ויקיפדיה

קיי-פופ

ז'אנר של מוזיקה פופולרית שמקורה בדרום קוריאה

קיי-פופ (בקוריאנית: 케이팝; הליטון הקוריאני המחודש: keipap; אנגלית:K-pop, Korean Popular Music – מוזיקה פופולרית קוריאנית) הוא סוג של מוזיקה פופולרית שמקורה בדרום קוריאה, המבוססת על המוזיקה הקוריאנית המסורתית, שמושפעת ממוזיקה פופולרית מערבית והיצירות בה מערבות ז׳אנרים שונים, כגון פופ, היפ הופ, רית'ם אנד בלוז, רוק אנד רול, ג'אז, גוספל, רגאיי, דאנס, מוזיקה אלקטרונית, פולק, קאנטרי, דיסקו, מוזיקה קלאסית ועוד.[1] המונח "קיי-פופ" הפך פופולרי בשנות ה-2000, במיוחד בהקשר הבינלאומי.

קיי-פופ
케이팝
להקות קיי-פופ, משמאל בכיוון השעון: HITT, MBLAQ, Big Bang Exo
להקות קיי-פופ, משמאל בכיוון השעון: HITT, MBLAQ, Big Bang Exo
מקורות סגנוניים רית'ם אנד בלוז • ג'אז • פולק • דאנס • רוק אנד רול • קלאסיקה • סינת'-פופ • מוזיקה קוריאנית • היפ הופ
מקורות תרבותיים שנות ה-90 המוקדמות בקוריאה הדרומית
מוצא קוריאה הדרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלים שירה • ראפ • תופים • גיטרה בס • גיטרה אלקטרונית • קלידים • פסנתר • סאמפלר • סיקוונסר • סינתיסייזר
סצינות אזוריות
סיאול
נושאים קרובים
מוזיקה קוריאנית • ג'יי-פופ • סי-פופ • מאנדו-פופ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביג באנג
גירלז ג׳נריישן

עם התפתחותה של תופעת ״הגל הקוריאני״, בה מוצרי תרבות התפשטו מדרום קוריאה לאסיה ולשאר העולם, החלה עליה גם בהתפשטותה של המוזיקה מדרום קוריאה. בהמשך לתהליך זה, הפופולריות של מוזיקת הקיי-פופ הלכה ועלתה עד שהפכה לתופעה עולמית. הסגנון הייחודי של המוזיקה, יחד עם כישורי ריקוד קבוצתיים מרשימים, מנגינות קליטות וקליפים בעלי ויזואליות מרשימה הפכו את מוזיקת הקיי-פופ לדבר ייחודי ואטרקטיבי.[2]

אטימולוגיה עריכה

השימוש הידוע הראשון במונח "K-pop" נעשה במהדורת בילבורד ב-9 באוקטובר 1999, בסוף מאמר שכותרתו היא "S. Korea To Allow Some Japanese Live Acts" מאת צ'ו היון-ג'ין (כתב קוריאה דאז של המגזין), שהשתמש בו כמושג רחב להגדרת מוזיקת פופ דרום קוריאנית. אולם צ'ו עצמו אינו בטוח כיצד טבע את המונח, כיוון שמספר מאמרים ציינו שהמילה "K-pop" כבר הייתה בשימוש אצל מקורבים לתעשיית המוזיקה, אף על פי שהוא עצמו לא שמע את המילה מעולם באופן אישי.[3]

היסטוריה עריכה

מקורות המוזיקה הפופולרית הקוריאנית עריכה

שורשי המוזיקה הפופולרית הקוריאנית מתחילים ב-1885 כאשר מסיונר אמריקאי, הנרי אפנזלר, החל ללמד שירי עם אמריקאיים ובריטיים בבית ספר.[4] השירים הללו כונו changga, והם התבססו בדרך כלל על מנגינה מערבית פופולרית ששרו אותה עם מילים בקוריאנית. בתקופת השלטון היפני (1910–1945), הפופולריות של השירים הללו עלתה, כשהקוריאנים הביעו את דעתם נגד הדיכוי היפני באמצעות מוזיקה. אחד השירים הכי פופולריים היה השיר Huimangga.

אלבום הפופ הקוריאני הידוע הראשון היה I Pungjin Sewol, מאת פארק צ'י-סון ולי ריו-סאק שיצא ב-1925, והכיל שירים פופולריים שתורגמו מיפנית.

