קימברלי קלארק

תאגיד אמריקאי רב-לאומי

קימברלי-קלארקאנגלית: Kimberly-Clark) הוא תאגיד אמריקאי רב-לאומי שמייצר מוצרי ניקיון, טיפוח אישי והיגיינה. כולל: מגבוני קלינקס, מוצרי היגיינה נשית קוטקס, נייר טואלט Andrex, מגבונים לניקוי, חיתולי "האגיס" ומוצרים נוספים[1].

קימברלי קלארק
נתונים כלליים
בורסה הבורסה לניירות ערך בניו יורק (2 בינואר 1990KMB) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים John A. Kimberly, Havilah Babcock, Charles B. Clark עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1872–הווה (כ־152 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות Kimberly-Clark (Canada) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה אירווין עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה מוצרים לטיפוח אישי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים Kotex, האגיס (מותג חיתולים), קלינקס, Andrex עריכת הנתון בוויקינתונים
שווי שוק 42.48 מיליארד דולר (11 באפריל 2024)
הכנסות 20,175,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח תפעולי 2,681,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 1,934,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל Thomas J. Falk עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.kimberly-clark.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מטה התאגיד שוכן באירווינג, טקסס, ארצות הברית, נכון לשנת 2020 החברה מעסיקה כ-40,000 עובדים. התאגיד כלול בדירוג פורצ'ן 500, של התאגידים הגדולים ביותר בארצות הברית.

היסטוריה עריכה

במאה ה-19 עריכה

קימברלי, קלארק ושות' נוסדה בשנת 1872 על ידי ג'ון א' קימברלי, חווילה בבקוק, צ'ארלס ב' קלארק ופרנקלין סי שאטוק בנינה, ויסקונסין, עם הון של 42,000 דולר (שווה ערך ל-1,025,967 דולר ארה"ב ב-2022). הפעילות הראשונה של החברה הייתה הפעלת טחנות נייר, שהתאגיד הרחיב אותם במהלך העשורים הבאים[2].

בשנת 1888, החברה הצעירה עמדה בפני כישלון משמעותי כאשר נשרפה טחנת הנייר "אטלס" שלה. באמצעות מאמץ נרחב של העובדים וההנהלה, תוך חמישה חודשים נבנתה המטחנה מחדש בהספק גדול יותר. באותה שנה החברה החלה בהתרחבות מהירה, ורכשה קרקע בעיירה סמוכה עבור מפעל עיסת עץ. בשנת 1889 שונה שמה של העיירה לקימברלי (אנ') על שם ג'ון א. קימברלי.

במאה ה-20 עריכה

החברה פיתחה בשנת 1914, תחליף כותנה ששימש את צבא ארצות הברית ככותנה כירורגית במהלך מלחמת העולם הראשונה. אחיות הצבא השתמשו בתחליף הכותנה כרפידות היגייניות חד פעמיות, ושש שנים לאחר מכן השיקה החברה את "Kotex", מוצר ההיגיינה הנשי החד פעמי הראשון. אחריו השיקה ב-1924 את "קלינקס", ממחטה חד פעמית[1]. ב-1926 הקימה מיזם משותף עם תאגיד הניו יורק טיימס במטרה לבנות מפעל נייר עיתון בקפוסקאסינג, אונטריו, קנדה.

ב-1928 קימברלי קלארק ביצעה הנפקה ראשונה של מניות לציבור בבורסה לניירות ערך בניו יורק.

התאגיד החל בפעילות בינלאומית במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20, ופתח מפעלים במקסיקו, מערב גרמניה ובבריטניה. הוא החל לפעול ב-17 מדינות נוספות במהלך בשנות ה-60[2]. בסוף שנות ה-60 הציגה החברה חיתול חד פעמי עם מדבקה, אבל הוא זכה לתחרות עזה מצד פרוקטר אנד גמבל. ב-1978 השיקה החברה חיתולים משופרים תחת המותג האגיס, שזכו להצלחה[2].

