קבוצת מוביסטאר

קבוצת מוביסטאר
Team Movistar
	סמליל הקבוצה
מידע על הקבוצות
קוד UCI	MOV
אופניים	קניון
מכלולים	סראם
מיקום	ספרד
תאריך ייסוד	1980
תחום	כביש
סטטוס	UCI World Tour
צוות מקצועי ראשי
מנהל כללי	Eusebio Unzué
מנהל ספורטיבי	Eusebio Unzué, José Luis Laguía, Pablo Lastras, Jürgen Roelandts, José Luis Jaimerena, Alfonso Galilea, José Vicente García, José Luis Arrieta, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
שמות קודמים
1980–1989 ; 1990–2000 ; 2001–2003 ; 2004–2005 ; 2005 ; 2006 ; 2007–2010 ; 2011–היום	ריינולדס ; בנסטו ; איי .באנסטו.קום ; אילס בלרייס–בנסטו ; אילס בלרייס–קאס ד'פארן ; קאס ד'פארן–אילס בליירס ; קאס ד'פארן ; מוביסטאר

אין לבלבל ערך זה עם הערך "קבוצת מוביסטאר ימאהה".

קבוצת מוביסטאר (באנגלית: Team Movistar) היא קבוצת אופני כביש ספרדית מסבב ה-UCI World Tour. הקבוצה מתמחה בעיקר בתחום הגרנד טורס. היא ניצחה בטור דה פראנס עם פדרו דלגדו (1988), מיגל אינדוראין (1991, 1992, 1993, 1994, 1995) ואוסקר פריירו (2006^[1]); בג'ירו ד'איטליה עם מיגל אינדוראין (1992, 1993), נאירו קינטנה (2014) וריצ'רד קאראפאס (2019); ובוואלטה אספנייה עם פדרו דלגדו (1989), אברהם אולנו (1998), אלחנדרו ולוורדה (2009) ונאירו קינטנה (2016). הקבוצה נוסדה ב-1980, והיא אחת מהקבוצות המקצועניות הוותיקות ביותר בעולם. במשך השנים היא השתנתה והחליפה שמות בהתאם.

ספונסרים

מאז שנת 2011, הקבוצה נתמכת כלכלית על ידי חברת הטלקומוניקציה מוביסטאר (אנ'), שגם משמשת כספונסרית של קבוצת מוביסטאר–ימאהה המוטורית.

היא רוכבת על אופני קניון (אנ').

היסטוריה ופעילות

הקבוצה בטור דה לה פרובנס, 2019

הקבוצה קמה בשם "ריינולדס" בשנת 1980. בשנותיה הראשונות הייתה קבוצה קטנה שמיעטה לנצח בזירה הבין-לאומית. ב-1988 ערכה את הפריצה הגדולה שלה, כשניצחה את הטור דה פראנס עם פדרו דלגדו (אנ')^[2]. בנוסף לניצחון הכללי, דלגדו ניצח גם את הקטע ה-13 במרוץ. ב-1989 דלגדו רשם עבור הקבוצה הישג נוסף, כשניצח את הוואלטה אספניה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20, הקבוצה ביססה את עצמה כאחת מקבוצות הגרנד טורס הבכירות בענף, עם ניצחונותיו של מיגל אינדוראין בטור דה פראנס (1991, 1992, 1993, 1994, 1995) ובג'ירו ד'איטליה (1992, 1993). אינדוראין רכב בקבוצה לאורך כל הקריירה המקצועית שלו, ופרש בתום 1996 מרכיבה מקצועית.

ב-1998, אברהם אולנו, רוכב הקבוצה, שיחזר את ההישג של דלגדו עשר שנים קודם לכן וניצח את הוואלטה אספניה. הקבוצה הצליחה מאוד בוואלטה, כשניצחה חמישה קטעים (ארבעה עם חוזה מריה חימנז ואחד עם אולנו).

הגרנד טור הבא שבו ניצחה הקבוצה היה הטור דה פראנס ב-2006. לאחר פסילתו של פלויד לאנדיס, אוסקר פריירו, שסיים במקור במקום השני, ניצח במרוץ.

בעשור השני של המאה ה-21, שני הרוכבים הבולטים של הקבוצה היו אלחנדרו ולוורדה ונאירו קינטנה. אף על פי שהקבוצה נחשבת כקבוצה של גרנד טורס, ולוורדה דומיננטי גם בקלאסיקות האביב, כשניצח את לה פלש ואלון 5 פעמים (2006, 2014, 2015, 2016, ו-2017) ובמונומנט לייז'–בסטון–לייז' 4 פעמים (2006, 2008, 2015 ו-2017). קינטנה ניצח עבור הקבוצה את ג'ירו ד'איטליה 2014 ואת וואלטה אספניה 2016 וסיים שני בטור דה פראנס 2013 ו-2015 ובג'ירו ד'איטליה 2017. בנוסף לכך קינטנה בלט גם במרוצי קטעים: הוא ניצח את טירנו - אדריאטיקו ב-2015 ו-2017 ואת טור דה רומאנדי ב-2016. ב-2020 עזב קינטנה את הקבוצה לטובת ארקאה–סאמסיק הצרפתית.

בעונת 2019 צולמה על הקבוצה סדרה דוקומנטרית, שנקראת The Least Expected Day: Inside the Movistar Team 2019. הסדרה זמינה לצפייה בנטפליקס.

סגל הקבוצה

פרשיות סמים

אנחל ארויו, אחד מרוכבי הקבוצה שגם ניצח עבורה את הוואלטה אספנייה ב-1982, נמצא חיובי בבדיקת ריטלין 48 שעות לאחר הניצחון. ארויו היה הרוכב הראשון שניצח את הוואלטה ונפסל בגלל שימוש בסמים.

אלחנדרו ולוורדה, אחד מרוכבי הקבוצה הבכירים, הושעה לשנתיים החל מ-1 בינואר 2010, לאחר שה-DNA שלו נקשר למבצע פוארטו.

רוכב הקבוצה ג'יימי רוסון הושעה על ידי ה-UCI לארבע שנים מפברואר 2019 לאחר חריגות בפספורט הביולוגי שלו. לאחר ההשעיה ביטלה מוביסטאר את חוזהו^[3].