פשיטתא
מַפַּקְתָא פְּשִׁיטְתָא (מסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ, בתרגום מילולי: ההוצאה/המהדורה הפשוטה) היא תרגום לסורית של הביבליה, הברית הישנה והחדשה.
.jpg)
תרגום זה הוא הביבליה המקובלת בקרב כל הכנסיות הסוריות בנצרות. זאת גרסת הביבליה, שהייתה שגורה בפיהם של אפרים הסורי ואפרהט.
הפשיטתא היא התרגום לסורית הנפוץ היחידי כיום. בעבר שימשו לצידו הסירו-הקספלה, תרגום בארמית מערבית (התרגום הסורי הארץ-ישראלי) וכן תרגומים נוספים לסורית.[1]
היסטוריה
עריכהשני חלקי הפשיטתא, הברית הישנה והברית החדשה, הן שתי יצירות שונות שנכתבו בתקופות שונות ובידי כותבים שונים, ואוחדו מאוחר יותר על ידי הכנסייה לקודקס אחד. שפתה של הפשיטתא היא הסורית הקדומה, שהיא למעשה להג של השפה הארמית שדוברה בעיר אדסה, ולכן עבודת התרגום נעשתה, ככל הנראה, בעיר זו.
אשר לברית הישנה, סדר כתבי היד של הפשיטתא שונה מהמקובל בכך שספר איוב מופיע מיד לאחר חמשת ספרי התורה ולפני ספר יהושע. תרגום ספרי התנ"ך לארמית-סורית נעשה בשלהי המאה ה-2 לספירה באופן ישיר מנוסח עברי, הקרוב יותר לנוסח המסורה מאשר תרגום השבעים. כמו כן, ניכרת השפעה מסוימת של התרגומים הארמיים האחרים (כגון תרגום אונקלוס) על נוסח הפשיטתא, ובמקומות מסוימים (בעיקר בספרים ישעיה ותהלים) נראה כי המתרגמים נעזרו בתרגום השבעים.
בפשיטתא נמצאים רכיבים נוצריים, שמרמזים אולי כי התרגום בוצע בידי נוצרים – אולי בעת התנצרותו של המלך אבגר התשיעי, מלך אדסה. יחד עם זאת, סגנון הפשיטתא משתנה מספר לספר, כשבמקומות מסוימים ניכרת השפעה מדרשית, דבר המוכיח כי חלקים מסוימים תורגמו בידי יהודים דוברי-סורית, ובכלל זה יהודים נוצרים קדומים. בגלל עדויות סותרות אלו, בפועל אין הוכחות חד משמעיות למוצאו היהודי או הנוצרי של התרגום.[2]
בנוסף לכנסייה הסורית, נעשה במהלך ימי הביניים שימוש בתרגום על ידי מחבר יהודי אחד, רבי שמואל מסנות בן חלב מהמאה ה-13, הקורא לפשיטתא 'תרגום ארמי'[3].
כתבי היד של הפשיטתא
עריכהנמצאים כיום כ־250 כתבי יד מלאים או חלקיים של הפשיטתא לתנ"ך. כתבי היד העיקריים והעתיקים ביותר הם:
- לונדון, הספרייה הבריטית Add. 14,425 מתוארך למחצית השנייה של המאה ה-5 לספירה. כתב היד כולל רק את ספרי בראשית, שמות, במדבר ודברים. מבין כל נוסחי הפשיטתא, זהו הנוסח הקרוב ביותר לנוסח המסורה.
- מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית B. 21 inf, נתגלה בשנת 1866 על ידי אנטוניו צ'ריאני. כתב היד מתוארך למאה השישית או השביעית לספירה. כתב יד זה כולל את כל התנ"ך, וכן את הספרים החיצוניים חכמת שלמה, איגרת ירמיהו, ספר ברוך, בל והתנין, שושנה, יהודית, בן סירא, ספרי מקבים, ברוך הסורי, חזון עזרא, ותרגום הספר השישי ממלחמות היהודים.
- פריז, הספרייה הלאומית Syr. 341, מתוארך למאה השמינית לספירה, וכולל הגהות רבות. כתב יד זה כולל את כל התנ"ך, וכן את הספרים החיצוניים חכמת שלמה, איגרת ירמיהו, ספר ברוך, בל והתנין, שושנה, יהודית, בן סירא, ספרי המקבים, תפילת מנשה.
- כתב היד של הבשורה של רבולה הושלם בשנת 586 במנזר המונופיזיטי של יוחנן הקדוש (מאר יוחנן) בבית זאגבה (Zagba), אשר במסופוטמיה. הוא נושא את חתימתו של רבולה (Rabula; Rabbula), שהיה ככל הנראה נזיר במנזר.