התפתחות הקיי-פופ המודרני עריכה

בשנות התשעים קמה להקת סו טג'י אנד בויז, שנחשבה לחלוצה במה שקשור להתפתחות הקיי-פופ. חידושי הלהקה היו שילוב של מוזיקה קוריאנית עם מגוון רחב של ז׳אנרים, כגון פופ, היפ-הופ, סול, רוק, טכנו ופאנק. בנוסף, הלהקה הפכה את הריקוד לחלק משמעותי בהופעה שלה. הפופולריות המשמעותית שהייתה ללהקה היוותה חלק משמעותי בהתפתחות מוזיקת הפופ הקוריאנית, שהתפתחה לכיוון דומה לזה של הלהקה.

התרומה הגדולה ביותר בעליית הפופולריות של הקיי-פופ ברחבי העולם קשורה לשינוי שחולל יוטיוב. החלק של הצד הויזואלי במוזיקה נהיה משמעותי עם עלייתו של ערוץ המוזיקה MTV בתחילת שנות השמונים. עם הזמן, הערוץ שינה את ההתמקדות לתוכניות ריאליטי ותחרויות. יוטיוב הפכה למקום שבו אפשר לצפות בקליפים של מוזיקה. החלק הויזואלי שיחק תפקיד חשוב באתר, כך שהויזואליות המושקעת בלהקות הקיי-פופ ובסרטונים היוותה גורם משיכה משמעותי עבור הצופים. דבר זה גרם לתהליך של עלייה בפופולריות של הקיי-פופ, שהלכה וגברה עם הזמן. גורם חשוב נוסף בנושא הוא האינטראקטיביות של הצופים, שיכלו להגיב לסרטונים ולקרוא תגובות של אחרים. דבר שהיווה כר לצמיחה של קהילות וירטואליות סביב הנושא.[5]

עלייתו של הגל הקוריאני והתפתחותו עריכה

  ערך מורחב – הגל הקוריאני

הפופולריות הגוברת של הקיי-פופ היא חלק מההיילו, הגל הקוריאני: הפופולריות של התרבות הדרום קוריאנית במדינות אחרות. כחלק מהגל הקוריאני, הקיי-פופ אומץ על ידי הממשלה הדרום קוריאנית ככלי להקרנת העוצמה הרכה של קוריאה הדרומית לעולם, בעיקר כלפי צעירים בחו"ל.[6] בשנת 2008 משרד התרבות, הספורט והתיירות בקוריאה השקיע כ-280 מליון דולר בקידום הקיי-פופ[7]

מקובל להבחין בין תקופות שונות בהתפתחות הקיי-פופ, ולחלק אותן לפי דורות. כשלכל דור מאפיינים משלו.

הדור הראשון של הקיי-פופ (1992-2002) מהווה המשך של ״הגל הקוריאני״, והוא התבטא בהתפשטות התרבות הקוריאנית, בעיקר של סדרות טלוויזיה, במדינות אסיה כגון סין טיוואן ויפן ובאזור דרום מזרח אסיה, והיו לו שלושה מאפיינים מרכזיים: הוא היה מוגבל גיאוגרפית לאסיה והיה מבוסס על קווי דמיון תרבותיים במדינות אסיה. שנית, המנוע העיקרי של התופעה היה קהל היעד העיקרי של סדרות הטלוויזיה: נשים בגיל העמידה. שלישית, התקשורת הייתה חד כיוונית: אמנים למעריצים. ללא מקום לאינטראקציה מצד המעריצים. בהתאם, הקיי-פופ התפשט באופן דומה: קהל היעד היה נשים בגיל העמידה, אותו קהל היעד של סדרות הטלוויזיה, הוא היה מוגבל לאיזור אסיה והיה עם אינטראקציה חד כיוונית.[2]

תחילתו של הדור הראשון היה בעצם תחילתו של עידן הקיי-פופ, שמיוחס לציינו עם תחילת הפעילות של להקת סאו טאג'י אנד בויז (אנ') ב-1992, ובפרט עם הקמתה של הקבוצה H.O.T ב-1996.

הדור השני (2003-2012) התאפיין בהתפשטות הקיי-פופ אל מדינות מחוץ לאסיה, קהל יעד צעיר יותר, ותקשורת דו כיוונית עם מעריצים שהתאפשרה הודות לשימוש ברשתות חברתיות, שם התאפשר למעריצים להגיב ולקיים אינטראקציה עם האמנים. להקות בולטות של הדור השני הן גירלס ג׳נריישן, שייני, סופר ג׳וניור, ביג באנג ו-2NE1.

