ארקדי גאידמק
אַרקַדי אלכסנדרוביץ' גַּאיְדַּמַק (ברוסית: Арка́дий Алекса́ндрович Гайдама́к, או בשמו העברי: אריה בר-לב[1]; נולד ב-8 באפריל 1951[2]) הוא איש עסקים, סוחר נשק, פוליטיקאי ואוליגרך רוסי יליד-ברית המועצות. מחזיק גם באזרחויות ישראלית, צרפתית, קנדית, וכן בדרכון דיפלומטי של אנגולה. הונו הוערך בשנת 2007 בסכומים הנעים בין 700 מיליון לארבעה מיליארד דולר, אך בעקבות תביעות, השקעות כושלות והמשבר הכלכלי העולמי ב-2008, נראה כי הונו פחת משמעותית[3].
לידה |
8 באפריל 1951 (בן 73) מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות (כיום ברוסיה) |
---|---|
שם לידה | ארקדי אלכסנדרביץ' גאידאמק |
מדינה | צרפת, קנדה, ברית המועצות, ישראל, אנגולה |
מפלגה | צדק חברתי (ישראל) |
בת זוג | איירין צירולניקובה |
פרסים והוקרה | |
גאידמק השקיע בעסקי דלא-ניידי בצרפת ובישראל, בחברת הפוספטים הגדולה בעולם - קאזפוספט, במכרה זהב ובמפעל לעיבוד מתכות בקזחסטן, בשבועון הרוסי "מוסקובסקיה נובוסטי" (Московские Новости, חדשות מוסקבה) בעסקי שיווק מזון ברוסיה ובשדות נפט ואסמים באנגולה. בישראל כללו נכסיו בעבר את בית החולים ביקור חולים בירושלים, קבוצת הספורט בית"ר ירושלים, 15% ממניות חברת אפריקה ישראל ואת 99FM, תחנת רדיו באזור השרון. מה שהביא את גיידאמק באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 לאישיות מפורסמת בישראל בעלת אזכורים רבים בתקשורת.
בחודש אוקטובר 2009 הרשיע אותו בית משפט צרפתי בפרשה של מכירת נשק לא-חוקית לאנגולה. בית המשפט גזר, בהיעדרו, את עונשו ל-6 שנות מאסר[4]. גאידמק ערער על ההחלטה, זוכה בערעור מחלק מהעברות ועונשו קוצר לשלוש שנים[5]. בנובמבר 2015 הסגיר את עצמו לצרפת והחל לרצות את מאסרו[6], ובמרץ 2016 שוחרר מבית הסוהר, אך גאידמק חויב לענוד אזיקים אלקטרוניים[7].
ביוגרפיה
עריכהגאידמק נולד למשפחה יהודית במוסקבה שברוסיה הסובייטית[8]. אביו היה מנהל בבית חולים ואמו עבדה בחברה להפצת מזון. ב-8 באפריל 1972, יום-הולדתו ה-21, עלה לישראל, והתגורר זמן קצר בקיבוץ בית השיטה[9], ממנו עבר לחיפה ועבד כספן בחברת "צים". במהלך אחת ההפלגות נשאר בצרפת.
לדברי גאידמק, הוא הגיע לצרפת חסר כל והחל לעבוד כפועל פשוט, לאחר מכן הקים קבוצה לשיפוץ בתים ולאחר שרכש שליטה מספקת בצרפתית החל לעבוד כמתורגמן מצרפתית לרוסית. לאחר שהתבסס, ב-1976 הקים בפריז חברה לתרגום מסמכים שעבדה עם הממשל הצרפתי ועם משלחת הסחר של ברית המועצות, והצליח ליצור קשרים שעזרו לו בהמשך דרכו. לא ידוע כיצד הצליח להרוויח את הונו אך ב-1993 רכש מממשלת רוסיה את חובה של מדינת אנגולה והפך למורשה חתימה בחשבון הבנק הלאומי של אנגולה. בשנת 1995 הגדיל מאוד את הונו כאשר עסק בתיווך עסקאות נשק בין משרד ההגנה הרוסי וממשלת צ'כיה לבין אנגולה, בעת שהתרחשה שם מלחמת אזרחים. עסקאות אלה הקנו לו מעמד רם בעיני השלטון הצבאי במדינה, שזיכה אותו בדרכון דיפלומטי של אנגולה. באותו הזמן נמשך המשבר הכלכלי במדינות ברית המועצות לשעבר, וגאידמק ניצל את המשבר הכלכלי ואת קשריו עם נשיא קזחסטן, נורסולטן נזרבייב, לרכישת מפעלים רבים.
