פרק שירה

חיבור קצר המסוגנן בלשון חז"ל

פרק שירה (נקרא גם פרקי שירה, ברייתא דפרק שירה או שירת הבריאה) הוא חיבור קצר (ברייתא) המסוגנן בלשון חז"ל. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח הקב"ה. מרבית הקטעים הם פסוקים הלקוחים מהתנ"ך, חלקם הגדול מספר תהלים[1]. דוגמה:

”נֶשֶׁר אוֹמֵר: וְאַתָּה ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָקִיצָה, לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם; אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה[2].
עָגוּר אוֹמֵר: הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר; בְּנֵבֶל עָשׂוֹר, זַמְּרוּ לוֹ[3].”

היסטוריה עריכה

יש במסורת היהודית שייחסו חיבור זה לדוד המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם המבי"ט[4], ויש המוסיפים גם את שלמה המלך שחיברו עם אביו במשותף[5]. רבי משה תקו התייחס לחיבור בביקורתיות וטען שהוא אינו אלא זיוף פסבדוני.

במחקר, מלאכי בית אריה[6] שיער כי פרק שירה הוא חלק מספרות ההיכלות, שהתפתחה בתקופת התנאים ובראשית בתקופת האמוראים, והוא מן הקבצים הקדומים ביותר בספרות זו, וחובר בתקופת התנאים, במאה השלישית.

ככל הנראה, עד המאה השלוש עשרה המדרש היה ידוע בעיקר בחוגים מיסטיים. מהמאה השלוש עשרה והלאה הוא החל להופיע במחזורים, קובצי תפילה, וסידורים. בתחילה בעיקר בקשר לתפילות בעלות גוון מיסטי, ובמחזורי מקובלים, ובהמשך גם הופיע גם בסידורים של חוגים רבניים שלא היו בעלי נטייה למיסטיקה.[7]

תוכנו של המדרש, המייחס פרסוניפיקציה (האנשה) קיצונית לכל דבר בבריאה, דבר הנראה לכאורה זר ליהדות, עורר עליו במהלך הדורות ביקורות חריפות[8], ואף טענות לזיוף. כתגובה, נתחברו למדרש פירושים והסברים שונים, על דרך הקבלה, הפילוסופיה, הדרשנות, ועוד[9].

התייחסות לתוכן הפרק עריכה

לדעת רבי יוסף אלבו עיקרו של פרק שירה הוא מחשבת הלב הלומד חכמה ומוסר מכל נברא: ”ועל הכונה הזאת נתיסד פרק שירה, שאמרו רבותינו ז"ל כל האומר פרק שירה בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ואין הכונה על ההגה והצפצוף בפה אלא על מחשבת הלב, כמו אמרתי אני בלבי (קהלת ב' א'), והמחשבה היא שיסתכל כי מכל אחד מן הנבראים הנראים לעין יש ליקח ראיה על איזו מדה טובה או מוסר השכל או דבר חכמת בינה” (ספר העיקרים מאמר ג פרק א.)

מי הם האומרים את השירה עריכה

בעין יעקב למסכת עבודה זרה מביא בשם הריטב"א שאין הכוונה שהיצורים אומרים את השירה המיוחסת להם, אלא שאילו הייתה לחיה יכולת דיבור היה ראוי שתאמר את השירה[10]: ”פרק שירה שהעופות והחיות מקלסין, לאו שהם אומרים כלום, אלא סברא היא שאם היה להם פה לדבר יש להם לומר כך וכך”.

לעומת זאת החיד"א כותב ששירה זו המלאך הממונה על אותו נברא אומרה[11]: ”הדבר ברור דפרק שירה אומרים אותו השוטרים והממונים לכל אילן וירק ועשב וכיוצא והוא ממש כפשטו, והממונה ושוטר לכל דבר שר לו נאמר. ואתיין הברייתות כפשטן ומשמען”.

בדומה לזה כתוב בנפש החיים[12]: ”וזהו גם כן ענין אמירת פרק שירה, שאמרו ז"ל "כל האומר פרק שירה בכל יום" כו', שעל ידי אמירת האדם אותו, שהוא כולל כל הכחות כולם, הוא נותן כח להמלאכים והשרים של כל אלו הבריות, שיאמרו אלו השירות, ועל ידי זה הם מושכים חיותם ושפעם להשפיע בכל התחתונים”.

ובאור החיים כתב[13]: ”"ויאמר אל האשה" וגו': פירוש בצפצוף אשר ידברו בו הבעלי חיים בלתי מדברים, ואז היו מכירים כל צפצופי וכו' ואפילו שיחת הדומם. כי כל מה שברא ה' יש לו כפי בחינתו דיבור לטעם אשר ישבח את קונו כאומרו (משלי, טז) "כל פעל ה' למענהו", וצא ולמד מפרקי שירה. ומצאנו לגדולי ישראל שהיו מכירים בכל צפצוף ושיחה כאומרם ז"ל (סוכה דף כח.) "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי עליו השלום" וכו', ומכל שכן אדם הראשון יציר כפיו יתברך”.

מבנה פרק השירה עריכה

  • קטעי פתיחה - שלושה קטעים המנוסחים כברייתות העוסקות במעלת אמירת פרק שירה, וברייתא נוספת המתארת את פגישתו של דוד המלך עם צפרדע אחת
  • שישה פרקי שירה - שישה פרקים בהם מתוארת השירה של כל בריה
  • קטע סגירה - קטע המנוסח כברייתא על ר' ישעיה תלמידו של רבי חנינא בן דוסא

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".
  2. ^ תהלים נט ו
  3. ^ תהלים לג ב
  4. ^ ספר "בית אלהים", לרבי משה מטראני - ורשה, 1872
  5. ^ ספר "פי אליהו", לרבי אליהו דייץ - אלטונה, 1735
  6. ^ שאף הוציא לחיבור זה מהדורה ביקורתית בשיטה הדיפלומטית
  7. ^ יש אזכור המתייחס לכאורה לאמירת פרק שירה כבר בספר הזוהר (תחילת פרשת וירא, ע"פ "מתוק מדבש" שם)
  8. ^ אף היו מן הקראים והרבניים אשר השתמשו בחיבור זה לנגח זה את זה, וטענו כי החיבור התחבר על ידי המחנה הנגדי
  9. ^ עיינת רייזל, "מבוא למדרשים", עמ' 318 - 315
  10. ^ הועתק במהדורות מאוחרות של חידושי הריטב"א למסכת עבודה זרה דף יז, א.
  11. ^ מראית העין מסכת עבודה זרה דף יז עמוד א
  12. ^ שער א' סוף פרק י"ב
  13. ^ אור החיים על בראשית ג א