פרק שירה

פרק שירה (נקרא גם פרקי שירה, ברייתא דפרק שירה או שירת הבריאה) הוא חיבור קצר (ברייתא) המסוגנן בלשון חז"ל. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח הקב"ה. מרבית הקטעים הם פסוקים הלקוחים מהתנ"ך, חלקם הגדול מספר תהלים[1]. דוגמה:

"נֶשֶׁר אוֹמֵר: וְאַתָּה ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָקִיצָה, לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם; אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה[2].
עָגוּר אוֹמֵר: הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר; בְּנֵבֶל עָשׂוֹר, זַמְּרוּ לוֹ[3]."

היסטוריהעריכה

יש במסורת היהודית שייחסו חיבור זה לדוד המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם המבי"ט[4], ויש המוסיפים גם את שלמה המלך שחיברו עם אביו במשותף[5]. רבי משה תקו התייחס לחיבור בביקורתיות וטען שהוא אינו אלא זיוף פסבדוני.

במחקר, מלאכי בית אריה[6] שיער כי פרק שירה הוא חלק מספרות ההיכלות, שהתפתחה בתקופת התנאים ובראשית בתקופת האמוראים, והוא מן הקבצים הקדומים ביותר בספרות זו, וחובר בתקופת התנאים, במאה השלישית.

ככל הנראה, עד המאה השלוש עשרה המדרש היה ידוע בעיקר בחוגים מיסטיים. מהמאה השלוש עשרה והלאה הוא החל להופיע במחזורים, קובצי תפילה, וסידורים. בתחילה בעיקר בקשר לתפילות בעלות גוון מיסטי, ובמחזורי מקובלים, ובהמשך גם הופיע גם בסידורים של חוגים רבניים שלא היו בעלי נטייה למיסטיקה.

תוכנו של המדרש, המייחס פרסוניפיקציה (האנשה) קיצונית לכל דבר בבריאה, דבר הנראה לכאורה זר ליהדות, עורר עליו במהלך הדורות ביקורות חריפות[7], ואף טענות לזיוף. כתגובה, נתחברו למדרש פירושים והסברים שונים, על דרך הקבלה, הפילוסופיה, הדרשנות, ועוד[8].

התייחסות לתוכן הפרקעריכה

לדעת רבי יוסף אלבו עיקרו של פרק שירה הוא מחשבת הלב הלומד חכמה ומוסר מכל נברא: "ועל הכונה הזאת נתיסד פרק שירה, שאמרו רבותינו ז"ל כל האומר פרק שירה בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ואין הכונה על ההגה והצפצוף בפה אלא על מחשבת הלב, כמו אמרתי אני בלבי (קהלת ב' א'), והמחשבה היא שיסתכל כי מכל אחד מן הנבראים הנראים לעין יש ליקח ראיה על איזו מדה טובה או מוסר השכל או דבר חכמת בינה" (ספר העיקרים מאמר ג פרק א.)

מי הם האומרים את השירהעריכה

בעין יעקב למסכת עבודה זרה מביא בשם הריטב"א ששירה זו ההיגיון נותן שאילו הייתה לחיה יכולת דיבור הייתה אומרת כך:[9]: "פרק שירה שהעופות והחיות מקלסין, לאו שהם אומרים כלום, אלא סברא היא שאם היה להם פה לדבר יש להם לומר כך וכך."

לעומת זאת החיד"א כותב ששירה זו המלאך הממונה על אותו נברא אומרה[10]: "הדבר ברור דפרק שירה אומרים אותו השוטרים והממונים לכל אילן וירק ועשב וכיוצא והוא ממש כפשטו, והממונה ושוטר לכל דבר שר לו נאמר. ואתיין הברייתות כפשטן ומשמען."

מבנה פרק השירהעריכה

  • קטעי פתיחה - שלושה קטעים המנוסחים כברייתות העוסקות במעלת אמירת פרק שירה, וברייתא נוספת המתארת את פגישתו של דוד המלך עם צפרדע אחת.
  • ששה פרקי שירה - ששה פרקים בהם מתוארת השירה של כל בריה.
  • קטע סגירה - קטע המנוסח כברייתא על ר' ישעיה תלמידו של רבי חנינא בן דוסא.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".
  2. ^ תהלים נט ו
  3. ^ תהלים לג ב
  4. ^ ספר "בית אלהים", לרבי משה מטראני - ורשה, 1872
  5. ^ ספר "פי אליהו", לרבי אליהו דייץ - אלטונה, 1735
  6. ^ שאף הוציא לחיבור זה מהדורה ביקורתית בשיטה הדיפלומטית
  7. ^ אף היו מן הקראים והרבניים אשר השתמשו בחיבור זה לנגח זה את זה, וטענו כי החיבור התחבר על ידי המחנה הנגדי
  8. ^ עיינת רייזל, "מבוא למדרשים", עמ' 318 - 315
  9. ^ הועתק במהדורות מאוחרות של חידושי הריטב"א למסכת עבודה זרה דף יז, א.
  10. ^ מראית העין מסכת עבודה זרה דף יז עמוד א.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.