בשנת 1998 הקים גאידמק יחד עם בכירי המוסד לשעבר, אבי דגן (ראש אגף צומת לשעבר) ודני יתום (ראש המוסד לשעבר), את חברת האבטחה הפרטית "Geo-Strategic Consultancy", שעיקר פעילותה היה באנגולה וברפובליקה של קונגו. בעזרת קבוצה זו ובשיתוף פעולה עם חברת לב-דן של תת-אלוף (מיל') זאב זכרין, חימש ואימן גאידמק את המיליציות של נשיא קונגו לשעבר, דניס ססו-נגוסו בעסקה שסכומה מעל 50 מיליון דולר[10]. מספר ההרוגים במלחמת האזרחים זו נאמד בעשרות אלפים. דניס ססו-נגוסו ניצח וקיבל לידיו בחזרה את השליטה במדינה.
במהלך שנת 2005 הפך גאידמק מאלמוני לחלוטין בציבור הישראלי לאחד האנשים עליהם הרבו אמצעי התקשורת לדווח ול'ידוען'. הדבר החל בזכות השקעותיו בתחום הספורט (ראו פירוט להלן) והמשיך בפעילות תקשורתית וחברתית ענפה. בכלי התקשורת הישראלים התראיין כמעט תמיד באנגלית.
בשנת 2007 רכש גאידמק כ-60% מחברת "אוסיף השקעות ופיתוח" בסכום של 600 מיליון שקל[11]. חברת אוסיף מחזיקה בין היתר במגדל משה אביב ובפרויקטים נוספים ברחבי ישראל ומחוצה לה. זמן קצר לאחר מכן רכש את בית ההשקעות גילאון, השולט בחברת ניהול תיקי השקעות ספרינט, תמורת יותר מ-180 מיליון ש"ח[12]. לאחר מכן השתלט על חברת "פטרוגרופ" המפעילה תחנות דלק וחנויות נוחות בארצות הברית. ביוני 2007 פורסם שרכש 51% מרשת המזון טיב טעם[13], וכן כי בכוונתו להפסיק את מכירת בשר החזיר ברשת, אך העסקה בוטלה[14] ולוותה בתביעות משפטיות. באותה עת הוא רכש 65% מחברת אמריס אחזקות[15]. בספטמבר 2007 אושרה על ידי בית המשפט עסקת הרכישה של בית החולים ביקור חולים בירושלים מכונס הנכסים הרשמי בסכום של 32 מיליון דולר, וב-1 בנובמבר 2007 הועבר בית החולים לשליטתו של גאידמק. הוא מכר את בית החולים בשנת 2015 תמורת 100 מיליון דולר לחברת "טעמן נדל"ן"[16].
באוקטובר 2008 רכשה חברת "ישרס", שבשליטת איש העסקים שלמה אייזנברג, את מניותיו של גאידמק ב"אוסיף", תמורת 130 מיליון שקל (חמישית מהמחיר ששילם גאידמק ב-2007). 120 מיליון שקל מהתשלום עברו לכיסוי חובו של גאידמק לבנק מזרחי טפחות[17][18].
בעת שהותו בישראל התגורר גאידמק בקיסריה, וכן בדירה בכפר דוד שבמתחם ממילא בירושלים.
בדצמבר 2008 דווח כי גאידמק עזב את ישראל ועבר להתגורר במוסקבה[19]. בפברואר 2009 דווח כי הוא מבקש להחזיר לעצמו את אזרחותו הרוסית, אותה איבד כשעלה לישראל[20].
