קברי צ'ינג המזרחיים

קברי צ'ינג המזרחיים (בסינית: 清東陵; בפין-יין: Qīng Dōnglíng) הם נקרופוליס - מתחם של מאוזולאומים של קיסרים משושלת צ'ינג, השוכן מערבית לכפר מָאלָאן-יוּ (馬蘭峪, בפין-יין: Mǎlányù) בנפה העירונית דְזוּנְחְווָה (遵化, בפין-יין: Zūnhuà) במחוז חביי, 125 קילומטרים צפונית-מזרחית לבייג'ינג בירת סין. זהו מתחם המָאוּזוֹלֵאוֹמִים הגדול ביותר, השלם ביותר והשמור ביותר בסין. בסך הכול קבורים באתר חמישה מקיסרי סין: שונג'ה, קאנגשי, צ'יינלונג, שיאנפנג וטונגזי, 15 קיסריות, 136 פילגשים, שלושה נסיכים ושתי נסיכות משושלת צ'ינג.

קברי צ'ינג המזרחיים

אתר הקבורה של הקיסר צ'יינלונג
אתר מורשת עולמית
קברים קיסריים של שושלות מינג וצ'ינג האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4, 6 חלק מתוך קברים קיסריים של שושלות מינג וצ'ינג
מידע כללי
סוג	מאוזוליאום
מיקום	דזונחווה
מדינה
מידות
שטח	224 הקטאר
קואורדינטות	40°11′36″N 117°39′04″E
(למפת הרפובליקה העממית של סין מוגדלת)   בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג שנג'ן הונג קונג צ'נגדו שניאנג שיאן חרבין אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן קברי צ'ינג המזרחיים (למפת הרפובליקה העממית של סין רגילה)   בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג שנג'ן הונג קונג צ'נגדו שניאנג שיאן חרבין אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן קברי צ'ינג המזרחיים

נתיב הנשמות: היכל אסטלת ההצטיינות

נתיב הנשמות: אסטלת ההצטיינות

נתיב הנשמות: שדרת פסלי בעל החיים

נתיב הנשמות: שער הדרקון והפניקס

שער הכניסה לגִ'ינְגְלִינְג

מגדל הנשמות בקברה של צ'ה שי

היסטוריה

שושלת צ'ינג, שושלת הקיסרים האחרונה בסין, שלטה בסין בין 1644 ל-1912. בראש השושלת עמדו בני עם המאנצ'ו מחבל מנצ'וריה, והיא קמה לאחר ששבטי הנוודים ממנצ'וריה השתלטו על כל סין לאחר שהביסו בעזרת מצביא סיני את צבאו של לִי דְזְה-צֶ'נְג. לי היה מורד סיני שעמד בראש צבא איכרים שהביס זמן קצר קודם לכן את הקיסר האחרון של שושלת מינג, השושלת שקדמה לשושלת צ'ינג בשלטון על סין. הקיסרים הראשונים בשושלת זו נאבקו בהצלחה בשנים הראשונות לשלטונם במרידות של מצביאים סינים שלא ראו בעין יפה את שלטונם של זרים על סין. הקיסרים הראשונים בשושלת, בייחוד קאנגשי וצ'יינלונג, נחשבים בין השליטים המוצלחים ביותר בתולדות סין.

