צבי הירש רוזנבוים

האדמו״ר מקרטשניף סיגט

הרב צבי הירש רוזנבוים (ה'תר"פ, 1919ט"ז באייר ה'תשס"ו, 14 במאי 2006) היה האדמו"ר מקרעטשניף-סיגט.

האדמו"ר מקרעטשניף סיגט
רבי צבי הירש רוזנבוים
אין תמונה חופשית
לידה 7 בנובמבר 1919
י"ד בחשוון ה'תר"פ
פטירה 14 במאי 2006 (בגיל 86)
ט"ז באייר ה'תשס"ו
תל השומר
מקום מגורים סיגעט, כפר אתא, ירושלים.
חיבוריו רזא דשבת ורזא דעובדא מתורת זקינו רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף
אב רבי ניסן חיים
אם הרבנית ראצה רוזנבוים
האדמו"ר מקרעטשניף סיגט ה־ראשון
ה'תש"וה'תשס"ו
רבי ניסן רוזנבוים
רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

נולד בי"ד בחשוון שנת תר"פ בסיגוט לאביו רבי ניסן חיים מבראדשין בנו של רבי אליעזר זאב מקרעטשניף ולרבנית ראצה. בשנת תרפ"ד התמנה אביו כאב"ד בראדשין ועבר לגור שם.

בשנת ה'תרפ"ט (בגיל 9) נשלח לגור אצל סבו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף בסיגוט שגדלו וחנכו עד הבר מצווה בשנת תרצ"ג.

לאחר הבר מצווה נסע ללמוד בישיבת סטניסלוב בראשות האב"ד רבי דוד הלוי איש הורביץ בעל שו"ת אמרי דוד ולמד בחברותא שם עם רבי אלימלך אשכנזי אב"ד מלבורן שם כינוהו חבריו "העובד". בחורף ה'תרצ"ז נסע ללמוד בסאטמאר אצל דודו רבי בערצי לייפער אשר שימש כדיין במקום, בקיץ שב לחצר סבו בסיגוט שם נשאר עד השואה.

עבר את השואה במחנות ההשמדה אושוויץ ובוכנוואלד. אחרי השואה עלה לארץ ישראל ובכ"ח בתמוז תש"ה הגיע לירושלים, למד בישיבתו של המהרי"ץ דושינסקי, וערך טישים בעודו בחור. נשא לאשה את הרבנית שפרה בת דודו רבי חיים מרדכי מנדבורנה חתן סבו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף, לאחר חתונתו, בעצת רבי אהרן מבעלז כבר לכפר אתא והקים קריה את "שיכון סיגט" עם ישיבה ותלמוד תורה. בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים והקים בית מדרש ברחוב אבינועם ילין.

כמו כן הקים בתי מדרש בבית שמש ובבני ברק וגם בויליאמסבורג ובלונדון.

רבי צבי הירש קירב וכיבד כל יהודי. היה קנאי ואסר להשתתף בבחירות וללכת לכותל המערבי (עוד קודם שאסר זאת רבי יואל מסאטמאר). וכן התפרסם בעבודת ה' בעיקר בשבת שבה היה מתפלל בהתלהבות גדולה, ועורך טישים שעות ארוכות, בהם הלהיב את המשתתפים לקדושת שבת.

נפטר בט"ז באייר ה'תשס"ו, ונטמן במרומי[1] הר הזיתים.

צאצאיועריכה

תלמידיו המפורסמיםעריכה

ספריועריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כרטיס קבר האדמו"ר מקרעטשניף
  2. ^ ויש לו בתי מדרשות ברחוב השל"ה בבני ברק, בבית שמש ובלונדון. בשנת ה'תשע"ז הוא פתח ישיבה באלעד
  3. ^ משה ויסברג • צילום: מאיר וידר, קרעטשניף ירושלים פתחו את 'מבצר התורה' באלעד, באתר בחדרי חרדים, 9 באוקטובר 2016
  4. ^ חתן רבי שמואל דוד, בן רבי שלום קרויז, אב"ד אודווארי וחתן האדמו"ר מנדבורנא ווערדיין
  5. ^ יואל ביטלמן, בחדרי חרדים, שעות לפני קבלת הפנים לאדמו"ר: בית המדרש נשרף, באתר בחדרי חרדים, 27 באפריל 2011
  6. ^ התגורר בויליאמסבורג שבה יש לו בית מדרש, בשנת ה'תשע"ה עבר לירושלים. בתי מדרש נוספים שלו קיימים בבית שמש ובלונדון[5]. בזיווג ראשון היה חתנו של הרב יחזקאל שרגא מערץ, ולאחר שהתאלמן נישא לבתו של הרב אפרים פישל בראך, אב"ד מאדע.