אנגולה-גייט
עריכה- ערך מורחב – אנגולה-גייט
גאידמק נמלט מצרפת לאחר שהוצא נגדו צו מעצר. הוא היה מבוקש שם בחשד להעלמות מס וסחר לא-חוקי בנשק עם המשטר באנגולה בניגוד לאמברגו נשק בינלאומי שהוטל עליה, וכן בחשד להונאה (שימוש בתעודות מזויפות). לפני כמה שנים הורשע גאידמק בצרפת, שלא בפניו, בעבירות מס. בשנת 2007 קנה גאידמק את חברת המזון ויליפוד[21], באמצעות הלוואה מהאחים ויליגר בעלי ויליפוד, אך לאחר שלא הצליח לעמוד בתשלומי ההלוואה חזרה החברה לידיהם לצד רווח של 100 מיליון שקלים[22][23].
ב-28 במרץ 2007, בתום שבע שנות חקירה, הודיעה הפרקליטות של פריז על הגשת כתב אישום חמור נגד גאידמק באשמת מכירות נשק בלתי חוקיות בפרשת אנגולה-גייט בסכום של 791 מיליון דולר ובעבירות שחיתות. על פי כתב האישום שילשל גאידמק לכיסו בפרשה 185 מיליון דולר[24]. המשפט בעניינו של גאידמק ו-41 מעורבים נוספים בפרשה החל בפריז ב־6 באוקטובר 2008 בהיעדרו[25]. ב-27 באוקטובר 2009 הורשע גאידמק ונידון ל-6 שנות מאסר[26]. גאידמק והנאשמים האחרים ערערו על פסק הדין, ובית המשפט לערעורים זיכה אותו ממרבית העבירות, בכללם סחר בלתי חוקי בנשק, והפחית את עונשו לשלוש שנות מאסר על עבירות מס בלבד.
שארל פסקואה, לשעבר שר הפנים הצרפתי, שהורשע בבית המשפט הצרפתי בשיתוף פעולה עם גאידמק, ניסה להתחמק מן העונש בטענה שכל הצמרת הפוליטית בצרפת ידעה על העסקאות ואפילו הייתה מעוניינת בכך; כמו כן, ניסה פסקואה להראות את תרומתו של גאידמק לחברה הצרפתית, בכך שעזר באמצעות הקשרים שלו ברוסיה, למצוא ולשחרר תשעה טייסים צרפתים שנפלו בשבי הסרבים במהלך ההפצצות של נאט"ו על סרביה. פרשת פסקואה ושחרור הטייסים משבי הסרבים מראים עד כמה עמוקים הקשרים הבינלאומיים של גאידמק[27].
לאחר מספר שנים, ב-24 בנובמבר 2015, הורשע ארקדי גאידמק בעבירות מס והלבנת הון בפרשת אנגולה גייט, ונגזרו עליו 3 שנות מאסר בכלא הצרפתי. בפועל הוא שוחרר לאחר שלושה וחצי חודשים בלבד תחת תנאים מגבילים[28].
מעורבות בפוליטיקה הישראלית: הקמת תנועת צדק חברתי
עריכה- ערך מורחב – צדק חברתי (מפלגה)
ב-21 בפברואר 2007 הכריז גאידמק על הקמת תנועת "צדק חברתי" בישראל, במטרה להקים מפלגה חדשה בשם זה. התנועה הוקמה בעקבות פרסום סקרים אשר ניבאו למפלגה בראשותו של גאידמק הצלחה רבה בבחירות לכנסת. ההכרזה על הקמת התנועה נעשתה במסיבת עיתונאים וגררה הדים רבים בתקשורת הישראלית. גאידמק הודיע כי אם תתמודד התנועה בבחירות אין בכוונתו להיות מועמד מטעמה אלא לפקח על פעילותה כיו"ר. בנוסף הכריז גאידמק כי התנועה תתמוך במועמדותו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, אולם הסתייג מהודעה זו מאוחר יותר.
