פתיחת התפריט הראשי

ניר ברקת

פוליטיקאי ישראלי

ניר בָּרְקַת (נולד ב-19 באוקטובר 1959, תשרי ה'תש"ך) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. שימש כראש עיריית ירושלים בשנים 20082018 וקודם לכן פעל כיזם ומשקיע היי-טק.

ניר ברקת
Nir Barkat, Mayor of Jerusalem (4462290204) (cropped).jpg
לידה 19 באוקטובר 1959 (בן 60)
תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, יזם, איש עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה קדימה, ירושלים תצליח, הליכוד
www.barkat.org.il
חבר הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהן
(31 שבועות ו-5 ימים)
כנסות ה־2122
ראש עיריית ירושלים
11 בנובמבר 20084 בדצמבר 2018
(10 שנים)
תפקידים בולטים
  • חבר מועצת העיר ירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ניר ברקת במבצע "משמר הבירה" ב-2007
ניר ברקת בפסטיבל הסרטים ירושלים, 2012

ביוגרפיהעריכה

ניר ברקת הוא בנם של שולמית (שולה)[1], מדריכת ריקודי עם, וזלמן ברקת, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. ברקת נולד בתל אביב, ובהיותו בן שבועיים חזרה עמו אמו לביתה בירושלים[2] כך שגדל בשכונת גבעת המבתר שבירושלים.

ב-1977 התגייס לצה"ל, התנדב לחטיבת הצנחנים, ושובץ בגדוד 890[3]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[4]. בזמן המסלול נטל חלק במבצע מנורה[5], תחת פיקודו של המ"פ אריה נייגר וסגנו אלעזר שטרן. ברקת הצטיין בלחימה כאשר הוביל את הכוח בדרכו לפינויו על ידי מסוק, זיהה מחבל שארב לכוח והרגו. עם סיום הקורס שב ברקת לצנחנים כמפקד מחלקה בפלוגה המסייעת של הגדוד, ונפצע במבצע מוביל[6] בלבנון, בעת שהסתער על מחבל שהרג את מפקדו, המ"פ סרן מוקי קנישבך[7]. בהמשך שימש ברקת כמפקד פלוגה בגדוד 890, בין היתר במלחמת לבנון הראשונה[8][9]. ב-1983, לאחר שש שנות שירות, השתחרר מצה"ל. בשירות המילואים פיקד במשך שבע שנים על פלוגה בגדוד 7008 שבעוצבת חצי האש, בין היתר במהלך האינתיפאדה הראשונה, והגיע לדרגת רב-סרן[10].

ברקת הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ולמד באוניברסיטה זו לתואר שני במנהל עסקים, אך לא השלים את התואר[11].

קריירה עסקיתעריכה

ב-1988 הקים ברקת יחד עם אחיו אלי, יובל רכבי ועמרי מן את קבוצת ההיי-טק BRM (ראשי תיבות באנגלית של ברקת, רכבי, מן) שהייתה מהראשונות בעולם לפתח תוכנת אנטי וירוס, והתמודדה מול וירוס המחשב "ירושלים". עם השנים הפכה BRM לבית גידול עבור עסקים אחרים בתחום והשקיעה בחברות שונות. ב-1993 השקיעה BRM‏ 400 אלף דולר בחברת צ'ק פוינט, תמורת 50% ממניות החברה. בשנת 1995 השקיעה החברה בבקווב (BackWeb) שהונפקה ב-1999, טרם התפוצצות בועת הדוט-קום, לפי שווי של 420 מיליון דולר, אך לבסוף נסגרה[12]. ברקת כיהן כיו"ר החברות בשנותיהן הראשונות. צ'ק פוינט הפכה לאחת מחברות אבטחת המידע המובילות בעולם, והשקעת BRM הניבה רווחים של מאות מיליוני דולרים, וממנה רוב ההון של ברקת.

על פי דירוג פורבס, ב-2019 הונו של ברקת מוערך בשווי של כ-500 מיליון ש"ח, והוא הפוליטקאי העשיר בישראל[13].