הדור השלישי (2012-2019) התאפיין בעיקר בהתפשטות גלובלית של הקיי-פופ ובפריצה שלו לקדמת הבמה העולמית. להקות בולטות של הדור השלישי הן BTS, בלאקפינק, טווייס, אקסו וסבנטין.[2]

תרבות עריכה

אמני קיי-פופ מכונים לעיתים קרובות כ"איידול" או כקבוצת איידולים.[8] לקבוצות יש בדרך כלל מנהיג, לעיתים החבר המבוגר או המנוסה ביותר מבין חברי הקבוצה, שמדבר בשם הקבוצה. חבר הקבוצה הצעיר ביותר מכונה מאקנה (קוריאנית: 막내; הליטון הקוריאני המחודש: mangnae).[9] השימוש הפופולרי במונח זה ביפן הושפע מלהקת הבנים SS501 כאשר הם הרחיבו את פעילותם במדינה בשנת 2007. התרגום שלה ליפנית שימש לעתים קרובות כדי להבדיל בין החבר הצעיר ביותר בקבוצה קים היונג-ג'ון (אנ') לבין מנהיג הקבוצה קים היון-ג'ונג.

היו מקרים של איידולים התמודדו עם בעיות מצד מעריצים אובססיביים שעקבו אחריהם או פלשו למרחב האישי שלהם. מעריצים אלו ידועים כמעריצי sasaeng (אנ') (קוריאנית: 사생팬; הנג'ה: 私生-; הליטון הקוריאני המחודש: sasaengpaen), שמגיע מהמילה הקוריאנית ל"חיים פרטיים", מה שמרמז על נטייתם של אותם מעריצים לפלוש לפרטיות של איידולים וחברי קבוצות איידולים.

ביטויים בתעשייה עריכה

בעברית בשפת המקור משמעות
דיסאנג 대상 במהלך טקסי פרסי מוזיקה, אמנים עשויים לקבל בונסאנג על הישגי מוזיקה יוצאי דופן. לאחר מכן מוענק לאחד הזוכים בבונסאנג דיסאנג, "הפרס הגדול".
בונסאנג 본상
אול-קיל All-Kill (AK) הכוונה למיקום השיר במצעד. שיר מקבל את התואר אול-קיל כאשר השיר מדורג בו זמנית במקום הראשון בכל מצעדי המוזיקה העיקריים של דרום קוריאה. (מצעדי זמן אמת)
אול-קיל מוסמך Certified All-Kill (CAK) שיר מקבל את התואר אול-קיל מוסמך כאשר השיר מדורג במקום הראשון בכל מצעדי המוזיקה, הן במצעדי זמן אמת והן במצעדים היומיים.
פרפקט אול-קיל (אנ') Perfect All-Kill (PAK) שיר מקבל את התואר פרפקט אול-קיל כאשר השיר מוסמך כאול-קיל ובמקביל הוא מדורג במקום הראשון בכל מצעדי המוזיקה השבועיים.
מיני אלבום Mini album מקביל בערך למיני-אלבום, מכיל מספר שירים אבל קצר יותר מאלבום באורך מלא.
סינגל מוביל Title track הסינגל המוביל של אלבום או מיני-אלבום המפורסם עם וידאו קליפ ומקודם באמצעות הופעות חיות בתוכניות מוזיקה בטלוויזיה. להצלחה של הסינגל המוביל יש חשיבות חיונית שכן היא מחושבת עם מכירות האלבום/מיני-אלבום. לרוב, הסינגל המוביל הוא חלק בלתי נפרד מהאלבום/מיני-אלבום.
סינגל טרום-פרסום Pre-release single מקביל בערך לסינגל מוביל או לסינגל שיווקי, הסינגל טרום-פרסום הוא שיר מתוך האלבום או המיני-אלבום המפורסם לפני יציאת האלבום בפועל. לעיתים יתלווה אליו וידאו קליפ, כמו גם הופעות חיות בתוכניות מוזיקה בטלוויזיה.
קידום Promotion מתרחש כאשר הסינגל המוביל מפורסם והאמנים מופיעים בתוכניות מוזיקה בטלוויזיה ובראיונות ומבצעים אותו. קידום בתוכניות טלוויזיה נמשך בדרך כלל חודש, עם "שלב בכורה" (debut stage) לשירים חדשים, "שלב קאמבק" (comeback stage) ו"שלב להתראות" (goodbye stage) בסוף פעילות הקידום.
קאמבק Comeback מתייחס לפרסום מוזיקה החדשה של אמן ולפעילויות הקידום הנלוות, בדרך כלל כולל הופעות טלוויזיה והשתתפות בתוכניות טלוויזיה.
אלבום סינגל Single album מתייחס לאלבום בכל אורך שהוא, ללא דרישה כלשהי או כמות כלשהי של שירים.
מנהיג Leader מנהיג הלהקה.
מאקנה Maknae החבר הצעיר ביותר בלהקה.