על פי טיוטת מצעה, המפלגה מיועדת להיות מתונה מבחינה מדינית ובעלת אוריינטציה חברתית, מתוך מטרה "ליצור מכנה משותף למיעוטים המקופחים". כמו כן, המפלגה תתמוך בשוויון ובדו-קיום עם ערביי ישראל, כמו גם עם הפלסטינים. כחלק ממאמצי קידום המפלגה, ביום העצמאות ה-59 ערך גאידמק, בחסות התנועה, אירוע פתוח לציבור בפארק הירקון שבתל אביב, בשם "מסיבת הפתעה למדינה". במהלך האירוע נכחו כ-90 אלף איש, נערכו בו הופעות של אמנים שונים וכרזות התנועה הוצבו ברחבי המתחם.
במאי 2008 ניסו כמה מפורשי מפלגת הגמלאים בראשות ח"כ משה שרוני להצטרף למפלגת "צדק חברתי" ובכך להפוך אותה לסיעה עם ייצוג בכנסת, תמורת הבטחת מימון ומקומות ברשימה בבחירות הבאות, אולם נסוגו מהרעיון עקב ביקורת על מידת החוקיות של הפילוג ולאחר שהסתמן רוב בקרב חברי ועדת הכנסת נגד אישור ההתפלגות. לאחר תיקון ההסכם הוגשה הבקשה בשנית ובהצבעה שנערכה בוועדה ב-28 במאי נדחתה הבקשה[29].
בבחירות למועצות המקומיות ב-11 בנובמבר 2008, התמודדה התנועה במספר רב של עיריות. גאידמק עצמו התמודד על ראשות עיריית ירושלים, תוך ניסיון למשוך מצביעים מקרב האוכלוסייה הערבית. בבחירות הובס גאידמק כאשר קיבל 3.6 אחוזים מן הקולות בלבד ורשימתו בירושלים לא קבלה אף מושב במועצת העיר. לאחר הבחירות התבטא כי אין לו עוד עניין בפוליטיקה הישראלית. מפלגתו לא הגישה את מועמדותה בבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009).
עסקיו בתחום הספורט
עריכהב-10 ביולי 2005 הכריז על כניסתו לתחום הספורט והפך לספונסר של הפועל ירושלים בכדורסל. לאחר כחודש תרם לקבוצת הכדורגל בני סכנין 400 אלף דולר, וב-18 באוגוסט 2005 הכריז על קניית 55% מבית"ר ירושלים. לאחר יומיים הודיע כי ירכוש בעלות מלאה על הקבוצה. אלי אוחנה, מאמן הקבוצה, התפטר זמן-מה לאחר מכן, משום שנפגע מהתבטאות של גאידמק כלפיו בריאיון לעיתון "ידיעות אחרונות". גאידמק המשיך להחליף מאמנים גם במשך אותה עונה, וגם בעונת 2006/2007 בה זכתה בית"ר ירושלים באליפות, אחרי שהחתימה כוכבים ישראלים ושחקנים זרים בעלויות גבוהות.
בבית"ר ירושלים שכר גאידמק צוות ניהול וצוות מקצועי חדשים, ובנוסף החתים שחקנים רבים בעלות של מיליוני דולרים, במטרה להתחרות על אליפות ליגת העל, מטרה שהושגה בעונת 2006/2007, ולהצליח בטורנירים על גביעי אירופה, מטרה שלא הושגה. בעונת 2007/08 זכתה בית"ר לראשונה בתולדותיה ב"דאבל": אליפות ליגת העל וגביע המדינה. בעונה לאחר מכן זכתה בית"ר שוב בגביע.
בשנת 2008, השנה בה בית"ר הייתה במוקדמות ליגת האלופות לאחר דאבל היסטורי, נערכו בחירות לראשות עיריית ירושלים. גאידמק, שנחשב כדמות מוכרת בירושלים, החליט לרוץ לראשות העיר. אף על פי שחשב שיצליח בבחירות בעזרת אוהדיה הרבים של בית"ר ירושלים בכדורגל ואוהדי הפועל ירושלים בכדורסל, רק 7789 קולות, כ-3.6% מן המצביעים, הצביעו לגאידמק בבחירות בירושלים, ורשימתו צדק חברתי הכניסה נציג אחד למועצת עיריית תל אביב.