שונג'ה (1661-1638), הקיסר השלישי בשושלת צ'ינג והראשון ששלט על כל סין, עלה על כס השלטון ב-1644, בהיותו בן חמש בלבד, והשלטון היה בפועל בידיו של העוצר דורגון. לאחר מותו של דורגון ב-1650 החל הקיסר הצעיר ליטול את מוסרות השלטון בהדרגה. האגדה מספרת כי הגיע יום אחד, במסגרת מסע ציד, לעמק שבו מצוי קברו. הוא עצר את סוסו למרגלות ההר, הביט סביבו והסביבה השקטה והירוקה מצאה חן בעיניו. הוא הסיר את הבָּאנְגְ'ה שלו (מגן אגודל עשוי עצם המגן על קשתים מהלחץ מופעל על ידי מיתר הקשת בעת דריכתה) השליך אותה לשמים והורה לשומרי ראשו "במקום שבו יפול הבָּאנְגְ'ה שם יהיה מקום קבורתי". שונג'ה מת ב-1661 מאבעבועות שחורות בגיל 22, ובמקומו עלה לשלטון בנו שׂוֵ'אן-יֵה, שהיה אז בן שבע, כקיסר קאנגשי (1722-1654). עם מותו של שונג'ה החל העבודות לבניית קברו, והן הושלמו ב-1664. 20 שנים אחרי שעלה לשלטון קבע גם קאנגשי היכן יקבר באתר, ובניית הקברים נמשכה באתר לסירוגין במשך 247 שנים עד 1908 עם סיום בניית קברה של הקיסרית האלמנה צה שי.

ב-28 ביולי 1928 כבש הצבא של המצביא הסיני סוּן דְיָאנְגְיִינְג (孫殿英, בפין-יין: Sun Dianying) את האזור. הוא הורה למפקדיו לפרוץ לקברים. תחילה נפרץ קברה של הקיסרית צה שי, תוך שימוש בחומר נפץ על מנת לפוצץ את הכניסה לקבר התת-קרקעי. נלקחו חפצי ערך עשויים ירקן ופנינים, גם ארון הקבורה נפרץ ונלקחו כל הבגדים והתכשיטים שלבשה. אחר-כך פנו הבוזזים לקברו של הקיסר צ'יינלונג, אשתו ופילגשיו וגם שם נבזזו כל חפצי הערך שהיו בו ותוך כדי כך פוזרו עצמותיהם על הרצפה. הבוזזים סתמו את הקבר באבנים. סוּן דְיָאנְגְיִינְג חילק את השלל בין מפקדיו ובין פקודיהם. העיתונים בסין דיווחו על השוד, אבל סוּן דְיָאנְגְיִינְג הצליח להתחמק מעונש באמצעות שוחד.

תיאור

אתר המורשת העולמית משתרע על שטח של 2.24 קמ"ר ומוקף באזור חיץ נרחב המשתרע על שטח של 78 קמ"ר, כשהוא מוקף בהרים: הר צָ'אנְגְזְ'ווֵי, הר גִ'ינְשִׂינְג, הר חְוָאנְגְחְווָה והר יִינְגְפֵיי דָאויָאנְג. באתר יש 15 קברים ובהם קבורים 161 אנשים. מתוך 580 המבנים המקוריים במתחם שרדו 508. המבנים העתיקים ביותר הם בני קרוב ל-400 שנים והחדשים ביותר הם בני למעלה מ-100 שנים. במרכז המתחם של קברי צ'ינג המזרחיים שוכן שְׂיָאולִינְג (孝陵, בפין-יין: Xiàolíng, מילולית "קבר אדיקות הבנים"), קברו של הקיסר שונג'ה. הקברים העיקריים מזרחית למאוזוליאום של שונג'ה הם: גִ'ינְגְלִינְג שבו קבור הקיסר קאנגשי וחְווֵיְלִינְג (הקיסר טונגג'ה). ממערב שוכנים יוּלִינְג (הקיסר צ'יינלונג), דִינְג דונְגְלִינְג (הקיסרית האלמנה צה שי והקיסרית צְה'אָן) ודִינְגְלִינְג (הקיסר שיאנפנג).

בנוסף מצוי בשטח אתר המורשת העולמית אתר בנייה נטוש של המאוזוליאום של הקיסר דָאוֹגוָאנְג. דָאוֹגוָאנְג החליט להעביר את קברו (מולינג - 慕陵) לקברי צ'ינג המערביים לאחר שמים חלחלו לתא הקבורה באתר המקורי. המבנים שכבר נבנו פורקו והועברו לקברי צ'ינג המערביים. עם זאת שניים מבניו ושתיים מבנותיו קבורים בקברי צ'ינג המזרחיים ("קבר הנסיכים").

שְׂיָאולִינְג

שְׂיָאולִינְג (孝陵, בפין-יין: Xiàolíng, מילולית "קבר אדיקות הבנים"), קברו של הקיסר שונג'ה (1661-1638), שוכן במרכז המתחם של קברי צ'ינג המזרחיים. שונג'ה היה הקיסר השלישי של שושלת צ'ינג (קודם לעלייתו לשלטון שלטה משפחתו על מנצ'וריה וחלקים בצפון מזרח סין), והראשון ששלט על כל סין. שונג'ה היה גם הקיסר הראשון שנקבר במתחם (בשנת 1663). יחד עמו קבורים גם הקיסרית שְׂיָאוקָאנְגְגָ'אנְג (אמו של הקיסר קאנגשי) והפילגש הרשמית דוֹנְגגוֹ.

המבנה של כל המָאוּזוֹלֵאוֹמִים הקיסריים בקברי צ'ינג המזרחיים מתבסס על הדפוס שנקבע במאוזוליאום הראשון באתר של הקיסר שונג'ה. המערך הבסיסי כולל שלושה חלקים: נתיב הנשמות, ארמונות ומטבחים להעלאת מנחות.

נתיב הנשמות של שְׂיָאולִינְג הוא גם הדרך הראשית של המתחם כולו והוא המורכב ביותר מבין כל הקברים. אורכו כ-5 קילומטרים והוא מחופה בלבנים גדולות שהונחו בשלוש שכבות ברוחב 12 מטרים. הוא כולל את המבנים הבאים (מדרום לצפון):

• קשת אבן – הקשת עשויה שיש לבן בנויה על שישה עמודים. רוחבה 31.35 מטרים וגובהה 12.48 מטרים. הקשת מחקה מבנה קשת זיכרון מעץ המכונה פָּאיְלוֹאוּ. על הלוחות המרובעים שעל הקשת יש תבניות גאומטריות וצמדים של אריות ודרקונים מקשטים את בסיס העמודים.
• שער אדום גדול (דָאחונְגְמֶן) – זהו גם שער הכניסה הראשי למתחם הקברים. צמוד אליו פסל אבן של שְׂיֵאגָ'אי (xiezhai - חיה מיתולוגית סינית שלה קרן אחת), ואסטלת אבן שבה חקוקה ההוראה "עובדי ציבור חייבים לרדת מסוסיהם כאן".
• אולם החלפת הבגדים – שרידים בלבד נותרו מהמבנים שבהם החליפו את בגדיהם מבקרים שבאו לחלוק כבוד למתים.
• מגדל אסטלת המצוינות השמימית – המבנה המרכזי בנתיב הנשמות. מבנה שבו הגג בעל מזחילה כפולה נסמך על ארבעה עמודים מקושטים שגובהם מעל לעשרה מטרים. במרכז המבנה שתי אסטלות גדולות על גב צב בעל ראש דרקון (בסינית בִּישִׂי): אסטלות ההצטיינות השמימית. האסטלות מקושטות בחלקן העליון בדמויות דרקונים ועטלפים. דרקונים מסמלים את הקיסר ועטלפים את המזל הטוב. באסטלות חקוקים תיאור מעלותיו והצטיינותו של הקיסר שונג'ה, כאשר באחת הכתובת בסינית ובשנייה במאנצ'ו.
• פסלי אבן – בקטע זה של נתיב הנשמות, באורך של כ-800 מטרים, יש 18 זוגות של פסלי אבן של חיות ובני אדם במרחקים קבועים, בדומה לנתיב הנשמות בקברי שושלת מינג, אם כי הפסלים כאן קטנים יותר. בהם, סוסים, גמלים, פילים, אריות, ושְׂיֵאגָ'אי (xiezhai - חיה מיתולוגית סינית שלה קרן אחת), אנשי החצר ואנשי צבא. כל אחד מבעלי החיים מיוצג על ידי שני זוגות של פסלים נגדיים, זוג אחד כשהוא עומד וזוג שני כשהוא כורע. בקבר יוּלִינְג יש שמונה זוגות של פסלי אבן ובשאר הקברים יש חמישה.
• שער הדרקון והפניקס – שלושה שערים בחומה העשויה לבנים מזוגגות עם דמויות דרקון ופניקס ומקורה ברעפים מזוגגים. כל שער בנוי מקורה מעוטרת הנסמכת על שני עמודים.
• גשרים - גשר בעל קשת אחת, גשר בעל חמש קשתות, גשר בעל שבע קשתות. האחרון אורכו 110 מטרים, והוא הארוך מבין קרוב ל-100 גשרים בשטח המתחם.
• האסטלה המערבית והמזרחית של הירידה מגב הסוסים
• ביתן אסטלת הקיסר – ביתן קטן בקצה הצפוני של נתיב הנשמות. בתוך הביתן אסטלת אבן המונחת על גב צב אבן. באסטלה חקוקים שמו של הקיסר הקבור בהמשך ושם הקבר. מזרחית לביתן יש מבנה בן חמישה חדרים ששימש כמטבח שבו הוכנו מנחות, ושני מבנים נוספים בני שלושה חדרים שבהם אחסנו מספוא לסוסים.
• גשרים - שלושה גשרים מקבילים בני שלוש קשתות מעל לפלג המכונה יוּדָאי (אבנט הירקן).

מתחם ארמון לונְגאֶן ("החסד הבולט") נמצא בקצה נתיב הנשמות והוא כולל את שער לונְגאֶן (לונגאנמן), מבנה שבו חמישה חדרים, את הארמון, מבנה מוגבה שבו נהגו להכין מנחות, תנור שעליו נהגו מתפללים לשרוף שטרות כסף או להניח מנחות. בקצה הצפוני של הארמון דלת מקושטת בלבנים מזוגגות. בהמשך, מזבח אבן הבנוי מחמישה חלקים. בקצה הנגדי של החצר מצוי מבנה המכונה מגדל הנשמות (Ming lou) ובו אסטלת אבן בה חקוק שמו של הקיסר לאחר מותו. לפני המגדל מונחים חמשת אביזרי הפולחן.

מאחורי מגדל הנשמות מצוי מכלול הקבורה עצמו המכונה בָּאוצֶ'נְג (Baocheng – עיר האוצר). הבנוי ממבנה הקבורה התת-קרקעי המכוסה בתל עפר צהוב המכונה בָּאודִינְג (Baoding – כיפת האוצר). צורת התל היא כשל כיפה והוא מוקף חומה. מבנה הקבר עצמו לא נחפר.

גִ'ינְגְלִינְג

גִ'ינְגְלִינְג (景陵, בפין-יין: Jǐnglíng) הוא מתחם הקבר של הקיסר קאנגשי (שלט 1661–1722), הקיסר הרביעי משושלת צ'ינג והשני ששלט על כל סין, והוא צנוע באופן מפתיע בהתחשב בכך שהוא נחשב כקיסר המוצלח ביותר של שושלת צ'ינג, אבל עובדה זו תואמת את מה שידוע על אופיו. בנתיב הנשמות המוביל לקבר יש גשר אלגנטי בן חמש קשתות. בשונה ממתחמים אחרים מוצבים פסלי האבן של השומרים בפיתול הדרך וקרוב למדי לפתח הכניסה, והם מעוטרים יותר מאלו של הקברים האחרים. מתחם הקבר נבנה ב-1681, בשנה העשרים לשלטונו של הקיסר.

יוּלִינְג

יוּלִינְג (峪陵, בפין-יין: Yùlíng) הוא מתחם הקבר של הקיסר צ'יינלונג (שלט 1735–1796), הקיסר השישי בשושלת צ'ינג והרביעי בשלטון על כל סין, והוא אחד מהקברים המלכותיים המפוארים ביותר בהיסטוריה הסינית. תא הקבורה שוכן בעומק של 54 מטרים מתחת לתל הקבורה ובנוי מסדרה של תשע קשתות מופרדות על ידי ארבע דלתות שיש. החל בשער השיש הראשון כל הקירות, התקרה המקומרת והשערים מכוסים בדמויות מהבודהיזם, כדוגמת ארבעת המלכים השמימיים, שמונת הבודהיסטווה, 24 הבודהה, אריות, שמונה האוצרות, כמו גם כלי פולחן ויותר מ-30,000 מילים מכתבי הקודש הטיבטיים ובסנסקריט. על הדלתות, השוקלות 3 טון כל אחת, יש תבליטים של בודהיסטוות (בדרכם להארה) וארבעת המלכים המגנים המצויים בדרך כלל בכניסות למקדשים. הקיסר צ'יינלונג (מת 1799) בחר את האתר למאוזוליאום שלו ב-1742 והבנייה החלה שנה אחר-כך. הבנייה הושלמה ב-1752, אבל המאוזוליאום הורחב עוד יותר בשנים שבין 1755 ו-1762. בתקופה זו נבנו מחדש המצודה, מגדל הנשמות ושני אולמות צדדים.

דִינְג דונְגְלִינְג

דִינְג דונְגְלִינְג (定東陵, בפין-יין: Dìng Dōng Líng) הוא מתחם הקבר של הקיסרית האלמנה צ'ישי (1908-1835) ששלטה מאחורי הקלעים בסין מאמצע המאה ה-19 ועד מותה. מתחם קברה בולט בפארו. היכל החסד הבולט, כולל האולמות הצדדים המזרחי והמערבי עשויים מקורות עץ אדום יקר ערך. כל שלושת האולמות מקושטים בציורים מוזהבים, דרקונים מוזהבים, ומעקות מאבן מסותתת. כיום מכיל האולם הראשי העתקים של התצלומים שבוצעו באולפן הצילום של צ'ישי בארמון הקיץ ב-1903. בכל מקום יש אלמנטים שנלקחו מהעיר האסורה דוגמת מזרקות בפינות המרפסות המפוסלות כדרקונים חובבי מים. עיצוב הפנים עושה שימוש במוטיבים הצבועים בזהב על עץ כהה, מזכירים את הבניינים שבהם התגוררה בשנותיה האחרונות. חלק מהקירות נבנו מלבנים מגולפים ומוזהבים, ודרקוני עץ אימתניים מתפתלים סביב העמודים.

גָ'אושִׂילִינְג

גָ'אושִׂילִינְג הוא מתחם קברה של הקיסרית האלמנה שְׂיָאוגְ'וָאנְג, אמו של הקיסר שונג'ה. הקבר שוכן מזרחית לכניסה לנתיב הנשמות המוביל לקברו של שונג'ה. מעריכים כי שְׂיָאוגְ'וָאנְג שיחקה תפקיד חשוב בגיבוש השלטון של שושלת צ'ינג בתחילת דרכה. המאוזוליאום החל כהיכל המנוחה האחרונה הזמנית בפיקוחו של הקיסר קאנגשי שהיה נכדה של גָ'אושִׂילִינְג ובוצע על פי ההוראות שהשאירה אחריה לגבי סידור זה. ההיכל הזמני הוסב למאוזוליאום גָ'אושִׂילִינְג ב-1725, במהלך שלטונו של הקיסר יונגג'נג.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קברי צ'ינג המזרחיים בוויקישיתוף

• Eastern Qing Tombs באתר Top China Travel
• The Qing East Imperial Tombs באתר China Through A Lens