ב-1984 הקימה את קימברלי קלארק את חברת התעופה "מידווסט אקספרס איירליינס" על בסיס ממחלקת הטיסות הארגונית שלה, שהפעילה מספר מטוסים פרטיים. מטה התאגיד עבר מנינה, ויסקונסין לאירווינג, טקסס בשנה שלאחר מכן.

ב-1995 קימברלי קלארק רכשה את תאגיד הנייר "סקוט" תמורת 9.4 מיליארד דולר[3]. ב-1997 מכרה קימברלי קלארק את 50% ממניותיה ב"סקוט" הקנדית לחברת מוצרי Kruger Inc[3], רכשה מפעלי חיתולים בספרד ובפורטוגל, ויצרנית מסכות כירורגיות חד פעמיות. ב-1999 הגדילה את נוכחותה בגרמניה, שוויץ ואוסטריה, שרכשה חברה שוויצרית.

במאה ה-21 עריכה

בתחילת שנות ה-2000 סבלה החברה מירידה במכירות וברווחיות שלה, עקב תחרות גוברת וירידת מחירי המוצרים[4]. ביולי 2005 הודיעה החברה על קיצוץ של כ-6,000 משרות, 10% מכלל כוח העבודה העולמי שלה, ועל סגירה או מכירה של 20 מפעלי ייצור, כחלק מתוכנית ארגון מחדש[5].

בינואר 2018 הודיעה קימברלי קלארק על תוכנית ארגון מחדש במסגרתה תפטר כ-13% מכוח העבודה העולמי שלה, או לפחות 5,000 משרות. ועל סגירת 10 מתוך 91 מפעליה בעולם. זאת על רקע ירידה בשיעור הילודה בארצות הברית שהביא לירידה בביקוש לחיתולים, אחד המוצרים הנמכרים ביותר של התאגיד, וגם במכירות של מוצרים נלווים הקשורים לגידול תינוקות כמו ממחטות ומגבונים חד פעמיות[6].

השפעה על הסביבה עריכה

למוצרי החברה השפעה על הסביבה בכמה אופנים:

המוצרים החד פעמים של החברה והמתחרים שלה, גרמו לעלייה חדה בכמות הפסולת בעולם. בעיקר חיתולים חד פעמיים, התופסים לבד 2% מכל הזבל שמושלך למזבלות בארצות הברית (מיליארדי חיתולים כאלה מושלכים)[7]. בישראל, לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, שיעור החיתולים בכלל הזבל המושלך למזבלות הוא 3.5% בנפח, ויותר מ-4% במשקל[7]. החומר שממנו עשויים החיתולים מתכלה לאט והחיתולים המושלכים לזבל אחראים להפצת מחלות[7]. בעיות אלו הביאו לעלייה בשימוש בחיתולי בד רב-פעמיים[8].

לצורך ייצור מוצרי הנייר של החברה עשרות אלפי דונם של יערות בקנדה נכרתים מדי שנה. אוכלוסיית ארצות הברית מהווה רק 4% מאוכלוסיית העולם, אבל היא אחראית ליותר מ-20% מהצריכה הגלובלית של נייר טואלט וממחטות נייר. קימברלי קלארק והיצרניות הגדולות האחרות טוענות כי השימוש בסיבי עץ בתולי נדרש מכיוון שבזכותו הנייר רך יותר[9]. קימברלי קלארק, שהיא יצרנית נייר הטואלט הגדולה בעולם, כחלק ממאמציה לצמצם את הסתמכותה על עצים ערכה מחקרים לייצור נייר שעשוי מבמבוק[10]. שיש לו השפעה סביבתית שלילית קטנה יותר על פני כמה מדדים, כולל פליטות פחמן, מאשר העץ הרך המשמש את התעשייה. הסיבה העיקרית לכך היא שבמבוק הוא אחד הצמחים שגדלים הכי מהר בעולם, בעוד לעצים המשמשים בנייר טואלט יכול לקחת 70 שנה לצמוח בחזרה[11].

