קארן בלק

קארן בלק (באנגלית: Karen Black;‏ 1 ביולי 1939 – 8 באוגוסט 2013) הייתה שחקנית קולנוע, תסריטאית ומוזיקאית אמריקאית. בלק הייתה כוכבת קולנוע בשנות ה-70, היא זכתה בשני פרסי גלובוס הזהב וקיבלה מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על הופעתה בסרט "רסיסי חיים".

קארן בלק
Karen Black

קארן בלק, 2010
לידה	1 ביולי 1939 פארק רידג', אילינוי, ארצות הברית
פטירה	8 באוגוסט 2013 (בגיל 74) סנטה מוניקה, ארצות הברית
מקום קבורה	Eternal Hills Memorial Park
שם לידה	Karen Blanche Ziegler
סוגה מועדפת	קומדיה ודרמה
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1959 – 8 באוגוסט 2013 (כ־54 שנים)
מקום לימודים	תיכון מיין איסט אוניברסיטת נורת'ווסטרן
בן או בת זוג	ל. מ. קיט. קרסון (1975–1983) סטיבן אקלברי (1987–2013)
צאצאים	האנטר קרסון
פרסים והוקרה	2 פרסי גלובוס הזהב
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

שנים מוקדמות

בלק נולדה בשם קארן בלנץ' זיגלר בפרבר פארק רידג' שבשיקגו. בתם של אלסי מרי, סופרת ספרי ילדים ונורמן ארתור זיגלר. למדה במשך שנתיים ב"אוניברסיטת נורת'ווסטרן" ולאחר מכן נסעה לניו יורק כדי ללמוד משחק אצל לי סטרסברג ולהופיע במחזות אוף ברודוויי.

קריירה

בלק החלה את דרכה כשחקנית קולנוע בשנות ה-60 בסרטו המוערך הראשון של פרנסיס פורד קופולה "אתה כבר נער גדול", ובדרמת המסע פורצת הדרך של דניס הופר "אדם בעקבות גורלו". בשנת 1970 זכתה להצלחה ראשונית כשקטפה את פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר על הופעתה בדרמה "רסיסי חיים" בתור ראיוטה דיספסטו חברתו של רוברט דופיאה (ג'ק ניקולסון), בלק הפסידה את פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנה זו להלן הייז.

ב-1974 זכתה בפרס גלובוס הזהב השני שלה על תפקידה בגרסה הקולנועית לרומן "גטסבי הגדול" ע"פ תסריטו של פרנסיס פורד קופולה. ב-1975 שיחקה בדרמה המוזיקלית "נאשוויל" בתור זמרת הקאנטרי קוני וייט, בדרמה "יומו של הארבה" בתור השחקנית פיי גרינר ובסרט האסונות "נמל תעופה 1975" בתור ננסי פרייור, הדיילת הראשית בטיסה. ב-1976 השתתפה בסרטו האחרון של אלפרד היצ'קוק "מזימות" וב-1979 בסרט המדע בדיוני "קפריקורן 1". בשנת 2003 שיחקה בסרט האימה "בית 1000 הגופות" בתפקיד אם משפחת הרוצחים הסדיסטים.

מותה

בשנת 2010 אובחנה כחולה במחלת הסרטן, ממנה נפטרה שלוש שנים מאוחר יותר.

חיים אישיים

בלק הייתה נשואה ארבע פעמים במהלך חייה. לראשונה משנת 1955 עד 1962 לצ'ארלס בלק. בעלה השני למשך שנה היה השחקן רוברט ברטון. בנה, השחקן האנטר קארסון, הוא מנישואיה לשחקן ולמפיק ל.מ קיט קארסון. בלק אימצה בת נוספת מנישואיה הרביעיים והאחרונים לעורך סטפאן אקלברי. בלק הייתה סיינטולוגית.

פילמוגרפיה

• אתה כבר נער גדול (1966)
• המשימה הקשה (1969)
• אדם בעקבות גורלו (1969)
• רסיסי חיים (1970)
• קרב יריות (1971)
• סעי, הוא אמר (1971)
• סיסקו פייק (1971)
• מה מעיק על פורטנוי (1972)
• הפיקס (1973)
• ההופעה (1973)
• קרנפים (1974)
• גטסבי הגדול (1974)
• נמל תעופה 1975 (1974)
• טרילוגיית הטרור (1975)
• יומו של הארבה (1975)
• נאשוויל (1975)
• מזימות (1976)
• קורבנות שרופים (1976)
• קפריקורן 1 (1978)
• הסחיטה (1978)
• קילר פיש (1979)
• צ'נל סוליטר (1981)
• היא יכולה לאפות עוגת דובדבן? (1983)
• כאבי גדילה (1984)
• רשע נצחי (1985)
• זריחת פרא (1985)
• ילד בלתי נראה (1988)
• מתוך החשיכה (1989)
• מראה, מראה (1990)
• מועדון פד (1990)
• מותקף שוב (1990)
• להב הרולר שבע (1991)
• רובין ואד (1991)
• ילדי המוות (1991)
• ילד הדאבל 0 (1992)
• חזרתו של הרולר להב שבע (1993)
• קריימטיים (1996)
• ילדי התירס 4 - התכנסות (1996)
• דוגטאון (1997)
• אדה המשכנעת (1997)
• התעוררתי מוקדם ביום שמתתי (1998)
• חידונים (1998)
• סרט הקומדיה המחתרתי (1999)
• גיפסי 83 (2001)
• שומר נשמות (2001)
• קללת בן הארבעים (2002)
• בית 1000 הגופות (2003)
• פורץ האש (2005)
• My Suicidal Sweetheart‏ (2005)
• צדקת הגבר הסובל (2007)
• חלומות הוליוודים (2007)
• צבעי מים (2008)
• אישה בודדה (2008)
• פקודה כפולה (2009)
• Irene in Time‏ (2009)
• היא לא אוהבת אותי (2013)

טלוויזיה

• הבוקר שאחרי (1999)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קארן בלק בוויקישיתוף

• קארן בלק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• קארן בלק, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• קארן בלק, באתר AllMovie (באנגלית)
• קארן בלק, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• קארן בלק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• קארן בלק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• קארן בלק, באתר Discogs (באנגלית)
• קארן בלק, באתר Songkick (באנגלית)
• קארן בלק, באתר Genius
• קארן בלק, באתר בילבורד (באנגלית)
• יוליה כהן, קארן בלאק גרה בהוליווד, בלוג אישי, 16 ביולי 2009
• קארן בלק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)