צדק חברתי (מפלגה)

מפלגה בישראל
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: כתיבה תעמולתית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צדק חברתי היא תנועה ישראלית חברתית שנרשמה כמפלגה ב-11 בנובמבר 2007. יוני ספיר כיהן כיו"ר המפלגה האחרון עד לסגירתה ב-2020. ברשימת המפלגה האחרונה לכנסת התמודדו:

  1. גד הרן
  2. נזים סביתי
  3. בת-לי (אתי) ישראלי
  4. מוטי אשכנזי
צדק חברתי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד ארקדי גאידמק עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים יוני ספיר, (יו"ר אחרון עד לסגירתה), גד הרן ו-מוטי אשכנזי
תקופת הפעילות 2007–הווה (כ־17 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות סוציאל-דמוקרטיה, סוציאליזם דמוקרטי עריכת הנתון בוויקינתונים
כנסות טרם נבחרה לכנסת
אותיות אותיות שונות (הבחירות לרשויות המקומיות 2008)[1]
צק (הבחירות לכנסת התשע עשרה והבחירות לכנסת העשרים ואחת)
שיא כוחה חברות במועצות מקומיות
נוצרה מתוך מפלגה עצמאית
מטה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית שמאל
www.zedekhevrati.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל המפלגה
צדק חברתי בהפגנה למען זכויות האזרחים הוותיקים וזכויות אנשים עם מוגבלות, תל אביב 31.5.18

מצע המפלגה הציב לעצמו שלושה יעדים:

  1. שיפור מצבן של השכבות המוחלשות ומניעת שחיקתו של מעמד הביניים.
  2. הרחקת אסדות הגז מחופי ישראל ומניעת הכנסת תוצרי הלוואי של זיקוק הגז לשינוע ואחסון בארץ.
  3. חתירה למעבר מהיר ככל הניתן של משק האנרגיה הישראלי לשימוש באנרגיות מתחדשות בתמהיל מקסימלי.

בין הסעיפים הבולטים במצע בתחום החברתי–כלכלי ניתן למנות את הדרישה להגדלת קצבאות לאזרחים ותיקים ולאנשים עם מוגבלות; העלאת שכר המינימום; הפעלת מיזם לאומי לפתרון בעיית הדיור; מלחמה ביוקר המחיה; והבראת מערכת הבריאות (תוך תמיכה במאבק האחים והאחיות).

בתחום משק האנרגיה והבינוי המפלגה אימצה באופן מלא את מסמך "ישראל 2030 בריאה וירוקה"[2] של הארגונים הירוקים, התחייבה לפעול להוצאה לפועל של נייר העמדה המכונה "דו"ח מקינזי" בהקשר לבתי זיקוק לנפט, תמכה ב"מאבק 2020" נגד מיזמי אנרגיה מזהמים, ותמכה במטה המאבק של "בינוי שפוי" המאגד ועדי פעולה מקומיים המתמקדים במאבקים תכנוניים.

היסטוריית המפלגה

עריכה

לפני הבחירות לכנסת ה-18

עריכה

התנועה הוקמה בעקבות פרסום סקרים אשר ניבאו למפלגה בראשותו של אריה בר-לב (ארקדי גאידמק) הצלחה רבה בבחירות, אשר תקנה לה כ־5 מנדטים בכנסת. ההכרזה על הקמת התנועה נעשתה במסיבת עיתונאים ב־21 בפברואר 2007 וגררה הדים רבים בתקשורת הישראלית. בר־לב (גאידמק) הודיע כי אם תתמודד התנועה בבחירות, אין בכוונתו להיות מועמד מטעמה, אלא לפקח על פעילותה כיו"ר ולהתמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008. בנוסף הכריז בר־לב בתחילה כי התנועה תתמוך במועמדותו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, אולם הסתייג מהודעה זו מאוחר יותר. בסוף שנת 2007 פורסם כי בכוונת המפלגה להריץ מועמדים לראשות ולמועצת עשרות רשויות מקומיות בבחירות המוניציפליות ב־2008.

על פי טיוטת מצעה, המפלגה נועדה להיות מתונה מבחינה מדינית ובעלת אוריינטציה חברתית, מתוך מטרה "ליצור מכנה משותף למיעוטים המקופחים", ולתמוך בשוויון ובדו־קיום עם ערביי ישראל, כמו גם עם הפלסטינים. כחלק ממאמצי קידום המפלגה, ביום העצמאות ה־59 ערך בר-לב, בחסות התנועה, אירוע פתוח לציבור בפארק הירקון שבתל אביב, תחת הסיסמה "מסיבת הפתעה למדינה". באירוע נכחו כ־150 אלף איש, נערכו בו הופעות של אמנים שונים וכרזות התנועה הוצבו ברחבי המתחם.