כניסתו של ברקת לחיים הציבוריים החלה בתהליך הדרגתי בו היה מעורב בקידום ופיתוח פרויקטים בתחום החינוך, הקהילה והחברה. ברקת ואשתו בברלי היו ממייסדי האתר החינוכי "סנונית", לעידוד שימוש במחשבים ולמידה מקוונת, וייסד את העמותה המפעילה את האתר[14], והוא מכהן כחבר מועצת המנהלים של העמותה. הוא קידם את הקמת "הפרויקט ההוליסטי", יצירת מנהיגות מקומית ופיתוח ארגונים קהילתיים בשכונות ירושלים.

ברקת היה ממייסדי IVN, רשת הון סיכון אשר נוסדה ב-2001 על ידי קבוצת אנשי היי-טק ישראליים ואמריקאיים במטרה לייצר בישראל סביבה עסקית פלורליסטית המבוססת על סיוע ושיתוף פעולה, על ידי עידוד יוזמות מקוריות וחדשניות.

קריירה פוליטיתעריכה

בינואר 2003 פרש מכל תפקידיו ועיסוקיו העסקיים והחל במסע בחירות לראשות עיריית ירושלים בראש סיעת "ירושלים תצליח". בבחירות לראשות העירייה התמודד ברקת מול אורי לופוליאנסקי וזכה ב-43 אחוזי תמיכה, אך כשל במטרתו הראשית – לזכות בראשות העירייה. סיעתו הפכה לשנייה בגודלה במועצת העיר עם שישה מנדטים, אחרי יהדות התורה, שזכתה בתשעה מנדטים. לאחר הבחירות שימש כחבר מועצה וכיו"ר האופוזיציה, כיהן כחבר בוועדת החינוך העירונית, בוועדת הכספים ובוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. היה מעורה ומעורב במספר רב של פעילויות ויוזמות חדשות בעיר בתחומי הכלכלה, החינוך, סטודנטים וצעירים ותכנון עירוני. ב-2 בנובמבר 2006 פרשו שלושה חברים, המהווים מחצית מסיעתו של ברקת, ויצרו סיעה חדשה בעירייה, תוך ביקורת על התנהלותו בה.

בעודו חבר מועצה, הקים את עמותת "סטארט אפ ירושלים", שפעלה לעידוד יצירת מקומות תעסוקה וצמיחה בעיר בתחומים בהם לירושלים יתרון תחרותי. כמו כן היה בין המקימים של עמותת "רוח חדשה", ארגון אשר רואה בסטודנטים וצעירים משאב מרכזי לצמיחה עתידית של ירושלים, ופועל לחברם לעיר. כיום מכהן ברקת כנשיא כבוד של "רוח חדשה". כיהן גם כחבר הוועד המנהל של הרשות לפיתוח ירושלים, של מט"י (מרכז טיפוח יזמות) ירושלים ושל ארגון הגג של המגזר ההתנדבותי. כמו כן מונה לוועדה לבחינת סל שירותים ברשויות המקומיות של משרד הפנים ולחבר ומ"מ יו"ר הוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע.

בבחירות לכנסת ה-17 היה ברקת ראש מטה מפלגת קדימה במחוז ירושלים.

בבחירות המוניציפליות בנובמבר 2008 נבחר ברקת לראש עיריית ירושלים, לאחר שזכה ב-52 אחוזים מהקולות, מול 43 אחוזים של המתחרה העיקרי, מאיר פרוש. סיעתו של ברקת, "ירושלים תצליח", זכתה ב-6 מנדטים ונשארה הסיעה השנייה בגודלה במועצת העיר אחרי יהדות התורה עם 8 מנדטים. לבקשתו של ברקת, משכורתו כראש העירייה הייתה שקל אחד לשנה[15].

ערב הבחירות לכנסת ה-19 הודיע על תמיכתו בראש הממשלה בנימין נתניהו[16].

 
ניר ברקת בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב יחד עם הרב יעקב שפירא ראש ישיבת מרכז הרב וראש הממשלה בנימין נתניהו, תשע"ה

בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת 2013 נבחר לתקופת כהונה שנייה בראשות עיריית ירושלים, לאחר שזכה ב־51.91% מהקולות, לעומת משה ליאון שזכה ב־44.58% מהקולות. סיעתו נחלשה ל-4 מנדטים והייתה לשלישית בגודלה. בספטמבר 2014 פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, כי סיעתו של ברקת, "ירושלים תצליח", סיימה את מערכת הבחירות לראשות העירייה בגירעון של 10 מיליון ש"ח. בעקבות כך, ברקת נקנס בכ-407 אלף ש"ח[17].

ב-22 בפברואר 2015 דקר מחבל פלסטיני בן 18 צעיר חרדי בכיכר צה"ל בירושלים. ברקת ומאבטחו האישי השתלטו על המחבל[18].

ב-22 בדצמבר 2015 התפקד ברקת לליכוד[19] והודיע כי אין בכוונתו להתמודד נגד בנימין נתניהו על ראשות הליכוד.

ברקת ביקר את נתניהו על מינויו של השר זאב אלקין לשר לענייני ירושלים וטען כי זהו בזבוז כספים וכן הפרת ההבטחה של נתניהו שהתיק יישאר אצלו[20].

ביולי 2017 הגיע ברקת להסכם עם דגל התורה בנוגע לאופי של שכונות מעורבות של חרדים וחילונים בירושלים[21].

במרץ 2018 הודיע כי לא יתמודד לקדנציה שלישית כראש העיר, וכי יתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת ה-21[22]. ב-4 בדצמבר 2018 סיים את תפקידו כראש העיר.

בפברואר 2019 התמודד בפריימריז של הליכוד ונבחר למקום התשיעי ברשימת המפלגה לכנסת ה-21[23], במסגרת תפקידו כח"כ ביקש לוותר על שכרו ולהשתכר שקל אחד בשנה בלבד[24], אך בקשתו נדחתה על ידי חשב הכנסת.

באוקטובר 2019 פרסם ברקת ספר אוטוביוגרפי בשם 'רץ למרחקים ארוכים' בהוצאת ידיעות ספרים.

חיים אישייםעריכה

ברקת נשוי לבברלי, אמנית ילידת דרום אפריקה, בת זוגו מגיל 15. השניים הורים לשלוש בנות[25] ומתגוררים בשכונת בית הכרם בירושלים.

לברקת שני אחים: ערן ואלי. אלי וניר (יחד עם יובל רכבי) הם בעלי חברת BRM ומחזיקים כ-28% ממניות בית ההשקעות מיטב דש[26][27]. ניר ברקת הוא גיסה של אלונה ברקת, הבעלים של קבוצת הפועל באר שבע, הנשואה לאחיו, אלי ברקת.

עמדותיו המדיניותעריכה

עמדותיו הפומביות של ברקת, כפי שהציג אותן במסגרת מסע הבחירות לעיריית ירושלים, שייכות לימין הפוליטי, על אף שבעבר היה חבר מפלגת "קדימה".

בשנת 2008, עת כיהן כיו"ר האופוזיציה בעיריית ירושלים, הצטרף לסיור עם פעילי ימין המזוהים עם ההתיישבות היהודית בירושלים, בהם דוד בארי, יו"ר עמותת אלע"ד, ואריה קינג, יו"ר הקרן לאדמות ישראל. הסיור היה בשטחי "שער המזרח", אזור שפעילי הימין דרשו שתבנה בו שכונה שתחבר את הגבעה הצרפתית לשטחי E-1 שממזרח לירושלים[28]. בחלוף כשישה חודשים (תחילת 2009), כאשר היה ראש העיר, החל לקדם תוכנית להקמת מטמנת עפר ופסולת בניין, באותו מקום שבו הצהיר חודשים ספורים לפני כן שבכוונתו להקים בשער המזרח שכונה לסטודנטים. הוא טען שחיים רמון מנהל מגעים לחלוקת העיר והתנגד לכך בתוקף[29].

בשנת 2012 פרסם ברקת את תוכניתו למסירת שכונות ירושלמיות לניהול של הרשות הפלסטינית. יוזמה זו של ברקת כראש עיר, ספגה גינויים מהצד הימני הפוליטי.

בשנת 2012 החל לקדם בניית 300 יחידות דיור בשכונה היהודית קדמת ציון דרומית מזרחית לעיר העתיקה[30].

בשנת 2014 ברקת קידם את תוכנית ערב א-סוואחרה, שכללה בנייתן של כ-7,000 יחידות דיור לתושבי ג'בל מוכבר וערב א-סוואחרה. את התוכנית קידם האדריכל סינן עבד אל-קאדר, אדריכל ידוע, שבעברו (בין 2004–2007) השתתף בתכנון שכונת ערב א-סוואחרה יחד עם עמותת המתכננים "במקום". על רקע מהלכיו של ברקת לקידום תוכנית מתאר זו, עתרו לבית המשפט מספר גורמי ימין ובכללם עמותת עטרת כהנים ואריה קינג, חבר הקואליציה של ברקת.

ספריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ניר ברקת בוויקישיתוף
מאמריו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו עליה בשולה גוטהרד ברקת בהיכל התהילה של הכדורסל הנשי.
  2. ^ בראיון אישי עם ניר ברקת של ענת גורן בתוכנית "אנשים", תחת הכותרת "ניר ברקת לא מפסיק לרוץ", ששודר בתאריך ב-14 במאי 2012, נאמר כך: "...ברקת נולד בשנת 1959 כשאימו הירושלמית, מורה לריקודי עם ירדה ללדת בתל אביב, ובגיל שבועיים חזר לירושלים."
  3. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, 7 באוקטובר 2011
  4. ^ ניר ברקת, "רץ למרחקים ארוכים", הוצאת ידיעות ספרים, 2019, עמוד 9, "את שש שנות שירותי הצבאי עשיתי בצנחנים. נפצעתי ב"מבצע מוביל" בלבנון ונלחמתי שלא יורידו לי פרופיל כדי שאוכל להגשים את משאת חיי ולהיות מ"פ. בשנות השירות הארוכות שלי כלוחם וכקצין, בסדיר ובמילואים, בין הלחימה בלבנון לקסבה של שכם, עוצבה אישיותי".
  5. ^ ניר ברקת, "רץ למרחקים ארוכים", הוצאת ידיעות ספרים, 2019, עמודים 24-23, "אני זוכר היטב את ה"ביצוע" הראשון שיצאתי אליו כלוחם בגדוד במבצע שנערך מעבר לגבול, בלבנון - "מבצע מנורה". המטרה הייתה לפוצץ כמה מבנים ולהרוג מחבלים, וכך עשינו. זו התכלית. חזרנו ללא נפגעים".
  6. ^ על מבצע "מוביל" באתר חטיבת הצנחנים
  7. ^ נירית גורביץ, יניב פוהורילס, גתית פנקס, דפנה הראל כפיר, טל וולק ושרון בורנשטיין, ‏אנשי עסקים ויזמים ישראלים חוזרים אל התופת במלחמות, באתר גלובס, 22 באפריל 2015
  8. ^ מיכל דניאלי, חיבוק דב, ניר ברקת חוזר לביקור בהר דב, באתר צה"ל, 14 באפריל 2010 - במקור, מתוך "במחנה".
  9. ^ אמיר בוחבוט‏, "הטנק הראשון חטף שלושה טילים. היו צרחות בקשר", באתר וואלה! NEWS‏, 8 ביוני 2012
  10. ^ גל פרל פינקל, הספר של ברקת מזכיר, שכמו בשנתון 1977, הטובים לא נשארים בצה"ל, "זמן ישראל", 19 באוקטובר 2019
  11. ^ ניר ברקת, באתר של עיריית ירושלים
    ניר ברקת, באתר News1 מחלקה ראשונה
  12. ^ רוני ליפשיץ, החלטת הפסח של BRM: חלוצת הרשת הישראלית בקווב תסגר, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2013
  13. ^ כמה הם שווים? הפוליטיקאים העשירים בישראל 2019, באתר פורבס, ‏24 בפברואר 2019
  14. ^ סנונית - לעוף רחוק יותר מהדמיון: הצגת הארגון, באתר סנונית
  15. ^   דני קושמרו, לאן אתה רץ, ניר ברקת?, חדשות ערוץ 2 באתר mako,‏ 16 במאי 2009 – 08:45 דקות מתחילת הכתבה
  16. ^   פנחס וולף‏, חיזוק לנתניהו מראש עיריית ירושלים: "תומך בך", באתר וואלה! NEWS‏, 21 בינואר 2013
  17. ^ רוני זינגר, המבקר קנס ב-407 אלף שקל את ניר ברקת על ההתנהלות בבחירות 2013, באתר כלכליסט, 30 בספטמבר 2014
  18. ^   יאיר אלטמן‏, צפו בתיעוד הפיגוע: המחבל דוקר, המאבטח מסתער, באתר וואלה! NEWS‏, 23 בפברואר 2015
  19. ^ עמרי נחמיאס ומשה שטיינמץ‏, יתמודד מול נתניהו? ראש עיריית ירושלים ניר ברקת התפקד לליכוד, באתר וואלה! NEWS‏, 22 בדצמבר 2015.
  20. ^ יאיר אלטמן‏, ברקת נגד העברת תיק ירושלים לאלקין: "העיר אינה פרס ניחומים", באתר וואלה! NEWS‏, 26 במאר 2015
  21. ^ ניר חסוןברקת הגיע להסכם היסטורי עם רבנים על חלוקת השכונות בירושלים, באתר הארץ, 18 ביולי 2017
  22. ^ טל שניידר, ‏ברקת פורש מתפקיד ראש עירית ירושלים, באתר גלובס, 25 במרץ 2017
  23. ^ הישג לראש העירייה לשעבר ניר ברקת: נבחר לעשירייה הראשונה בפריימריז בליכוד
  24. ^ גם בכנסת: ניר ברקת ביקש לא לקבל משכורת
  25. ^ ליאה לוין, בברלי הילס, 2008, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 20 בנובמבר 2008
  26. ^ לפי הדיווחים לבורסה, BRM מוחזקת בבעלות שווה של אלי, ניר ויובל רכבי. החל מ-2015, ניר ברקת מחזיק ישירות בחלקו ב"מיטב דש" באמצעות חברת "ב.נ. ברקת אחזקות וסטודיו בע"מ" (לשעבר - נירברקת אחזקות בע"מ)
  27. ^ ינון בן דוד, חשיפה: כך נראה הסדר ניגוד העניינים של ראש העירייה, באתר mynet‏ ירושלים, 2 בינואר 2018
  28. ^ יהונתן ליסברקת: אקים שכונה יהודית במזרח י-ם, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2008
  29. ^ רוני סופר, ברקת: יש סיכום סודי על חלוקת ירושלים, באתר ynet, 13 בפברואר 2008
  30. ^ נדב שרגאי‏, שכונה יהודית באבו דיס - ואלפי דירות לפלסטינים, באתר וואלה! NEWS‏, 22 ביוני 2012



