פרנץ נובאק
פרנץ נובאק (בגרמנית: Franz Novak; 10 בינואר 1913 וולפסברג – 21 באוקטובר 1983) היה קצין נאצי אוסטרי בעל דרגת האופטשטורמפיהרר. נובאק סייע לאייכמן לנהל את מערכת הרכבות והשילוחים של היהודים אל מחנות הריכוז וההשמדה[1].
 | |
| לידה |
18 בפברואר 1911 וולפסברג, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
21 באוקטובר 1983 (בגיל 72) לנגנצרדורף, אוסטריה |
| מדינה |
גרמניה, אוסטריה |
| השתייכות |
אס אס |
| דרגה |
האופטשטורמפיהרר |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהפרנץ נובאק נשר מלימודיו בשנת 1928 והחל לעבוד בתור שוליה בבית דפוס בוולפסברג. הוא סייע להדפיס את העיתון "אונטרקרטנר נכריכטן" (Unterkärntner Nachrichten), עיתון שהפיץ תעמולה אנטישמית וקידם את דעות מפלגת העם של גרמניה הגדולה. באוקטובר 1929 הצטרף לשורות הנוער ההיטלראי. באפריל 1933 הצטרף לשורות האס-אה וחודש לאחר מכן למפלגה הנאצית. לאחר שהמפלגה הנאצית הוצאה מחוץ לחוק באוסטריה ביולי 1933 הוא המשיך להיות חבר בה באופן חשאי וכן עלה בסולם הדרגות של האס-אה. ביולי 1934 לקח חלק בניסיון הפוטש באוסטריה נגד אנגלברט דולפוס. לאחר כישלון הפוטש נמלט ליוגוסלביה ומשם נסע לגרמניה והצטרף ללגיון האוסטרי. לאחר האנשלוס בשנת 1938 עבר לווינה והיה לסגנו של אדולף אייכמן תחת הלשכה המרכזית להגירת יהודים. נובאק הוסיף והצטרף גם כחבר במפלגה הנאצית, ב-1 בדצמבר 1938 קיבל דרגת אונטר-שטורמפיהרר.
במלחמת העולם השנייה
עריכהביולי 1939, לקח חלק בהקמת הלשכה המרכזית להגירת יהודים בפראג והיה כפוף להנס גינתר. בתחילת שנת 1940, אייכמן לקח את נובאק למשרד הראשי לביטחון הרייך בברלין והפך אותו ליד ימינו בכל הנוגע לגירוש היהודים. גם שם, היה כפוף להנס גינתר. נובאק היה אחראי על העניינים הטכניים הנוגעים לארגון רכבות לצורך "ישוב מחדש" של פולנים ויהודים ברחבי הגנרלגוברנמן בשנים 1940–1941. הוא הפקיע קרונות רכבות מדויטשה רייכסבאן, חברת הרכבות הלאומית של גרמניה, ותיאם את הפעלתן עם אנשי אס-אס, כוחות המשטרה ובכירי מחנות הריכוז. נובאק עבד בצמידות עם משטרת הביטחון: היה עליו לדווח לכל אחראי בזיפו (המשטרה החשאית) על שעת המשלוח ועל כמות המגורשים בכל קרון וקרון (לרוב נדחסו 1,000 איש ברכבת אחת). כמו כן, נובאק תיאם את הגירוש והמשלוחים למחנות המוות עם בכירים אחרים במנגון הנאצי כגון תיאודור דנקר, אלויס ברונר ודיטר ויסליצני.
ב-15 במרץ נכח בבודפשט והיה חלק מקומנדו אייכמן עד ל-9 ביולי 1944, יחד עם בכירים נוספים ועם אייכמן נשלחו 476,000 מיהודי הונגריה במשלוחים מדויקים למחנות ההשמדה בפולין, רובם נרצחו באושוויץ. נובאק גירש 6,000 עד 12,000 איש מדי יום ביומו. מרבית המגורשים מצאו את מותם תוך דקות בתאי הגזים באושוויץ. לקראת תום המלחמה ניסה לסייע בהגברת קצב המשלוחים אל מחנות ההשמדה והריכוז וארגן משלוחים של 260 קרנות מגרמניה, אוסטריה והפרוטוקרט, לפחות 147 קרונות מהונגריה, 87 מהולנד, 76 מצרפת, 63 מסלובקיה, 27 מבלגיה, 23 מיוון, 11 מאיטליה, 7 מבולגריה ו-6 קרונות נוספים מקרואטיה, בסך הכל יותר מ-707 קרונות מרחבי מערב ודרום אירופה[2].
לאחר המלחמה
עריכהמשנת 1945 נעלמו עקבותיו של נובאק והוא חי תחת זהות בדויה. לאחר שהחוק הנוגע לפושעי מלחמה באוסטריה משנת 1947 שונה בשנת 1957 - נובאק חזר לחיות תחת שמו האמיתי. עם ההכנות למשפט אושוויץ השני בשנת 1961, התובע הוציא צווי מעצר לעוזריו של אייכמן ובכללם צו נגד נובאק. הוא נעצר ב-20 בינואר 1961 בווינה במקום עבודתו, חדר דפוס. במהלך החקירה הכחיש מכל תוקף שאי פעם גירש יהודים ממולדתם. במשפט שנערך בשנת 1964 אמר: "בשבילי, אושוויץ הייתה רק תחנת רכבת". מבין ניצולי אושוויץ שהעידו נגדו במשפט נכלל חסיד אומות העולם האוסטרי הרמן לנגביין. ב-17 בדצמבר 1964, בית המשפט לא הרשיע אותו בביצוע ובסיוע לרצח, אלא גזר עליו 8 שנות מאסר בגין תקנה 87 בחוק האוסטרי המוכר כ"חוק מסילות הרכבות", חוק האומר כי האחראים על השילוחים ומבצעם אשמים אך ורק בהחזקת בני אדם בתנאים לא אנושיים בהם לא זכו בכלי תחבורה לאוכל, מים ולתאי שירותים. בית המשפט העליון של אוסטריה שינה גם גזר דין זה מסיבות טכניות. ב-6 בספטמבר 1966, משפטו השני של נובאק, בית המשפט קבע כי נובאק פעל תחת פקודה בלתי חוקית בעליל ועל כן נמצא חף מפשע. בית המשפט העליון באוסטריה שוב התערב גם במשפט זה ועל כן נקבע משפט שלישי. ב-18 בדצמבר 1969 נובאק נמצא אשם ונידון ל-9 שנות מאסר, אך הוא ערער על פסיקת בית הדין והורשה לחיות כאדם חופשי. לבסוף, ב-13 באפריל 1972, בית המשפט העליון דן אותו לשבע שנות מאסר תחת תקנה 87. אולם נובאק שוחרר ממעצר בשנת 1966 לאחר חמש שנים בהם המתין למשפט נוסף, ועל כן נפסק שאין צורך שירצה את המשך עונשו במעצר. נשיא אוסטריה, רודולף קירכשלגר, העניק לו חנינה.
צייד הנאצים שמעון ויזנטל ביקר בחריפות את עונשו של נובאק, הוא ציין שהוא ישב במעצר 3 דקות ו-20 שניות בלבד על כל נפש אותה שלח למות באושוויץ.