קהילת בית אל בזכרון יעקב

קהילה נוצרית שחיה בזכרון יעקב

קהילת בית אל היא קבוצה של נוצרים ציוניים המונה היום כ-800 חברים המתגוררים בעיקר בזכרון יעקב ובבנימינה וחיים חיי שיתוף במסגרת של קומונה.

שלט בכניסה למפעל בית אל בזכרון יעקב עם סמל תיבת נוח
מקהלת חברי מפעל קהילת בית אל שרה מזמורי תהילים בפני מבקרים ישראלים
חלקת קהילת בית אל בבית הקברות בחיפה

הסמליל של תעשיות בית אל הוא תיבת נח ומעליה קשת, בדומה לסיפור נח שבנה את התיבה להגן על יושביה, גם מערכות סינון האוויר המיוצרות על ידי תעשיות בית אל נועדו למגן את האוכלוסייה.

לקהילה מפעלים לעיבוד שבבי, הזרקת פלסטיק, קווי ייצור ומזון. כמו כן, לקהילה חנות מפעל כשרה בזכרון יעקב ובה דברי מאפה, מוצרי שוקולד, מגוון שמיכות ועוד.

היסטוריה עריכה

הקהילה הגיעה לישראל בשנת 1963 בהנהגתה של האחות הגרמניה אמה ברגר. לאחר שנרפאה ממחלה קשה ראתה בכך נס ונדרה נדר להקדיש את חייה לעבוד את אלוהים. הדרך בה בחרה לעשות זאת הייתה על ידי עזרה בפועל לשיבת העם היהודי לארץ ישראל, כמובטח במקורות. גב' ברגר ואחותה אלזה הצליחו לרכז אנשים שהסכימו לדרכה בשם קהילת בית אל. חברי הקהילה עזבו את הזרמים השונים בנצרות ויצאו מהכנסייה, הם מאמינם בתנ"ך ובברית החדשה כלשונם, ללא פרשנויות. ברגר שלחה שליחים לתור את ישראל ולמצוא מקום להתיישב בו. הם מצאו באקראי בזכרון יעקב את בית ההבראה של דורה שוורץ ליד אחוזת לנגה שהיה נטוש ועמד למכירה.

התיישבות הגרמנים בזכרון יעקב העלתה התנגדות קשה מצד המועצה המקומית בזכרון יעקב וחוגים דתיים שחששו מפעילות מיסיונרית של הקהילה וכינו אותה בשם כת. רק לאחר דיון משפטי ממושך אישר בית המשפט העליון את הרכישה (ראו "משפט אמה ברגר").

בשנת 1977 חברי הקהילה החלו לייצר מערכות סינון אוויר ובשנת 1999 הוקמה חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ בבעלות קיבוץ בית אל. בתחילה הביקוש היה מצומצם לתוצרתם אולם לאחר מלחמת המפרץ עלה הביקוש למוצרים וכיום חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ מייצאת את מוצריה לכ-70 מדינות. לקהילה מפעלים בזכרון יעקב, אזור התעשייה שח"ק, אזור תעשייה בני יהודה, מושב מגן שאול ואזור התעשייה ספיר בערבה.

בשנת 2004 קבלו חברי הקהילה מעמד של תושבי קבע בישראל.[1] ילדי הקהילה בגיל גיוס משרתים בצה"ל בתפקידים טכניים.

מנהגי הקהילה עריכה

מתוך רצון לחיות חיים שוויוניים המבוססים על ערכי הצניעות, ההרמוניה והתנ"ך התאגדו חברי הקהילה לקיבוץ עירוני, כאשר כל אחד תורם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. הקהילה מחזיקה בית הורים לזקני הקהילה הממוקם בבנין הראשי של פנסיון דורה שוורץ לשעבר, חדר אוכל משותף בו הם אוכלים בצהרים, משק חי לתוצרת העצמית ואולם תפילה. לקהילה אין כנסייה או כומר. ילדי הקהילה לומדים בבית ספר של הקהילה ובכיתה ט' עובדים במפעלי התעשייה ומקבלים הכשרה מקצועית - טכנולוגית, במקביל ללימודים בבית הספר.

הקהילה קוברת את מתיה במתחם בתי הקברות בחיפה שם גם קבורה אמה ברגר. קבריהם אחידים ואין עליהם צלב.

לוגו של המותג דודה ברטה של מפעל מזון של הקהילה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה