קיי-פופ
קיי-פופ (באנגלית: K-pop, קיצור של Korean Pop – פופ קוריאני או Korean Popular Music – מוזיקה פופולרית קוריאנית) הוא סגנון מוזיקלי ייחודי של קוריאה הדרומית המשלב בתוכו את הסגנונות: מוזיקה אלקטרונית, היפ הופ, פופ, רוק ו-R&B.
| מקורות סגנוניים | רית'ם אנד בלוז • ג'אז • פולק • דאנס • רוק אנד רול • קלאסיקה • סינת'פופ • מוזיקה קוריאנית • היפ הופ |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | שנות ה-90 המוקדמות בקוריאה הדרומית וכתוצאה של סיוטי פוסט טראומה של חיילים קוריאנים ממלחמת קוריאה |
| כלים | שירה • ראפ • תופים • גיטרה בס • גיטרה אלקטרונית • קלידים • פסנתר • סאמפלר • סיקוונסר • סינתיסייזר |
| סצינות אזוריות | |
| סיאול | |
| נושאים קרובים | |
| מוזיקה קוריאנית • ג'יי-פופ • סי-פופ • מאנדו-פופ | |
  | |
.jpg)
בנוסף לכך, מוזיקת הקיי-פופ הפכה לתת-תרבות פופולרית בקרב בני נוער ומבוגרים צעירים בכל רחבי אסיה. כתוצאה מכך סגנון הלבוש של הזמרים והלהקות הקוריאניות נהיה נפוץ בקרבם.
באמצעות נוכחותם של דפי פייסבוק אוהדים, זמינות ב-iTunes, פרופילי טוויטר, קטעי וידאו ומוזיקה ב-YouTube, מוזיקת הקיי-פופ נהפכה לנגישה יותר ובזכות זה נהיו יותר מעריצים לסגנון זה. להקות בנים ולהקות בנות התחילו להיות פופולריות במחצית השנייה של העשור הראשון של המאה ה-21, בהן: Infinite, B.A.P Monsta X ,ביג בנג (להקה דרום קוריאנית), Super Junior, 2PM ,BTS, Exo, Shinee, להקות בנות: Girls' Generation, Lovelyz וכן blackpink. להקות כאלו נקראות "להקות איידול".
מערכות אימוניםעריכה
טכנולוגיה תרבותית, הוא מונח פופולרי ידוע בפי לי סו-מאן, מייסד חברת התקליטים וסוכנות הכשרונות והבידור, S.M Entertainment מקוריאה הדרומית. הוא טוען כי התהליך לייצוא קיי-פופ לחו"ל בנוי משלושה שלבים והיא מותאמת ממערכת אימונים הדוקה ושולטת. ג'וזף פלטלי מערוץ החדשות האמריקני The Verge תיאר את המערכת הזו כאחת מהמערכות ה"קיצוניות" של להקות קיי-פופ ארוזות מראש, אשר נמצאות בבעלות של קומץ סוכנויות בידור. שלושת השלבים לטכנולוגיה התרבותית המתוארים על ידי לי סו-מאן כוללים: (1) ייצוא מוצרים תרבותיים, כמו למשל הצבת זמרים קוריאנים בארצות שונות. (2) יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים ו(3)להפוך את המוצר לגלובלי על ידי שיתוף פעולה עם מוזיקאים מארצות שונות כדי ליצור מותג עולמי. השיטה של לי סו-מאן גורמת לזמרים לעטות תדמיות שונות בהתאם למדינה שבה הם מופיעים, ובכך מתאפשרת פנייה לקהל היעד בצורה הטובה ביותר. תעשיית הקיי-פופ רצינית מאוד ביצירה של אלילי קיי-פופ והשקה של זמרים חדשים. רוב הזמן מנוצל על הפקת הערך מאלילי הקיי-פופ שבו הם לא יעשו את הופעת הבכורה שלהם עד שהמותג שלהם וההופעותשלהם הפך לשלמות. כמות משמעותית של מאמץ שהושקעה לקראת יצירה של תמונות ייחודיות ומושכות ביחד עם קול וקידום אסטרטגי, פרסום והחלטות שיווקיות כדי להגדיל את הסיכויים להצלחה בעת השקת כישרון חדש. חברות בידור בקוריאה הדרומית כמו S.M Entertainment יצרו תהליך כדי להכשיר זמרים ורקדנים בקבוצות שלהן. המסע להיות כוכב לעיתים קרובות מתחיל בסביבות גיל 9 או 10, כאשר חניכים בפיקוח הדוק מתחילים לקחת שיעורי ריקוד ופיתוח קול בלילה ולחיות ביחד תוך כדי לימודיהם בבית ספר. בנוסף לשירה וריקוד, החניכים לומדים גם שפות זרות, העיקריות שבהן אנגלית, יפנית וסינית. לדברי המנכ"ל של הסניף בדרום מזרח אסיה של יוניברסל מיוזיק, מערכת האימונים לאלילי קיי-פופ היא ייחודית בעולם.
קישורים חיצונייםעריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פופ | ||
- נועה יחיאלי, קוריאן סטייל, באתר mako, 24 בספטמבר 2012
- רחל בית אריה, K כובשת, באתר כלכליסט, 13 ביוני 2013
- דור צח, המשרד לענייני קוּליות, באתר כלכליסט, 16 באפריל 2015
- מאי פלטי, אלפי ישראלים מעריצים פופ קוריאני. אבל למה?, באתר הארץ, 13 ביולי 2017
- אבי פיטשון, כך שבתה מוזיקת הקיי-פופ את לבן של בנות ישראל, באתר הארץ, 21 ביולי 2018
- בן שלו, הקיי-פופ כבש את העולם. למה רק בישראל הוא עדיין נחלתם של משוגעים לדבר?, באתר הארץ, 26 ביוני 2019