מאז, הפסיק להשקיע סכומי כסף בבית"ר ובהפועל ירושלים. בנוסף, באותה השנה הפסיד גאידמק סכומי כסף גדולים שהשקיע בבית"ר אשר הפסידה בסיבוב הראשון שלה במוקדמות ליגת האלופות באירופה מול הקבוצה הפולנית ויסלה קראקוב ורווחיו ירדו משמעותית. בעקבות הפסקת הזרמת הכספים נקלעה בית"ר למשבר כלכלי ונאלצה למכור את רוב כוכביה (ביניהם ברק יצחקי, טוטו תמוז, עידן ורד ואריק בנדו) לקבוצות אחרות.
בשנת 2010 בתוכנית "עובדה" בערוץ 2 הודה גאידמק כי רכש את בית"ר במטרה להסתייע בה בניסיונו לכהן כראש העיר בירושלים. בשנת 2013 הביא גאידמק לצירופם של שני שחקנים מוסלמים לשורות הקבוצה, מהלך אשר גרר אחריו מחאות מצד אוהדי הקבוצה. בראיון בסרט התיעודי "טהורה לעד" טען גידאמק כי הביא את שני השחקנים המוסלמים לא בשל יכולתם, אלא כדי להציב מראה בפני החברה הישראלית. באותה שנה העביר את הבעלות בקבוצה לאלי טביב, בהתאם להחלטת בית המשפט[30].
תרומות
עריכהגאידמק תרם לארגונים רבים, בהם ארגוני צדקה ומוסדות דת (כגון ישיבות, בתי מדרש וכו) בהשפעת הרב פנחס גולדשמידט; כן תרם גם למגן דוד אדום, הצלה ישראל ועוד.
- גאידמק התכוון לתרום 50 מיליון דולר לסוכנות היהודית ובתמורה להתמנות לחבר עצרת, אך בעקבות הדלפה שמשטרת ישראל הזהירה את הסוכנות שלא לקבל את התרומה, עיכב גאידמק את מסירתה. מספר ימים לאחר מכן נחקר גאידמק במשטרה בחשד להלבנת הון[31]. בסופו של דבר, חמישית מהתרומה אכן הועברה, אך שאר התשלומים עוכבו ולא הועברו לסוכנות[32].
- במהלך מלחמת לבנון השנייה הקים גאידמק את "עיר האוהלים" בחוף ניצנים אשר שימשה תושבים מהצפון אשר היו מעוניינים להתגורר מחוץ לטווח הטילים ולא מצאו פתרון אחר[33].
- בנובמבר 2006, בעת נפילת מטחי קסאמים על שדרות, מימן גאידמק את שהייתם של מאות תושבים בבתי מלון באילת למספר ימים[34]. הדבר חזר במאי 2007, כאשר שדרות שוב הותקפה במטחי רקטות.
- גאידמק הקים בית יתומים באנגולה, שפעל שם מאז קיבל גאידמק אזרחות של אנגולה. 400 יתומים שהו שם.
נושאים משפטיים בישראל
עריכהגאידמק מעורב במספר עניינים משפטיים בישראל. הוא מרבה להתעמת בפומבי עם מערכת אכיפת החוק ומפרסם מודעות בגנות המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה.
- באוקטובר 2006 תבע גאידמק תביעת דיבה נגד עיתון "הארץ" ויוסי שריד בעקבות פרסום מאמר פרי עטו של האחרון בעיתון. שריד פתח את מאמרו במילים: "האם לדור יש בכלל פנים? ואם יש לו, האם אלה פני הכלב או פניו של ארקדי גאידמק?". בהמשך נכתב, בין השאר: "מפעל החיים של גאידמק הוא מפעל מוות. את הונו העצום - מי יעריך את שיעורו - עשה בעסקאות של נשק ויהלומים באנגולה". סכום התביעה עומד על 45 מיליון ש"ח. העיתון דרש לבטל את התביעה ולחייב את גאידמק בהוצאות משפט[35]. ב-2009 ביטל גאידמק את התביעה[36][37].