מהדורות מודפסות של הפשיטתא
עריכההפשיטתא לברית החדשה נדפסה לראשונה בשנת 1555, והפשיטתא לתנ"ך כולו נדפסה לראשונה בשנת 1645. הדפסות אלו נעשו על סמך כתבי יד מאוחרים, ונוספו להן שיבושים שהוכנסו על ידי המהדירים. נוסחים אלו נדפסו שוב ושוב ללא שינויים משמעותיים, לאחרונה בלונדון בשנת 1823 בידי סמואל לי ("מהדורת לי"). במחצית השנייה של המאה ה-19 יצאו שתי מהדורות בידי נוצרים דוברי סורית חדשה, מהדורת אורמיה (1852) ומהדורות מוצול (1887–1892). מהדורות אלו מנוקדות, והן עולות באיכותן על המהדורות הקודמות.
בשנת 1927–1929 הרב חיים הלר הוציא את התרגום לספרים בראשית ושמות באותיות עבריות בתוספת הערות. מהדורה מדעית של הפשיטתא, המבוססת על כתבי יד קדומים ובראשם כתב יד אמברוזיאנה, יוצאת לאור כרכים-כרכים בליידן (כרך ראשון, הכולל את הספרים בראשית ושמות, יצא בשנת 1977).
בתשע"ח התרגום על בראשית נדפס על ידי מו"ל חרדי תחת השם "תרגום סורסי" באישורו של הרב חיים קניבסקי.[4]
מהדורות
עריכה- כתבא קדישא / דדיתקא עתיקתא ודיתקא חדתא: / עם סהדותא (הברית הישנה והברית החדשה) הפשיטתא לתנ"ך ולברית החדשה, סורית מודרנית, ניו-יורק 1893, באתר Archive.org (באנגלית)
- הפשיטתא לברית החדשה, ניו יורק 1866, באתר Archive.org (באנגלית)
- Translatio Syra Pescitto Veteris Testamenti : ex codice Ambrosiano sec. fere VI, photolithographice edita, 1876. (הפשיטתא בכתב יד אמברוסיאנו) (קובץ בגודל 530 מגה-בייט)
- הפשיטתא לברית החדשה, תרגום ארמי למקרא (אונקלוס לתורה ויונתן לנביאים [וכתובים]) עם נוסח המקרא העברי ותרגום לאנגלית באתר peshitta.org. (מכיל מידע נוסף וקישורים)
- נוסח הפשיטתא לברית החדשה בכתיב עברי, ניו יורק 1866.
לקריאה נוספת
עריכה- משה גושן-גוטשטיין, "תרגומים סוריים", בתוך: תרגומי המקרא – פרקי מבוא, בעריכת חיים רבין, ירושלים תשמ"ד, עמ' 149–163.
- משה ציפור, תרגום הפשיטתא לספר ויקרא עם ביאור, הוצאת סימור, ירושלים, תשס"ג
- ישעיהו מאורי, תרגום הפשיטתא לתורה והפרשנות היהודית הקדומה, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשנ"ה
- חיים הלר, פשיטא - בראשית, ברלין תרפ"ז, שמות, ברלין תרפ"ט, באתר היברובוקס
קישורים חיצוניים
עריכה
- תרגום הפשיטתא לברית הישנה במלואו באותיות עבריות בפורום אוצר החכמה (להורדה).
- תרגום הפשיטתא לברית החדשה במלואו
- הפשיטתא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יהושע בלאך, התרגום הסורסי של התנ"ך ביחוסו לתרגום השבעים, יצא לאור בתוך "מאמרים לזיכרון ר' צבי פרץ חיות, וינה, תרצ"ג / 1933, באתר היברובוקס
- פשיטתא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מ' גושן-גוטשטיין, 'תרגומים סוריים', אנציקלופדיה מקראית, ה, ירושלים תשמ"ב, עמ' 847-854
- ^ P.B. Dirksen, 'The Old Testament Peshitta', in Mikra. Text, translation, reading, and interpretation of the Hebrew Bible in ancient Judaism and early Christianity, pp. 255-297.
- ^ ח' ילון, מה היא ת"א בבראשית זוטא, סיני נג, תשכ"ח, עמ' רעח
- ^ שלמה יצחק מורגנשטרן, חומש אוצר התרגומים, חלק א, מכון בי מדרשא, ירושלים תשע"ח, באתר אוצר החכמה