ירושלים  ראשי עיריית ירושלים (החל מ-1878)
האימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית יוסף אל-ח'אלידי סלים אל-חוסייני פיידי אל-עלמי חוסיין אל-חוסייני
1878 - 1879 1882 - 1897 1906 - 1909 1909 - 1917
המנדט הבריטי  המנדט הבריטי עארף א-דג'אני מוסא כאט'ם אל-חוסייני ראע'ב נשאשיבי חוסיין אל-ח'אלידי דניאל אוסטר מוסטפא אל-ח'אלידי דניאל אוסטר ועדה מנדטורית
1917 - 1918 1918 - 1920 1920 - 1934 1934 - 1937 1937 - 1938 1938 - 1944 1944 - 1945 1945 - 1949
ירדן  ראשי העיר המזרחית אנוור אל-ח'טיב עארף אל-עארף חנא עטאללה עומר וואעארי ועדה עירונית רוחי אל-ח'טיב אמין אל-מג'ג'
1948 - 1950 1950 - 1951 1951 - 1952 1952 - 1955 1955 - 1957 1957 - 1967 1967 - 1999
ישראל  ראשי העיר המערבית דניאל אוסטר שלמה זלמן שרגאי יצחק קריב גרשון אגרון מרדכי איש-שלום טדי קולק
1949 - 1950 1951 - 1952 1952 - 1955 1955 - 1959 1959 - 1965 1965 - 1967
ישראל  ראשי עיריית ירושלים המאוחדת טדי קולק אהוד אולמרט אורי לופוליאנסקי ניר ברקת משה ליאון
1967 - 1993 1993 - 2003 2003 - 2008 2008 - 2018 2018 -