- בפברואר 2007 נחקר גאידמק על ידי משטרת ישראל בעקבות חשד שהוא מעורב בזיוף מסמך שנשלח כביכול על ידי משרד המשפטים לרוסיה, ובו בקשה לקבל מידע על עבירות שביצע. מכיוון שגאידמק ניהל קמפיין נגד המשטרה ומשרד המשפטים, בטענה שהם רודפים אותו, הרי שהמסמך עשוי היה לסייע לו לבסס את טענותיו[38][39].
- בנוגע לבקשת ההסגרה של ממשלת צרפת, משרד המשפטים הישראלי נימק את סירובו להסגיר את גאידמק בכך שהעבירות שבגינן הוא נחשד בצרפת אינן נחשבות לעבירות בישראל, או שהן אינן מהוות עילה להסגרה[24].
- שתי חברות מאיי הבתולה הגישו ב-2008 תביעה אזרחית נגד גאידמק, בדרישה כי ישלם להן דמי ניהול בעבור קרנות שניהלו עבורו. בכתב התביעה נאמר כי גאידמק נטל במרמה 365 מיליון דולר מכספי ממשלת אנגולה בשנת 2001[40].
- בעקבות חשד שגאידמק עבר על חוק איסור הלבנת הון בחשבונו בסניף בנק הפועלים בתל אביב[41][42]. הוגש נגדו ב-1 באוקטובר 2009 כתב אישום, על הלבנת הון בסך 650 מיליון ש"ח[43]. בפברואר 2012 הושג הסדר טיעון בין גאידמק למדינת ישראל בעניין זה: גאידמק הודה בעבירה על סעיף 416 בחוק ויתרום 3 מיליון ש"ח למדינה וגם הושת עליו קנס של 21,000 ש"ח, וכן נדון לשנת מאסר על תנאי[44].
משפחתו
עריכהנשוי לאיירין צירולניקובה ואב לשלושה ילדים - בן ושתי בנות (אלכסנדר "סשה" גאידמק(אנ') שנולד ב-1976 בצרפת, קטיה וסוניה)[45]. בנו הוא בעליו לשעבר של מועדון הכדורגל האנגלי, פורטסמות'.
לקריאה נוספת
עריכה- "ארקדי גאידמק", פורבס, דצמבר 2006.
קישורים חיצוניים
עריכה- הבלוג של ארקדי גאיידמק באתר תפוז (הקישור אינו פעיל)
- יוסי מלמן, הטעות, באתר הארץ, 2 בפברואר 2006
- עוזי בנזימן, איך עוצרים את הגביר, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2006
- גיא לשם, האם ארקדי גאידמק תורם מיליונים בגלל אהבת ציון, או שזו הדרך הזולה ביותר לנסות להלבין את שמו?, באתר TheMarker, 1 בדצמבר 2006
- אטילה שומפלבי, גאידמק מקים את תנועת "צדק חברתי", באתר ynet, 21 בפברואר 2007
- לילי גלילי, היעד של גאידמק: גיוס מצביעים ערבים, באתר הארץ, 20 במרץ 2007
- עמית בן-ארויה, גאידמק: "יש לי כיום אחוז אחד ממה שהיה לי", באתר הארץ, 15 ביוני 2008
- לילי גלילי, לרוץ עם גאידמק, ליילל כמו זאב, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2008
- איתן גור, גאידמק - פלאטו שרון, חדשות מחלקה ראשונה, 7 במרץ 2007
- יוסי מלמן, הבנקאי פייר גרוץ חושף כיצד התנהלה האימפריה הכלכלית של ארקדי גאידמק, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2008
- אלעד ארדן, הרוח הגבית של החיילים: ארקדי גאידמק, במחנה, גיליון 22, 2007
- אטילה שומפלבי, ליברמן: חסרים אנשים כמו גאידמק בפוליטיקה, באתר ynet, 15 באוקטובר 2006
- אריאנה מלמד, לכשכש בכלב, באתר ynet, 1 ביוני 2008 - על הסרט "מי מפחד מארקדי גאידמק?"
