, יוצג הדגל בקדמת הרכב, ועמדת הכבוד היא בצד כיוון התנועה. כאשר מנהיגים חולקים רכב, דגלה של המדינה המארחת יהיה בעמדת הכבוד והדגל השני יונף בצד השני.

יש להתאים את גודל התורן לממדי הדגל.[2]

טיפול בדגלים בלויים

עריכה

על מנת שלא לבזות את הדגל, דגלים בלויים לרוב נקברים או נשרפים בצורה מסודרת.

במדינות שונות

עריכה

מדינות שונות מוציאות קובץ חוקים ותקנות על מנת לאפשר לאזרחים להניף דגלים באופן הנכון.[3] [4]

דגל ארצות הברית נושא עמו כמות גדולה של חוקים וטקסים:[5]

  • כאשר הדגל בלוי, נהוג לגזור את שדה הכוכבים (הקנטון) ולהפרידו משדה הפסים, ולשרוף אותם יחדיו.[6]
  • אופן קיפול הדגל, בסופו מתקבל משולש. לכל קיפול יש משמעות .[7]
  • הדגל יונף בחצי התורן רק כאשר קיים צו נשיאותי בנושא, או יום הזיכרון או ביום הציון המתקפה על פרל הארבור
  • כאשר הדגל מונף עם דגל של מדינה בתוך ארצות הברית על אותו תורן, הדגל יונף מעל דגל המדינה. אין אמת בסיפורים לפיהם דגל טקסס או דגל הוואי, בהיותם דגלים של מדינות שהיו עצמאיות טרם הצטרפותן לארצות הברית, מותר להניפם בסדר שונה או לתת להם את עמדת הכבוד.
  ערך מורחב – חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה

בישראל, חל איסור לשרוף את הדגל כמחאה. כאשר מציגים מספר דגלי לאום, נהוג להשתמש בסדר האלפביתי הלטיני.

דגל ערב הסעודית נושא עליו את השהאדה ולכן לא יונף בחצי התורן לעולם ולא יודפס על פריטים העשויים לחלל את קדושתה לאסלאם.

  ערך מורחב – חוק הדגלים 1953 (אוסטרליה)

חוק הדגלים 1953 (אנגלית: Flags Act 1953) הוא חוק של הפרלמנט האוסטרלי אשר מגדיר את הדגל הרשמי של אוסטרליה. החוק עבר בפרלמנט בדצמבר 1953 ואושרר סופית על ידי המלכה אליזבת השנייה ב-14 בפברואר 1954 לאחר פתיחת מושב הפרלמנט של חבר העמים של אוסטרליה במהלך הביקור המלכותי של המלכה באוסטרליה בשנת 1954. חוק זה היה הראשון במספר חוקים אוסטרליים אשר זכו לאישור המונרך.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה