קדמת ציון

שכונה יהודית בדרום-מזרח ירושלים

קדמת ציון היא שכונה יהודית בדרום-מזרח ירושלים, שלה גם אדמות היסטוריות בתחום העיירה הפלסטינית אבו דיס.

קדמת ציון
מבט על הר הבית מקדמת ציון, 2022
מבט על הר הבית מקדמת ציון, 2022
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 2004
מייסדים
אוכלוסייה 70
קואורדינטות 31°45′41″N 35°15′39″E / 31.76126944°N 35.26073889°E / 31.76126944; 35.26073889
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
 
קדמת ציון
קדמת ציון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדמות המתחם נרכשו על ידי יהודים בשנת 1925 על מנת להקים במקום שכונת גנים, אך בעקבות מאורעות תרפ"ט לא יצאה התכנית לפועל. בתחילת שנות ה-2000 החלו יהודים להתיישב במקום. באותה שנה גם אושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון, תוכנית לבניית 220 יחידות דיור במקום. בשנת 2012 החל ראש עיריית ירושלים ניר ברקת לקדם בשכונה בנייה יהודית נוספת.[1]

היסטוריה עריכה

 
תוכניתו של פריץ קורנברג לשכונת הגנים היהודית של קדמת ציון

באביב 1914 סקר יעקב טהון, סגנו של ארתור רופין במשרד הארצישראלי של הסוכנות היהודית, סייר באדמות אבו דיס, והתעניין באדמות שהקיפן הוערך בכ-3,000 דונם. העסקה לא יצאה לפועל, ייתכן שבעקבות פריצת מלחמת העולם הראשונה לאחר מספר חודשים.[2]

ב-1921 הוקמה בירושלים "הסדרות השכֵנים" (במובן של הסדרות השוכרים), שנועדה להגן על זכויותיהם של שוכרי הבתים בירושלים. הדמויות הבולטות בעמותה היו יהושע אב-זוהר ויעקב יהושע דיאמונד. עד מהרה החליטו בני עמותה כי הדרך הקלה להקל על השוכרים תהיה בניית שיכון עצמאי. עד מרץ 1924 הוקמה "הקבוצה השלישית לקנית מגרשי בנין, אשר על יד ועד השכנים בירושלם" כגוף כלכלי של העמותה, בעקבות איתור כ-1,000 דונם העומדים למכירה באבו דיס, בהם 400 דונם למכירה מיידית.[2]

ב-21 בספטמבר 1925 הוקמה "אגודת הדיירים", שנועדה להיות אגודה שיתופית שתנהל את ענייני השכונה, כגוף נפרד מהסדרות השכנים.[2] "אגודת הדיירים" רכשה חלק מאדמות הכפר ב-16 בספטמבר 1925. בעמותה, שחבריה היו יהודים חרדים בני היישוב הישן, בהם גם בני משפחת הרב צבי פסח פרנק,[3] האדמות ישבו על דרך יריחו, שבעת הרכישה שימשה כדרך העיקרית והיחידה מירושלים מזרחה, וגבלה בבית הקברות היהודי בהר הזיתים ובכפר השילוח. ההחלטה לקנות את השטח נפלה, בין היתר, בעקבות סמיכותו למקום המקדש הנצפה ממנו.[4]

בל"ג בעומר (2 במאי) 1926 עלו הרוכשים לאדמתם לראשונה, כשהם עורכים חגיגה עם "שירה וריקודים", אך הם הותקפו בידי פורעים ערבים ונטשו את המקום. אליעזר שמאלי מתאר בספרו "ירושלים של זהב" ”המון ערבי מסתער ומזעיף פנים הקיף אותנו. הם צעקו: הסתלקו מכאן..., ואיימו עלינו במקלות ושיסו בנו את כלביהם והמטירו עלינו אבנים... השארנו את הסלים ואת המזון והתחלנו לסגת אט אט... בצער ובבושת פנים”.

בראשית 1927 דיווח אבי-זוהר לחברי האגודה כי הושלמה רכישתם של 453 עד לשלב רישום הבעלויות, וכי רכישת 145 דונם נוספים צפויה להיגמר בקרוב. לפי דו"ח האגודה נרשמו קושאנים על 371 דונם בלבד.[2] אדמות השכונה הוסדרו רישומי הקרקעות על פי חוק הסדר הקרקעות החדש שהונהג ב-1928, באפריל 1929 מונה המודד מ' מיש על חלוקת החלקות הפרטיות, ולאחר מכן הגיש פריץ קורנברג תוכנית אדריכלית מפורטת לבניית השכונה.[2]

בנובמבר 1929 הכריזה האגודה על שיווק הפרויקט, ובינואר 1930 הגישה בקשה רשמית למינוי המזכיר דימנד למוכתר השכונה, בנימוק שעבודות הבנייה צפויות להתחיל בהקדם.[2] אולם הפעולות לייסוד השכונה נבלמו לאחר מאורעות תרפ"ט (1929), שגרמו גם לנטישתו החלקית של כפר התימנים בשילוח הסמוך. בעקבות המהומות נמנע מבעלי האדמה במתחם לגשת אל אדמתם.[4] ב־1932 החלה האגודה להעביר מגרשים על שם החברים, אבל לפעולה זו כבר לא היה ערך ממשי.[2]

במלחמת העצמאות כבש הלגיון הירדני את השטח, והאדמות נוהלו על ידי "הממונה הירדני על רכוש אויב".

ממלחמת ששת הימים ואילך עריכה

 
מחדש ההתיישבות היהודית. ארווין מוסקוביץ'. לשמאלו הרבנים דני איזק ואלחנן בן נון מישיבת בית אורות

אחרי מלחמת ששת הימים הועברה האחריות לאדמות המקום לאפוטרופוס הכללי הישראלי, שאיתר את חלק מבעלי הקרקעות ויורשיהם. בשנות ה-90 רכש ארווין מוסקוביץ' חלק גדול מהאדמות במטרה להקים בהן התיישבות יהודית. עד שנת 2012 השלים מוסקוביץ' את רכישת הקרקעות במתחם.[5] בשנת 1996 קידם ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט תוכנית לבניית שכונה יהודית במקום, שאושרה בוועדת התכנון המקומית. ב-2009 החלה העירייה לתכנן את התשתיות הדרושות לשכונת קדמת ציון יחד עם תכנון שכונת ערב א־סוואחרה הסמוכה אליה. בשל לחצי גופים שונים, לא קידמה העירייה את התוכנית והיא לא אושרה בוועדה המחוזית.[6][7][8]בתחילת שנת 2012 החל ראש עיריית ירושלים ניר ברקת לקדם בניית 300 יחידות דיור במקום.[9]

רוב הקרקעות נמצאות ממזרח לגדר ההפרדה ואין לבעליהם אפשרות גישה אליהם. על קרקעות אלו הוקמה "אוניברסיטת אל-קודס" ובחלק אחר הוקם בסיס מג"ב של צה"ל[דרוש מקור][דרושה הבהרה]. מצידה המערבי של הגדר נותרו כ-60 דונם בבעלות יהודית.

נכון לשנת 2012, רשומים בטאבו כ-400 דונם על שמם של יהודים[דרוש מקור].

התושבים עריכה

במאי 2004, נכנסו מתיישבים מעמותת "עטרת כהנים" לשני בתים בשכונה. הבית הראשון, "בית שרה", בית בן שתי קומות בחלקה הצפוני של אבו דיס. הבית השני, "בית האחים", נמצא בחלקה הדרומי של השכונה. הגישה אל השכונה היא דרך מעבר בציר הביטחון שלמרגלות גדר ההפרדה. במקום 10 משפחות יהודיות,[10] המונות כ-60 נפשות.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קדמת ציון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה