פשיטתא

פשיטתא (סורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ; מפקתא פשיטתא "ההוצאה (המהדורה) הפשוטה") היא תרגום של הביבליה - הברית הישנה והברית החדשה - לשפה הסורית (syriac).

פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג.

תרגום זה הוא הביבליה המקובלת בקרב רוב העדות הנוצריות המזרחיות (קתוליות ואורתודוקסיות כאחד) – לרבות הכנסייה המרונית (בלבנון), הכנסייה היעקובית (בטורקיה וסוריה), והכנסייה הנסטוריאנית (בעיראק). זאת גרסת הביבליה, שהייתה שגורה בפיהם של אפרים הסורי (Ephrem) ואפרהט (Aphrahates).

הפשיטתא היא התרגום לסורית הנפוץ היחידי כיום. בעבר שימשו לצידו הסירו-הקספלה, תרגום בארמית מערבית (התרגום הסורי הארץ-ישראלי) וכן תרגומים לסורית נוספים.^[1]

היסטוריהעריכה

שני חלקי הפשיטתא, הברית הישנה והברית החדשה, הן שתי יצירות שונות שנכתבו בתקופות שונות ובידי כותבים שונים, ואוחדו מאוחר יותר על ידי הכנסייה לקודקס אחד. שפתה של הפשיטתא היא הסורית הקדומה, שהיא למעשה להג של השפה הארמית שדוברה בעיר אדסה, ולכן עבודת התרגום נעשתה, ככל הנראה, בעיר זו.

אשר לברית הישנה, סדר כתבי היד של הפשיטתא שונה מהמקובל בכך שספר איוב מופיע מיד לאחר חמשת ספרי התורה ולפני ספר יהושע. תרגום ספרי התנ"ך לארמית-סורית נעשה בשלהי המאה ה-2 לספירה באופן ישיר מנוסח עברי, הקרוב יותר לנוסח המסורה מאשר תרגום השבעים. כמו כן, ניכרת השפעה מסוימת של התרגומים הארמיים האחרים (כגון תרגום אונקלוס) על נוסח הפשיטתא, ובמקומות מסוימים (בעיקר בספרים ישעיה ותהלים) נראה כי המתרגמים נעזרו בתרגום השבעים.

בפשיטתא נמצאים רכיבים נוצריים, שמרמזים אולי כי התרגום בוצע בידי נוצרים – אולי בעת התנצרותו של המלך אבגר התשיעי, מלך אדסה. יחד עם זאת, סגנון הפשיטתא משתנה מספר לספר, כשבמקומות מסוימים ניכרת השפעה מדרשית, דבר המוכיח כי חלקים מסוימים תורגמו בידי יהודים דוברי-סורית, ובכלל זה יהודים נוצרים קדומים. בגלל עדויות סותרות אלו, בפועל אין הוכחות חד משמעיות למוצאו היהודי או הנוצרי של התרגום.^[2]

כתבי היד של הפשיטתאעריכה

נמצאים כיום כ־250 כתבי יד מלאים או חלקיים של הפשיטתא לתנ"ך. כתבי היד העיקריים והעתיקים ביותר הם:

לונדון, הספרייה הבריטית Add. 14,425 מתוארך למחצית השנייה של המאה ה-5 לספירה. כתב היד כולל רק את ספרי בראשית, שמות, במדבר ודברים. מבין כל נוסחי הפשיטתא, זהו הנוסח הקרוב ביותר לנוסח המסורה.
מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית B. 21 inf, נתגלה בשנת 1866 על ידי אנטוניו צ'ריאני. כתב היד מתוארך למאה השישית או השביעית לספירה. כתב יד זה כולל את כל התנ"ך, וכן את הספרים החיצוניים חכמת שלמה, איגרת ירמיהו, ספר ברוך, בל והדרקון, שושנה, יהודית, בן סירא, ספרי המקבים, ברוך הסורי, חזון עזרא, ותרגום הספר השישי ממלחמות היהודים.
פריז, הספרייה הלאומית Syr. 341, מתוארך למאה השמינית לספירה, וכולל הגהות רבות. כתב יד זה כולל את כל התנ"ך, וכן את הספרים החיצוניים חכמת שלמה, איגרת ירמיהו, ספר ברוך, בל והדרקון, שושנה, יהודית, בן סירא, ספרי המקבים, תפילת מנשה.
כתב היד של הבשורה של רבולה הושלם בשנת 586 במנזר המונופיזיטי של יוחנן הקדוש (מאר יוחנן) בבית זאגבה (Zagba), אשר במסופוטמיה. הוא נושא את חתימתו של רבולה (Rabula; Rabbula), שהיה ככל הנראה נזיר במנזר.

