פתיחת התפריט הראשי

צבי הירש רוזנבוים

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף-סיגוט (תר"פ, 1920 - ט"ז באייר תשס"ו, 2006) היה האדמו"ר מקרעטשניף-סיגוט, קבע משכנו בכפר עטה, (היום קריית אתא) והקים בו קריה בשם שיכון סיגעט ומקים חסידות קרעטשניף-סיגוט בארץ ובעולם.

קורות חייועריכה

נולד בי"ד בחשוון שנת תר"פ בסיגוט לאביו רבי ניסן חיים מבראדשין בנו של רבי אליעזר זאב מקרעטשניף, בשנת תרפ"ד התמנה אביו כאב"ד בראדשין ועבר לגור שם, מילדותו היה ידוע כילד מוכשר ולכן שלחו אותו כילד בן ט' שנים בשנת תרפ"ט לגור בחצר זקינו בסיגוט שם למד עם זקינו שגדלו וחנכו עד הבר מצווה שלו, בשנת תרצ"ג לאחר הבר מצווה נסע ללמוד בישיבת סטניסלוב בראשות האב"ד רבי דוד הלוי איש הורביץ בעל שו"ת אמרי דוד ולמד בחברותא שם עם רבי אלימלך אשכנזי אב"ד מלבורן, ושם כינוהו לו חביריו "העובד", בחורף התרצ"ז נסע ללמוד בעיר סאטמאר אצל דודו רבי בערצי לייפער זי"ע אשר שימש כדיין במקום, בקיץ שב לחצר קודשו של זקנו בסיגוט שם נשאר עד השואה עבר השואה במחנה ההשמדה אושוויץ, והיה במחנה בוכנוואלד, ואחרי השואה עלה לארץ ישראל ובכ"ח בתמוז תש"ה הגיע לירושלים, שם למד בישיבתו של המהרי"ץ דושינסקי, כשהוא עורך טישים בעודו בחור. התארס עם הרבנית שפרה בת דודו רבי חיים מרדכי מנדבורנה שהיה חתן זקינו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף, לאחר חתונתו נשלח על ידי רבי אהרן מבעלז לקריית אתא (אז נקראה כפר אתא) והקים שם קריה בשם שיכון סיגוט עם ישיבה ותלמוד תורה. בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים, והקים בית מדרש ברחוב אבינועם ילין.

כמו כן הקים בתי מדרש בבית שמש ובבני ברק וגם בויליאמסבורג ובלונדון.

האדמו"ר היה ידוע בעבודתו בעיקר בשבת שבו היה מתפלל בהתלהבות גדולה, וערך טישים שעות ארוכות, בו הוא הלהיב את כל המשתתפים לקדושת שבת, גם היה ידוע כקנאי שאסר על חסדיו להשתתף בבחירות וכמו כן אסר לחסידיו לילך להכותל עוד לפני שאסר רבי יואל מסאטמאר, אבל למרות שהיה קנאי קירב וכבד כל יהודי. נפטר בט"ז באייר ה'תשס"ו, ובהלוויתו השתתפו אלפי אנשים ונטמן במרומי[1] הר הזיתים בחלקת קרעטשניף-סיגעט.

לאחרי פטירתו הוכתרו שני בניו לאדמורי"ם:

  • בנו בכורו הרב ניסן מקרעטשניף ירושלים.
  • הרב זיידא אליעזר זאב מקרעטשניף סיגעט.

רבותיועריכה

היה תלמיד מובהק וחביב של זקינו רבי אליעזר זאב מקרטשניף זי"ע, אבל נתדבק גם בשאר צדיקי דורו כרבי אהרן מבעלז ורבי יואל מסאטמאר ועוד. כמו כן היה[2]מקורב לאדמור"י חב"ד והיה בקי בספרי חב"ד[3]ובפרט בספרי הבעל התניא, וכשדיבר אודותו אמר 'הרבי הבעל התניא'.

צאצאיועריכה

  • רבי ניסן, חתן רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל, הוא האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים. חצרו היא בבית מדרשו של אביו, ויש לו בתי מדרשות ברחוב השל"ה בבני ברק וגם בבית שמש ובלונדון. בשנת ה'תשע"ז הוא פתח ישיבה באלעד[4].
    • רבי דוד שלמה חתן האדמו"ר מבאסטון בית שמש מכהן כרב הצעיר בכל קהילות אביו, בכל אתר ואתר.
    • רבי מאיר איתמר חתן רבי שמואל דוד, בן רבי שלום קרויז, אב"ד אודווארי וחתן האדמו"ר מנדבורנא ווערדיין מכהן בחיי אביו כאדמו"ר מטרעבישאן בויליאמסבורג.
  • רבי זיידא אליעזר זאב, הוא האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט, התגורר בויליאמסבורג שבה יש לו בית מדרש, בשנת ה'תשע"ה עבר לגור בירושלים[5], שם יש לו בית מדרש ברחוב רפפורט 12. בתי מדרש נוספים שלו קיימים בבית שמש ובלונדון[6]. בזיווג ראשון היה חתנו של הרב יחזקאל שרגא מערץ, ולאחר שהתאלמן נישא לבתו של הרב אפרים פישל בראך, אב"ד מאדע.
  • בתו ראצ'ה ברכה[7], נשואה לרבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלה בני ברק.

תלמידיו המפורסמיםעריכה

ספריועריכה

  • תורת חיים ואמונה עה"ת.
  • קדושת צבי עה"ת.
  • רזא דעובדא - תולדות זקינו מוהרא"ז מקרעטשניף זי"ע.

הערות שולייםעריכה