אף על פי שהמפלגה הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה־17, במהלך כנסת זו חתם בר־לב על הסכם עם שלושת פורשי סיעת גיל, משה שרוני, אלחנן גלזר ושרה מרום שלו. לפי ההסכם השלושה ייצגו את מפלגתו בכנסת מטעם סיעה שתקרא "צדק לגמלאים". במסגרת ההסכם הובטחו לשלושה מקומות גבוהים ברשימת המפלגה בבחירות הבאות לכנסת ה־18. במהלך הדיון שקדם להצבעה על אישור בקשת ההתפלגות הושמעה ביקורת מצד חברי כנסת רבים וכן מצד היועצת המשפטית של הכנסת, נורית אלשטיין, באשר לחוקיות ההסכם בין הפורשים לבר־לב. בתום הדיון החליט שרוני למשוך את בקשתו לאישור ההתפלגות, ולהעמידה להצבעה במועד אחר לאחר תיקון סעיפי ההסכם, לאחר שהסתמן רוב בקרב חברי הוועדה נגד אישור ההתפלגות. לאחר תיקון ההסכם הוגשה הבקשה בשנית ונדחתה בהצבעה שנערכה בוועדה ב־28 במאי. לבסוף, ולאחר שבוטל ההסכם עם בר־לב, אישרה ועדת הכנסת ב־2 ביוני את התפלגות הסיעה ואת הקמת סיעת "צדק לזקן".

בבחירות למועצות המקומיות ב־11 בנובמבר 2008, התמודדה התנועה בעשרות רשויות, ואף הריצה עשרה מועמדים לראש הרשות. בר־לב עצמו התמודד על ראשות עיריית ירושלים, תוך ניסיון למשוך מצביעים מקרב האוכלוסייה הפלסטינית. בבחירות הובס בר־לב כאשר קיבל פחות מארבעה אחוזים מהקולות ורשימתו בירושלים לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לעיריית תל אביב–יפו זכתה המפלגה במנדט אחד[3]. כל מועמדי המפלגה לראש רשות לא נבחרו ובכל הארץ קיבלה המפלגה 36 מנדטים[4].

המפלגה לא הגישה את מועמדותה בבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009). במהלך שנה זו, פרש בר־לב מחברותו במפלגה ומכל תפקיד שמילא בה. יעקב נרודצקי מונה כממלא מקומו.

הבחירות לכנסת ה־19

עריכה

לקראת הבחירות לכנסת ה־19 הצטרפה למפלגה קבוצת פעילים חברתיים בראשותו של גד הרן. מועצת המפלגה הורחבה והתמנתה לה הנהלה חדשה. המועצה בחרה בגד הרן כיו"ר המפלגה ויו"ר הוועד המנהל שלה. המפלגה הכריזה שתפעל לקדם סדר יום חברתי–כלכלי. מצע המפלגה קורא לצמצום פערים בחברה הישראלית, חיזוק מעמד הביניים, עצירת העוני ומתן שירותים משופרים לקהילה בידי המדינה.

המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.

המשך פעילות המפלגה

עריכה

ב־14 בינואר 2013 הגישה מפלגת צדק חברתי עתירה לבג"ץ נגד כישלון הממשלה למלא את הוראות חוק הדיור הציבורי והסטת כספי מכירת דירות של הדיור הציבורי ליעדים אחרים בניגוד לחוק. שבוע ימים לאחר מכן הגישה מפלגת מרצ עתירה דומה. בית המשפט איחד את הטיפול בשתי העתירות ונתן למדינה ארכה של שנה להבהיר את עמדתה. עקב התמהמהות המדינה, הביע הבג"ץ בישיבתו בתאריך 6.1.2014 ביקורת חריפה על הסחבת בביצוע הוראות החוק. באותו יום הודיעו שר השיכון ושר האוצר על יישום החוק ככתבו וכלשונו. אף על פי כן בג"ץ הורה לממשלה לחזור ולדווח על התקדמות יישום החוק וקצב לשם כך 30 יום. מפלגת צדק חברתי הודיעה שתמשיך לעקוב אחר ביצוע חוק הדיור הציבורי.

בשנת 2018 חידשה מפלגת צדק חברתי את פעילותה הציבורית ולקחה חלק במאבקים הציבוריים של הנכים והאזרחים הוותיקים למען הגדלת קצבאותיהם, וכן במאבק בשחיתות הציבורית.

לקראת הבחירות לכנסת ה־21 התמנה יוני ספיר לתפקיד יו"ר המפלגה. ספיר הוא מייסד ויו"ר עמותת "שומרי הבית" המובילה בשנים האחרונות את המאבק להרחקת אסדת לוויתן ומחופי ישראל. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, וספיר התפטר מתפקיד היו"ר.

סיום הפעילות

עריכה

המפלגה לא נרשמה לבחירות לכנסת ה־22 ולבחירות לכנסת ה־23. יו"ר המפלגה יוני ספיר התפטר מתפקידו והמפלגה למעשה נסגרה ופעילותה הופסקה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בבחירות המקומיות של 2008 קיבלה הרשימה אותיות בצירופים שונים. לדוגמה: בירושלים צה, במעלה אדומים וראש העין צח.
  2. ^ מסמך "ישראל 2030 בריאה וירוקה".
  3. ^ אמנון מרנדה, תוצאות האמת: סיבוב שני ברחובות וקריית שמונה, באתר ynet, 11 באוקטובר 2008
  4. ^ טל רבינובסקי, הבחירות המקומיות: הגול העצמי של גאידמק, באתר ynet, 12 בנובמבר 2008