הכרה: הישגים במצעדים וברשתות חברתיות עריכה

לקיי-פופ יש נוכחות מרשימה בטוויטר, הן מבחינת מספר עוקבים והן מבחינת עניין. ב-13 בנובמבר 2017, BTS הפכו לדרום קוריאניים הראשונים שהגיעו ל-10 מיליון עוקבים בטוויטר,[10][11] ובשנת 2017 הם היו האמן שצייצו עליו הכי הרבה הן בארצות הברית והן בעולם. קבוצות קיי-פופ אחרות, כמו סבנטין ו-מונסטה X, הופיעו גם הן בעשירייה המובילה בעולם.

להקת הבנים אקסו הייתה הסלבריטי, שהצטרף למדיה בשנת 2017, שהכי הרבה עקבו אחריו.[12] בשנים 2017–2018 בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד, BTS זכו בפרס לאמן המדיה החברתית המוביל בהתבסס על הצבעות של המעריצים שלהם בטוויטר.[13][14]

אתגר הריקוד בטיקטוק "Any Song" מאת הראפר זיקו צבר 400 מיליון צפיות בפחות מחודשיים, ונוצרו בסביבות ה-830,000 סרטונים המכילים את הפסקול.[15] ב-2023, השיר של להקת הבנות פיפטי פיפטי (אנ') "Cupid" הגיע במצטבר ל-12 מיליארד צפיות משמונה מיליון סירטונים שהופיע בהם.[16]

מצעדים עריכה

מצעדי השירים הקוריאניים כוללים את סירקל צ'ארט (לשעבר גאון) ואת בילבורד קיי-פופ הוט 100 (עד 2022). מספר שירי קיי-פופ הופיעו במצעד האלבומים של אוריקון (אנ') ביפן, ובבילבורד הוט 100 של ארצות הברית. במאי 2014, Exo היו למופע הקיי-פופ השלישי שנכנס למצעד הבילבורד 200 באותה שנה.[17]

באוקטובר 2016, האלבום Wings של להקת BTS הפך לאלבום הקוראני הראשון שהופיע במצעד האלבומים הבריטי, שם הגיע למקום 62.[18] האלבום היה גם אלבום הקיי-פופ הנמכר ביותר במצעד בילבורד 200.[19] בפברואר 2017, BTS הובילו עם אלבומם You Never Walk Alone במקום ה-61 במצעד בילבורד 200.[20] BTS זכו בפרס האמן החברתי המוביל בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד בשנת 2017, דבר שהפך אותם לקבוצת הקיי-פופ הראשונה שזכתה בפרס ה-BBMA.[21] הביצוע שלהם לשיר "DNA" בטקס פרסי המוזיקה האמריקאי, שהייתה גם ההופעה הראשונה של קבוצת קיי-פופ בטקס, הוביל לכך שהשיר הגיע למקום ה-67 בבילבורד הוט 100. שנה לאחר מכן, BTS הפכה לקבוצת הקיי-פופ הראשונה שהגיעה למקום הראשון במצעד הבילבורד 200 עם Love Yourself: Tear.[22]בספטמבר 2019, BTS הגיעו למקום ה-14 במצעד האלבומים הבריטי עם אלבומם Love Yourself: Her.[23]

עשרת שירי הקיי-פופ הנצפים ביותר[24]
מס. שיר אמן מס׳ צפיות
1 PSY - GANGNAM STYLE(강남스타일) M/V PSY 5,043,181,493
2 BLACKPINK - ‘뚜두뚜두 (DDU-DU DDU-DU)’ M/V BLACKPINK 2,166,260,859
3 BLACKPINK - 'Kill This Love' M/V BLACKPINK 1,923,235,468
4 BTS (방탄소년단) 'Dynamite' Official MV BTS 1,791,859,002
5 BTS (방탄소년단) '작은 것들을 위한 시 (Boy With Luv) (feat. Halsey) BTS 1,744,250,892
6 BLACKPINK - '붐바야 (BOOMBAYAH)' M/V BLACKPINK 1,671,140,234
7 PSY - GENTLEMAN M/V PSY 1,598,007,171
8 BLACKPINK - 'How You Like That' DANCE PERFORMANCE BLACKPINK 1,575,057,392
9 BTS (방탄소년단) 'DNA' Official MV BTS 1,565,928,465
10 BTS (방탄소년단) 'MIC Drop (Steve Aoki Remix)' Official MV BTS 1,402,173,648

השפעה עריכה

המזרח התיכון עריכה

הקיי-פופ הפך ליותר ויותר פופולרי ברחבי המזרח התיכון בשנים האחרונות, במיוחד בקרב מעריצים צעירים. ביולי 2011, מעריצים ישראלים פגשו את שגריר דרום קוריאה בישראל, מא יאנג-סאם, ונסעו לפריז לסיבוב ההופעות העולמי SMTown Live '10 באירופה. לדברי ד"ר ניסים אטמזגין, פרופסור ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, "צעירים רבים מסתכלים על הקיי-פופ כבירת תרבות". נכון לשנת 2012, ישנם למעלה מ-5,000 מעריצי קיי-פופ בישראל ו-3,000 בשטחים הפלסטיניים. חלק מהמעריצים הישראלים והפלסטינים רואים את עצמם כ"מיסיונרים תרבותיים" ומכירים את הקיי-פופ לחבריהם וקרוביהם, ומפיצים עוד יותר את גל ההיילו בתוך הקהילות שלהם.

ב-2012, מספר האוהדים בטורקיה עבר את ה-100,000, וב-2013 הגיע ל-150,000. בקהיר, מאות מעריצים הגיעו לתיאטרון של ספריית אל-מעאדי על מנת לראות את הסיבוב האחרון של פסטיבל השירים הקוריאני, שאורגן על ידי שגרירות קוריאה. בינואר 2018, להקת הבנים אקסו הוזמנה לדובאי, איחוד האמירויות הערביות, לתערוכת המזרקות של דובאי. הסינגל שלהם "Power" (אנ') היה שיר הקיי-פופ הראשון שהושמע במופע המזרקות. בשנת 2019, להקת הבנים BTS הוזמנו להופיע באצטדיון הבין-לאומי המלך פהד על ידי יורש העצר מוחמד בן סלמאן. הם להקת הבנים הראשונה שהופיעה באצטדיון בערב הסעודית כחלק מסיבוב הופעות עולמי.

ביקורת עריכה

ביקורת רבה נמתחה על היחס של חברות התקליטים לאמנים. בשנת 2009, שלושה מחברי להקת TVXQ תבעה את SM על החוזים הארוכים שהיו להם איתה, למשך 13 שנים, בטענה שהיא ניצלה את מעמדה ואת העובדה שהם היו מאוד צעירים, בשביל ליצור חוזים עם תנאים לטובתה, למשך זמן ארוך.[25] תביעות דומות הוגשו על ידי אמנים נוספים.[26] כתוצאה מהביקורת, ועדת הסחר ההוגן של דרום קוריאה יצרה כלל בשנת 2010, שביטל את מה שנקרא "חוזי עבדים", והגבילה את החוזים מול יחידים לשבע שנים בחוזה הראשון.[27]

בחוזים מסוימים הכוכבים מקבלים תגמולים שמקוזזים מהם דמי ההכשרה שלהם, שיכולים להגיע למאות אלפי דולרים, כך שלמעשה חלק מהכוכבים מרוויחים מעט מאוד.[28] גם היחס במשך זמן החוזה הוא מאוד מגביל: ב-2014 ג'סיקה ג׳אנג, שהייתה חברה בקבוצה גירלז ג'נריישן באותו זמן, טענה שהלייבל שהייתה חברה בו התנה את המשך חברותה בלהקה בכך שתסגור עסק פרטי שהקימה.[26]

ב- 2017 ועדת הסחר ההוגן בדרום קוריאה הודיעה למספר סוכנויות אמנים, ביניהן SM, לתקן את החוזים הלא הוגנים שלהם, שדרשו מאמנים פיצוי בסך שבין 86,000 ל־129,000 דולר במקרה של יציאה מוקדמת מחוזה, ולחייב אותם רק בעלות המקורית של ההשקעה שלהן.[29]

ישנן טענות על כך שחברות תקליטים אוכפות חוקים נוקשים וכללי התנהגות חמורים בכל מה שנוגע למערכות יחסים רומנטיות וליחסים בין המינים באופן כללי. במקרים מסוימים הכוכבים אינם רשאים לצאת לדייטים, פן ייכנסו למערכת יחסים שתסיח את דעתם מהמטרה המרכזית שלהם, או תשפיע על מצבם הנפשי. עוד בשלב האימונים יש מחנות אימונים נפרדים לגברים ולנשים, כדי למנוע מרומנטיקה שתסיח את דעתם. לחניכים והחניכות אסור אף להסתכל או לברך אחד את השני, וכן לא לשהות יותר מדי באותו חדר. JYP אנטרטיינמנט אף ידועה במדיניות מחמירה של איסור לצאת לדייטים למשך שלוש שנים מזמן הפרסום של הכוכבים.[30]

לאורך השנים, היו מספר מקרים של כוכבי קיי-פופ ששמו קץ לחייהם, עקב הלחץ הרב שהיה מוטל עליהם. ב-18 לדצמבר 2017, קים ג׳ונג-היון, חבר להקת שייני, התאבד עקב דיכאון ומצב נפשי מעורער. במכתב ההתאבדות הוא כתב: ״הייתי שבור מבפנים. הדיכאון שאכל אותי לאט לאט איכל אותי ולא יכולתי להתגבר עליו. שנאתי את עצמי. לא משנה כמה ניסיתי להתעשת, לא הצלחתי".[31] ב-14 באוקטובר 2019, סאלי, שהייתה חברה בלהקת הבנות f(x) התאבדה בתליה.[32] בחודשים שלפני כן היא סבלה מבריונות רשת, ואף פנתה לסוכנות שלה SM בבקשה שתטפל בדבר.[33] היו גם מקרים דומים נוספים.[34]

יש שטוענים כי הקיי-פופ הוא העתק של המוזיקה המערבית הפופולרית, ללא מקוריות. לפי טענה זו, תעשיית הקיי-פופ בנויה על תהליך של איתור מוזיקה פופולרית מאירופה ומהמערב, הפיכת התוכן לתוכן קוריאני והפצתו בעולם כמוזיקת פופ קוריאנית.[35]

תעשייה עריכה

סוכנויות עריכה

מוזיקת הקיי-פופ הולידה תעשייה שלמה הכוללת בתי הפקת מוזיקה, חברות ניהול אירועים, מפיצי מוזיקה ושאר ספקי סחורה ושירותים. ארבעת החברות הגדולות ביותר במונחים של מכירות והכנסות הן: הייב קורפוריישן,[36] SM אנטרטיינמנט, YG אנטרטיינמנט ו-JYP אנטרטיינמנט. חברות התקליטים הללו משמשות גם כסוכנויות ייצוג עבור האמנים שלהן. הן אחראיות על גיוס, מימון, הכשרה ושיווק אמנים חדשים וכן הן אמונות על ניהול הפעילות המוזיקלית ויחסי הציבור שלהם. נכון למאי 2023, החברה עם נתח השוק הגדול ביותר היא הייב קורפוריישן עם נתח שוק של כ-11.37 טריליון וון, אחריה, בפער, נמצאות שאר החברות: JYP עם נתח שוק של 4.11 טריליון וון, SM עם כ-2.58 טריליון וון, ו-YG עם נתח שוק של 1.73 טריליון וון.[37]