מהדורות מודפסות של הפשיטתאעריכה

הפשיטתא לברית החדשה נדפסה לראשונה בשנת 1555, והפשיטתא לתנ"ך כולו נדפסה לראשונה בשנת 1645. הדפסות אלו נעשו על סמך כתבי יד מאוחרים, ונוספו להן שיבושים שהוכנסו על ידי המהדירים. נוסחים אלו נדפסו שוב ושוב ללא שינויים משמעותיים, לאחרונה בלונדון בשנת 1823 בידי סמואל לי ("מהדורת לי"). במחצית השנייה של המאה ה-19 יצאו שתי מהדורות בידי נוצרים דוברי סורית חדשה, מהדורת אורמיה (1852) ומהדורות מוצול (1887–1892). מהדורות אלו מנוקדות, והן עולות באיכותן על המהדורות הקודמות. בשנת 1927–1929 הרב חיים הלר הוציא את התרגום לספרים בראשית ושמות באותיות עבריות בתוספת הערות. מהדורה מדעית של הפשיטתא, המבוססת על כתבי יד קדומים ובראשם כתב יד אמברוזיאנה, יוצאת לאור כרכים-כרכים בליידן (כרך ראשון, הכולל את הספרים בראשית ושמות, יצא בשנת 1977).

מהדורותעריכה

כתבא קדישא / דדיתקא עתיקתא ודיתקא חדתא: / עם סהדותא (הברית הישנה והברית החדשה) הפשיטתא לתנ"ך ולברית החדשה, סורית מודרנית, ניו-יורק 1893, באתר Archive.org (באנגלית)
הפשיטתא לברית החדשה, ניו יורק 1866, באתר Archive.org (באנגלית)
Translatio Syra Pescitto Veteris Testamenti : ex codice Ambrosiano sec. fere VI, photolithographice edita, 1876. (הפשיטתא בכתב יד אמברוסיאנו) (קובץ בגודל 530 מגה-בייט)
הפשיטתא לברית החדשה, תרגום ארמי למקרא (אונקלוס לתורה ויונתן לנביאים [וכתובים]) עם נוסח המקרא העברי ותרגום לאנגלית באתר peshitta.org. (מכיל מידע נוסף וקישורים)
נוסח הפשיטתא לברית החדשה בכתיב עברי, ניו יורק 1866.

קישורים חיצונייםעריכה

פשיטא על בראשית, מהדורת הרב חיים הלר, באתר Hebrewbooks.
פשיטא על שמות, מהדורת הרב חיים הלר, באתר Hebrewbooks.
תרגום הפשיטתא לברית הישנה במלואו באותיות עבריות.

לקריאה נוספתעריכה

משה גושן-גוטשטיין, "תרגומים סוריים", בתוך: תרגומי המקרא – פרקי מבוא, בעריכת חיים רבין, ירושלים תשמ"ד, עמ' 149–163.
משה ציפור, תרגום הפשיטתא לספר ויקרא עם ביאור, הוצאת סימור, ירושלים, תשס"ג
ישעיהו מאורי, תרגום הפשיטתא לתורה והפרשנות היהודית הקדומה, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשנ"ה

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא פשיטתא בוויקישיתוף

הפשיטתא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
פשיטא הוא התרגום הסורי לתנ"ך מועתק לכתב עברי עם הערות והגהות ובאורים מאת חיים העליר, ספר בראשית (עם פתיחה באנגלית בסוף), וספר שמות.
יהושע בלאך, התרגום הסורסי של התנ"ך ביחוסו לתרגום השבעים, יצא לאור בתוך "מאמרים לזיכרון ר' צבי פרץ חיות, וינה, תרצ"ג / 1933, באתר HebrewBooks
פשיטתא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

^ מ' גושן-גוטשטיין, 'תרגומים סוריים', אנציקלופדיה מקראית, ה, ירושלים תשמ"ב, עמ' 847-854
^ P.B. Dirksen, 'The Old Testament Peshitta', in Mikra. Text, translation, reading, and interpretation of the Hebrew Bible in ancient Judaism and early Christianity, pp. 255-297.

[1] מ' גושן-גוטשטיין, 'תרגומים סוריים', אנציקלופדיה מקראית, ה, ירושלים תשמ"ב, עמ' 847-854

[2] P.B. Dirksen, 'The Old Testament Peshitta', in Mikra. Text, translation, reading, and interpretation of the Hebrew Bible in ancient Judaism and early Christianity, pp. 255-297.

[1]

[2]