- אוהד גרינוולד ואופיר סער, גאידמק החדש: מי צריך לחשוש, באתר וואלה, 24 באפריל 2011
- שלומי אהרוני, גאידמק: "מה אתם רוצים ממני?", באתר mynet ירושלים, 23 בינואר 2012
- יניב טוכמן, הסיפור המדהים על מעצר גאידמק: "עשו לי אמבוש", באתר nrg, 5 בדצמבר 2013
- אפרת לכטר, "ישראל היא מדינה אנטי-יהודית", באתר מאקו, 15 באפריל 2016
הערות שוליים
עריכה- ^ שם בתעודת זהות
- ^ זיו אברג'יל, "ארקדי גאידמק התאהב בבית"ר י-ם מחדש", באתר ערוץ הספורט, 7 באפריל 2011
- ^ יוסי מלמן, ה"בנקאי" של גאידמק: הונו נשחק ב-1.6 מיליארד דולר, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2008
- ^ אולגה ויניאר, בית המשפט בצרפת גזר על גאידמק 6 שנות מאסר, באתר כלכליסט, 27 באוקטובר 2009
- ^ סוכנויות הידיעות, בית המשפט בצרפת זיכה את גאידמק מרוב העבירות בפרשת אנגולה גייט, באתר TheMarker, 29 באפריל 2011
- ^ גלעד מורג, גאידמק הסגיר עצמו בצרפת: ירצה 3 שנות מאסר, באתר ynet, 24 בנובמבר 2015
- ^ סוכנויות הידיעות, ארקדי גאידמק שוחרר ממאסר בצרפת; יאלץ לענוד צמיד מעקב אלקטרוני, באתר TheMarker, 11 במרץ 2016
- ^ יוסי מלמן, נכון, אני אדם עשיר, בעצם, אמיד, באתר הארץ, 18 במרץ 2005
- ^ מא' עד ת': מילון ארקדי גאידמק השלם, באתר ynet, 19 ביוני 2009
- ^ Yossi Melman, Julio Godoy, André Verlöy ו-Phillip van Niekerk, The Influence Peddlers, באתר The Center for Public Integrity
- ^ מיכאל רוכוורגר, דורון אביב ודפנה הרלב: מכרנו לגאידמק את אוסיף במצב מצוין, הוא בחר בדרך חדשה ורואים את התוצאות, באתר TheMarker, 10 באוקטובר 2010
- ^ אסף מליחי, גאידמק רוכש את השליטה בחברת ההשקעות גילאון, באתר ynet, 4 ביוני 2007
- ^ תני גולדשטיין, גאידמק רוכש את השליטה ברשת טיב טעם, באתר ynet, 9 ביוני 2007
- ^ לירן דנש, התפוצצה עסקת טיב טעם, באתר nrg, 18 ביוני 2007
- ^ אסף מליחי, עוד עסקה מבית גאידמק: רוכש 65% מאמריס אחזקות, באתר ynet, 5 ביוני 2007
- ^ אביב לוי, גאידמק מכר את ביה"ח ביקור חולים ב-100 מ' ש', באתר גלובס, 13 בינואר 2015.
- ^ הילה רז,מיכאל רוכוורגר, שלמה אייזנברג קונה את אוסיף בחמישית מהמחיר ששילם גאידמק ב-2007, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2008
- ^ גולן חזני, הושלמה עיסקת אוסיף: ישרס העבירה את יתרת 115 מיליון השקלים לכונס הנכסים, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2008
- ^ לילי גלילי ונתן שבע, ארקדי גאידמק עזב את ישראל: זכותי, כאזרח, לצאת ולהיכנס כרצוני, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2008
- ^ כתב "הארץ", ארקדי גאידמק הגיש בקשה לדרכון רוסי, באתר הארץ, 26 בפברואר 2009
- ^ נווית זומר, בלעדי: גאידמק רכש את חברת המזון ויליפוד, באתר ynet, 22 ביוני 2007
- ^ מיכאל רוכוורגר, איך הפסיד ארקדי גאידמק 725 מיליון שקל בשנה אחת, באתר הארץ, 12 ביוני 2008
- ^ אפרת פרץ, איך הגיעו האחים ויליגר להון של 450 מיליון שקל?, באתר גלובס, 6 במרץ 2014
- ^ 1 2 סוכנויות הידיעות, תובעים בצרפת המליצו להעמיד לדין את ארקדי גאידמק וגורמים נוספים בגין מעורבות בשערוריית אנגולה, באתר TheMarker, 29 במרץ 2007
- ^ נמרוד הלפרן, פרשת "אנגולה גייט": משפטו של גאידמק נפתח אתמול בפאריס; צפוי לעונש של עד 10 שנות מאסר, באתר TheMarker, 7 באוקטובר 2008
- ^ יוסי מלמן ולילי גלילי, ארקדי גאידמק נידון ל-6 שנות מאסר בצרפת, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2009
- ^ Yossi Melman, The secret trial of Arcadi Gaydamak, באתר הארץ, 27 במאי 2010
- ^ "ארקדי גאידמק שוחרר מהכלא בצרפת לאור קיצור תקופת מאסרו - ויגיע לישראל", מתוך אתר נענע 10
- ^ חזקי עזרא, בקשת הפילוג של פורשי הגמלאים נדחתה, באתר ערוץ 7, 28 במאי 2008
- ^ תומר לוי, יוצאים לדרך חדשה: אלי טביב הוכרז רשמית כבעלי בית"ר י-ם, באתר ערוץ הספורט, 2 ביולי 2013
- ^ עמי בן דוד, סיכול ממוקד לכסף של גאידמק?, באתר nrg, 4 בינואר 2006
- ^ 5. קרן הסוכנות היהודית - גאידמאק, באתר הסוכנות היהודית לארץ ישראל
- ^ אלי ברנדשטיין ומעריב, גאידמק מקים עוד עיר אוהלים, באתר nrg, 24 ביולי 2006
- ^ משה פריאל וגלעד גרוסמן, גאידמק יממן פינוי תלמידי שדרות מהעיר, באתר nrg, 16 בנובמבר 2006
- ^ יואב קניג, פרקליטי "הארץ" רומזים: ארקדי גאידמק הוא סוכן רוסי, באתר Scoop.co.il, 7 בינואר 2007
- ^ יצחק דנון, נמחקה בהסכמה תביעה הדיבה שהגיש גאידמק נגד יוסי שריד ו"הארץ", באתר גלובס, 1 באפריל 2009
- ^ יוסי מלמן (מאמר בלוג), אני לא מיקי רוזנטל, באתר TheMarker, 22 באוגוסט 2009
- ^ יהונתן ליס, גאידמק העיד ביאח"ה בפרשת המסמך המזויף, באתר הארץ, 25 בפברואר 2007
- ^ יהונתן ליס, מסמך מזויף על גאידמק הוגש לאינטרפול בשם ישראל, באתר הארץ, 11 בפברואר 2007
- ^ נורית רוט, תביעה: ארקדי גאידמק נטל במרמה 365 מיליון דולר מכספי ממשלת אנגולה, באתר הארץ, 13 באפריל 2008
- ^ יובל יועז ורוני זינגר-חרותי, גאידמק יקבל בחזרה 4 מיליון דולר שחולטו על ידי המדינה, באתר הארץ, 17 במאי 2007
- ^ עידו באום, שרון שפורר ויהונתן ליס, גאידמק נחקר ביאחב"ל; "רודפים אותי פוליטית", באתר הארץ, 19 במאי 2008
- ^ ורד לוביץ', כתב אישום: ארקדי גאידמק הלבין 650 מיליון שקל, באתר ynet, 1 באוקטובר 2009
- ^ חן מענית, אושר הסדר הטיעון של גאידמק: יתרום 3 מיליון שקל למדינה, באתר גלובס, 15 בפברואר 2012
- ^ ריאיון עם ביתו, קטיה גאידמק, עיתון תל אביב