מכירות ושווי שוק עריכה

במהלך החצי הראשון של 2012, תעשיית המוזיקה הקוריאנית הוכרה על ידי מגזין טיים כ"ייצוא הגדול ביותר של דרום קוריאה".[38]במחצית הראשונה של 2023 הייצוא של אלבומי קיי-פופ הגיע לשיא של כ-133 מיליון דולר (גידול של 17% לעומת השנה הקודמת). השוק הגדול ביותר הוא יפן (48 מיליון דולר) ואחריו ארצות הברית (25 מיליון דולר).[39] בשנת 2008 באותה שנה הייצוא התרבותי של דרום קוריאה (כולל דרמות טלוויזיה ומשחקי מחשב) עלה ל-2 מיליארד דולר, ושמר על קצב צמיחה שנתי של 10%.[40] בסיבוב ההופעות של להקת TVXQ ביפן נמכרו למעלה מ-850,000 כרטיסים בעלות ממוצעת של 109 דולר לכרטיס, וההכנסות היו בסך 92.6 מיליון דולר.[41]

סך ההכנסות של חברות התקליטים (במיליון דולר) עריכה

שנת הקמה חברת תקליטים 2008 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020
1995 SM אנטרטיינמנט 42.5 87.1 129 241 268 286.9 290 314 329 551 592 521
1996 YG אנטרטיינמנט 16.5 51.8 70.3 96.9 116.6 156.3 170 286.4 321.5 242 228 229
1997 JYP אנטרטיינמנט 3.1 9.1 17.8 13.5 21.4 48.5 50.56 69.5 94 111 139 129

סיכום שוק המניות (סיכום תחילת השנה) חברות תקליטים (ב-KRW) עריכה

חברת תקליטים 2017 2018 2019 2020 2021 2022 מקור
SM אנטרטיינמנט 26,000 33,700 52,200 37,200 29,900 63,700 [42]
JYP אנטרטיינמנט 4,880 13,350 30,250 24,200 37,800 45,750 [43]
YG אנטרטיינמנט 28,400 27,600 48,900 28,400 45,100 51,800 [44]

