שקד (יישוב)
שקד היא התנחלות ויישוב קהילתי חילוני[3] בגוש שקד שבצפון השומרון. שקד היא היישוב הגדול ביותר בגוש. ביישוב גרות 270 משפחות.
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | שומרון |
| גובה ממוצע[1] | 405 מטר |
| תאריך ייסוד | 1981 |
| תנועה מיישבת | חרות בית"ר |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,147 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,145 תושבי ישראל |
(למפת הכרמל רגילה)   שקד  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://shaked81.com | |
היסטוריה
עריכההיישוב הוקם בשנת 1981 על ידי משקי חרות בית"ר. שמו נקבע בשל עצי השקד הגדלים בארץ ישראל. קודם קביעת שמו היישוב נקרא בשמות הזמניים ריחן ג' וחיננית ב'.[4][5]
הגישה ליישוב היא מכביש 65 (נחל עירון), דרך כביש 6513 סמוך ליישוב קציר (או על 6535 דרך מי עמי) לכיוון מזרח ולכביש 6235. היישוב מצוי על רמה באזור הררי בגובה 436 מ' מעל פני הים.
משקד ניתן לצפות אל השמורה הגדולה "יער ריחן" 2 ק"מ ממערב. פחות מק"מ צפונה לו שוכן היישוב חיננית והתנחלויות נוספות בגושי יישובי שקד בהם טל מנשה וריחן. יישובים פלסטינים סמוכים הם טורה אל-גרביה מדרום וערקה ונזלת זיד ממזרח.
פועלים ביישוב מעון, שני גני ילדים, בריכת שחייה, ספריה, מכולת, מקווה טהרה, שני בתי כנסת, מעו"ז של תנועת הנוער בית"ר ומספר עסקים זעירים. בצמוד למזרח היישוב מצוי אזור התעשייה שח"ק, ובית הספר היסודי "עומר". תחבורה ציבורית חברת "תנופה" מפעילה שני קווים ביישוב. קו 25 משקד לחריש וקו 26 משקד לחדרה. קו 25 נוסע משקד לחריש, דרך כל ישוביי הגוש (כולל ריחן). קו 26 נוסע משקד לחדרה ועובר בכל ישובי הגוש (כולל ריחן) ועובר גם בקציר, מספר תחנות בכביש 65 ובחדרה. שני הקווים דו-כיווניים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- שקד, באתר מועצה אזורית שומרון
- תמונות מהיישוב
- שקד חוגג 30 שנה, גיליון לרגל 30 לשקד
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ לפי אתר היישוב
- ^ חנה ביתן, מקורות שמות היישובים בישראל, עמ' 135 (110
- ^ צבי אילן, ארץ חמדה: אבני אית"ן, דבר, 30 בינואר 1981