ריטב"א

רב ספרדי
(הופנה מהדף הריטב"א)

רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים. חידושיו ידועים בחריפותם ובלשונם הבהירה והברורה, והם משמשים אחד המקורות החשובים בלימוד התלמוד בעיון.[1]

ריטב"א
לידה 1250
סביליה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1330 (בגיל 80 בערך)
מקום מגורים סרגוסה, ברצלונה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1330 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רא"ה, רשב"א
חיבוריו חידושי הריטב"א על הש"ס, שו"ת הריטב"א, ספר הזיכרון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד ב-1250 בעיר סביליה שבספרד. למד תורה בברצלונה אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל הרשב"א (ר' שלמה בן אדרת). והיה במשא ומתן עם רבי דן אשכנזי שבא לספרד והירבה להתכתב עם הרשב"א[2]. עוד בחיי רבותיו נודע כתלמיד חכם מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כדיין בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ליהודים תקופה שקטה. גם בחיי רבותיו, הרשב"א והרא"ה, פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את הרשב"א והרא"ה. בנוסף לכך, ענה חלק מתשובותיו רק לאחר פטירתם.

מלבד אנשים פרטיים, פנו אליו בשאלות גם בתי הדין של הערים והמחוזות השונים. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה" [3]. הריטב"א הקדיש מזמנו ללמודי ספר "מורה נבוכים" לרמב"ם.

בחידושיו על התלמוד ניכרת השפעתם של הרמב"ן והרי"ף מחד, ומאידך גיסא דברי בעלי התוספות[4]. כאשר הוא כותב בחידושיו "תוספות" סתם כוונתו בדרך כלל לתוספות רבינו פרץ. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה וכן שיטות ראשונים מתלמידי הרמב"ן כדוגמת הרשב"א. הריטב"א רחש כבוד רב גם לרמב"ם וגם לרמב"ן, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך הרמב"ן לבין דרך "חכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכו" ודרך הרמב"ן "היא נכונה יותר לפי דרכו", כאשר את הרמב"ן הוא מכנה לעיתים "רבנו הגדול". הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים הכתובים בספריו גם בחידושי רמב"ן, רשב"א, הנימוקי יוסף והר"ן. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד בשיטת הלימוד המקובלת בעולם הישיבות, והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי הבית יוסף. כמו כן מפורסם השו"ת שלו, ובנוסף חיבר ביאור להגדה של פסח.

במסגרת הפילוסופיה של ההלכה מייצג הריטב"א את הגישה לפיה המחלוקות הנמצאות בתלמוד אינן תאונה היסטורית או נובעות מחוסר הבנה וירידת הדורות (כדעת הראב"ד רבי אברהם אבן דאוד) ואינן פרי הפרשנות האנושית היוצרת (כדעת הרמב"ם), אלא הן טמונות כבר בהתגלות עצמה. כבר התורה שנמסרה למשה בסיני כוללת בחובה את הפרשנויות הסותרות. לדבריו בפרשנותו למסכת עירובין: "כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר... ואמר (הקב"ה) שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ויהיה הכרעה כמותם".[5] כך, התלמוד, על המחלוקות המתועדות בו, מהווה שיקוף של ההתגלות עצמה. בנוסף, כיוון שכל דעה, גם דעת מיעוט, נמסרה למשה בסיני, קיימת סמכות לבתי הדין בכל דור ודור לברור את הדעה המתאימה לדורו ולעניינו.[6]

הריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך לעיתים גם בערבית ובספרדית.

ספריו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • הרב משה גולדשטיין, תולדות רבנו - מבוא לחידושי הריטב"א על מסכת ערובין, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"א
  • מנחם אלון (עורך), מפתח השאלות והתשובות - שו"ת הריטב"א, שו"ת זיכרון יהודה, הוצאת המכון לחקר המשפט העברי - האוניברסיטה העברית, 1973.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יוסף אגור, מבוא לתורה שבעל פה, עמוד 96, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1999
  2. ^ כמובא בתשובות הרשב"א
  3. ^ (שו"ת הריטב"א, מ"ג)
  4. ^ (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום בגמרא)
  5. ^ חידושי הריטב"א עירובין יג ע"ב
  6. ^ לפי משה הלברטל,   מבוא למחשבת ישראל, 4ב - הופעת ההלכה ופילוסופיה של ההלכה - חלק שני, סרטון באתר יוטיוב מדקה 20:20
  7. ^ מדרש שמואל - אוזידה, שמואל בן יצחק די (page 37 of 553), באתר beta.hebrewbooks.org


תקופת חייו של הרב ריטב"א על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן