קטש

אלת פריון כנענית שעברה למיתולוגיה המצרית

בדתות כנען ומצרים, קֵטֵש (וכן קָטֵש, קָדֵש, קָדֶשֶת, קֻדְשׁוּ או קוֹדֶשׁ) היא אלת אהבה ויופי (אך לא פריון).

מצבת זיכרון של קטש, העומדת במרכז על גבי אריה, ואוחזת בידיה נחשים ופרחי לוטוס. לצידה נראים בנה, מין (משמאל), ובעלה, האל רשף

היא אלת האהבה והתשוקה, ומתייחסים אליה בתארים: "גבירת השמים" "המאהבת של האל הבורא". שמה נובע מהשורש השמי ק-ד-ש ופירוש שמה הוא "הקדושה". האזכור המוקדם ביותר של קדשו בכתבים מצריים מופיע במאה ה-14 לפנה"ס וחוקרים מציינים כי האלה במקורה איננה מצרית והיא קשורה לאלות עתיקות מהמזרח הקרוב.[1]

סבורים כי במקור הייתה קטש אלוהות שמית שהשתייכה לדת הכנענית, ואומצה מאוחר יותר אל הפנתאון המצרי. בעלה עשוי להיות האל רשף, המזוהה עם נרגל מן המיתולוגיה המסופוטמית, אשר היה מוכר בממלכה התיכונה. בעקבות אימוצה אל תוך האמונה המצרית, הוחלט כי קטש, כאלת המין, תהיה אמו של מין, אל הפריון והכושר המיני. על אף שקטש הייתה אלה פופולרית, היא החלה להיחשב בסופו של דבר לאחד מהיבטיה של האלה חתחור, שהפכה בינתיים לאלת העונג.

היא מזוהה פעמים רבות עם האלה הכנענית-סורית אשרה.[2] ייתכן שהשם קטש היה גם תואר שניתן לאלה אשרה.

קטש תוארה כאישה עירומה הניצבת על גבי אריה, עם סהר ירח (המסמל את הלילה) לראשה. היא הוצגה כאוחזת נחשים (המייצגים את הפין[דרוש מקור]) בידה הימנית, ופרחי לוטוס (המייצגים את הפות[דרוש מקור]) בידה השמאלית.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קטש בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ C Zivie-Coche, 2011, Foreign deities in Egypt "Using the Semitic root q-d-š, Egyptians created the theonym, 'the Blessed'" "foreign in the Egyptian pantheon" "As for Qadesh, the earliest attestation dates to the reign of Amenhotep III (1389 - 1349 BCE"
  2. ^ Cornelius, Izak, 2008, The Many Faces of the Goddess: The Iconography of the Syro-Palestinian Goddesses Anat, Astarte, Qedeshet, and Asherah c. 1500-1000 BCE. Pg 1 www.zora.uzh.ch/138019/1/Cornelius_2008_The_Many_Faces_of_the_Goddess.pdf
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.