כנסים ופסטיבלי מוזיקה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

עיינו גם בפורטל:
  פורטל פופ
  מדיה וקבצים בנושא קיי-פופ בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 정보길잡이 상세보기 | 국립중앙도서관, web.archive.org, ‏2017-06-02
  2. ^ 1 2 3 Song, Sooho, "The evolution of the Korean wave: How is the third generation different from previous ones?.", Korea Observer, 2020, עמ' 125-150
  3. ^ Tamar Herman, Tamar Herman, Looking Back at How ‘K-Pop’ Came to Billboard 20 Years Ago, Billboard, ‏2019-10-11 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Jeremy Mersereau, A brief history of K-Pop, A.Side, ‏2017-06-14 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Ono, Kent A., and Jungmin Kwon, Re-worlding culture?: YouTube as a K-pop interlocutor, The Korean Wave. Routledge, 2013, עמ' 199-214
  6. ^ K-pop: Soft Power for the Global Cool, HuffPost, ‏2011-11-14 (באנגלית)
  7. ^ Ingyu Oh, Hyo-Jung Lee, K-pop in Korea: How the Pop Music Industry Is Changing a Post-Developmental Society, East Asian History and Culture Review, 2014, עמ' 72-93 (באנגלית)
  8. ^ archive.ph, archive.ph
  9. ^ K-POP DICTIONARY: Maknae~ 막내~ | MTV K - K-Pop, Korean entertainment, music videos, interviews, music, web.archive.org, ‏2011-08-18
  10. ^ Cheang Ming, How K-pop made a breakthrough in the US in 2017, CNBC (באנגלית)
  11. ^ Caitlin Kelley, Caitlin Kelley, BTS Hits 10 Million Followers on Twitter, Earning Their Third Emoji on Twitter, Billboard, ‏2017-11-13 (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ Rania Aniftos, Rania Aniftos, BTS Is the Most Tweeted-About Artist of 2017, Plus More Twitter Year-End Data, Billboard, ‏2017-12-05 (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ Jason Lipshutz, Jason Lipshutz, BTS Thanks Fans For Top Social Artist Win at Billboard Music Awards 2017: Watch, Billboard, ‏2017-05-22 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ Tatiana Cirisano, Tatiana Cirisano, BTS Wins Top Social Artist Award at the 2018 Billboard Music Awards, Billboard, ‏2018-05-21 (באנגלית אמריקאית)
  15. ^ The Jakarta Post, Why TikTok is becoming go-to platform for K-pop, The Jakarta Post (באנגלית)
  16. ^ Lars Brandle, Fifty Fifty’s ‘Cupid’ Flies Into U.K. History Books, Billboard, ‏2023-05-08 (באנגלית אמריקאית)
  17. ^ Jeff Benjamin, Jeff Benjamin, EXO-K’s ‘Overdose’ EP Enters Billboard 200, Billboard, ‏2014-05-15 (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ A K-pop album has entered the Official Albums Chart for the first time, www.officialcharts.com (באנגלית)
  19. ^ Jeff Benjamin, Jeff Benjamin, BTS’ ‘Wings’ Sets New U.S. Record for Highest-Charting, Best-Selling K-Pop Album, Billboard, ‏2016-10-18 (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ BTS Shows Amazing Results On Billboard’s Music Charts With “You Never Walk Alone”, Soompi, ‏2017-02-22 (באנגלית)
  21. ^ Marian Liu, Bigger than Bieber? K-pop group BTS beats US stars to win Billboard Music Award, CNN, ‏2017-05-22 (באנגלית)
  22. ^ On the Charts: BTS Become First K-Pop Act to Reach Number One - Rolling Stone, web.archive.org, ‏2018-05-28
  23. ^ Foo Fighters secure their fourth UK Number 1 album, www.officialcharts.com (באנגלית)
  24. ^ YouTube - Most Viewed Music Videos by Korean Artists, kworb.net
  25. ^ Jeff Benjamin, Three EXO Members Take Legal Action Against SM Entertainment Over Pay, ‘Slave Contracts’: Report, Billboard, ‏2023-06-01 (באנגלית אמריקאית)
  26. ^ 1 2 7 Times SM Entertainment Got Into Legal Battles With Its Artists, Koreaboo, ‏2023-06-02 (באנגלית אמריקאית)
  27. ^ Jeff Benjamin, Three EXO Members Take Legal Action Against SM Entertainment Over Pay, ‘Slave Contracts’: Report, Billboard, ‏2023-06-01 (באנגלית אמריקאית)
  28. ^ "The dark side of South Korean pop music". BBC News (באנגלית בריטית). 2011-06-14. נבדק ב-2024-01-13.
  29. ^ Sonia Kil, Korean Talent Agencies Ordered to End Slave Contracts, Variety, ‏2017-03-09 (באנגלית אמריקאית)
  30. ^ The Dark Side Of K-Pop Industry: Slave Contracts, No Dating Clause, Suicides, No Phones And More, English Jagran, ‏2023-05-22 (באנגלית)
  31. ^ 스타뉴스, 나인 소속사 대표 "나인, 故종현 끝까지 붙잡았지만"(인터뷰), 스타뉴스, ‏2017-12-19 (בקוריאנית)
  32. ^ Cyberbullies turn their hate on dead star's ex-boyfriend, koreatimes, ‏2019-10-17 (באנגלית)
  33. ^ 남유정기자 honeybee@busan.com, [단독 “설리, SM에 ‘악성 댓글 대응’ 지속적으로 요구했었다'], 부산일보 (בקוריאנית)
  34. ^ K-pop Idols who committed suicide, jagrantv (באנגלית)
  35. ^ Oh, Ingyu, and Gil-Sung Park, The Globalization of K-pop: Korea’s Place in the Global Music Industry, Korea Observer, 2013, עמ' 389-409 (באנגלית)
  36. ^ Who are the big four K-Pop management groups - SM, HYBE, YG and JYP Entertainment?, Yahoo News, ‏2023-09-27 (באנגלית בריטית)
  37. ^ South Korea: major K-pop companies by market cap 2023, Statista (באנגלית)
  38. ^ Mahr, Krista (2012-03-07). "South Korea's Greatest Export: How K-Pop's Rocking the World". Time (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-781X. נבדק ב-2022-11-12.
  39. ^ Patrick Frater, K-Pop Exports Reach All-Time High – Global Bulletin, Variety, ‏2023-07-18 (באנגלית אמריקאית)
  40. ^ "South Korea's K-pop craze lures fans and makes profits". BBC News (באנגלית בריטית). 2011-04-26. נבדק ב-2022-11-14.
  41. ^ TVXQ rakes in over $92 million in overseas concert revenues, allkpop (באנגלית)
  42. ^ The big 3 of Korean pop music and entertainment, www.donga.com (באנגלית)
  43. ^ חדשות ומחיר המניה של JYP אנטרטיינמנט (035900) – Google Finance, באתר www.google.com
  44. ^ חדשות ומחיר המניה של YG אנטרטיינמנט (122870) – Google Finance, באתר www.google.com
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קיי-פופ&oldid=38212458"