מוצרים ומותגים עריכה

  • Scottonelle - מותג למוצרי אמבטיה. צורות מוצר כוללות רקמת פרמיה אמבטיה ולחה flushable לנגב מוצרים.
  • Depend - מותג למוצרי בריחת שתן (חיתולים) למבוגרים.
  • GoodNites - תחתונים סופגים חד-פעמיים, בעיקר לילדים ובני נוער שעדיין מרטיבים במיטה בלילה. הם גם יכולים לשמש להגנה בשעות היום.
  • Huggies האגיס - חיתולים חד-פעמיים לתינוקות ופעוטים. מוצרי מותג נוספים האגיס כוללים מוצרים "האגיס הנקי צוות" לפעוטות כגון שמפו, סבון ידיים, לשטוף כפפה, וכו'
  • Little Swimmers - מותג של חיתול חד פעמי לשחייה.
  • Kleenex קלינקס - מותג של נייר טישיו.
  • Kotex - קו מוצרי היגיינה נשי, הכולל ספינות תחתונים, תחבושות היגייניות וטמפונים.
  • Scott - מותג של מפיות נייר, מגבות נייר, טישיו ומגבוני אמבטיה.
  • VIVA - מותג של מגבות נייר כבדות.
  • KimWipes - מטלית ניקוי נפוצה במעבדות. המטלית מיועדים ליישומים שבהם השארת המוך או סיבים על פני השטח הוא דבר בלתי רצוי, כגון מגלשות וטפטפות. לפעמים המטליות משמשות לניקוי עדשות.
  • DryNites היא גרסה פשוטה יותר, לשני המינים של GoodNites נמכרת באירופה ובאוסטרליה. שינוי גודל גם שונה מזו של Goodnites.

פעילות בישראל עריכה

קימברלי קלארק ישראל עריכה

  ערך מורחב – חוגלה-קימברלי

ב-1996 רכשה קימברלי קלארק את רוב כמחצית ממניות חברת "חוגלה" הישראלית, כשהיתר נותרו בידי חברת האם של נייר חדרה, והיא החלה לפעול בשם "חוגלה-קימברלי"[12]. עם כניסתה לישראל הודיעה קימברלי קלארק כי לאור ההתקדמות בתהליך השלום, בכוונתה להפוך את חוגלה לאתר יצור מרכזי לאזור המזרח התיכון, לרבות טורקיה, יוון, קפריסין, ומדינות ערב[12]. "חוגלה-קימברלי" החלה לשווק את מוצרי קימברלי בישראל. בשנת 1997 הוחל בייצור מקומי של מוצרי מותגי קלינקס[13]. במרץ 2003 חוגלה קימברלי קיבלה אישור לייצר חיתולים תחת המותג האגיס בישראל, בנוסף למותג הוותיק שלה "טיטולים"[14]. בעת כניסתה לישראל, קימברלי קלארק גם ביטלה הסכם שהיה לחברת "שניר תעשיות נייר" לייצר ולשווק בישראל את מותגי תאגיד "סקוט" (אותו רכשה קימברלי קלארק ב-1995)[15].

בשנת 1999 נכנסה חוגלה קימברלי, בשותפות עם קימברלי קלארק להשקעה במפעל חיתולים בטורקיה, תמורת 16 מיליון דולר. בהמשך רכשה מפעל חיתולים נוסף ומפעל מגבונים[16], ו"חוגלה קימברלי" הישראלית הפכה לאחראית לניהול פעילות תאגיד קימברלי קלארק בטורקיה[17].

במרץ 2015 מכרה נייר חדרה את חלקה בחברה לקימברלי קלארק[18]. ביוני 2016 שונה שם החברה לקימברלי קלארק ישראל[19].

רכישת חומרי גלם עריכה

תאגיד קימברלי קלארק גם רוכש מחברות ישראליות חומרי גלם עבור מפעליו ברחבי העולם. בעיקר בד לא ארוג, מחברת אבגול המייצרת עבורו גם במפעלים בארצות הברית, הודו וסין[20], ומחברת "עלבד משואות יצחק"[21].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קימברלי קלארק בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 עמי גינזבורג, החברה שעושה כסף מכל עיטוש, באתר TheMarker‏, 29 בנובמבר 2014
  2. ^ 1 2 3 נתן שבע, קימברלי קלארק: רווחים לא רק על הנייר, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2011
  3. ^ 1 2 האכזבה הגדולה של קימברלי קלארק, באתר גלובס, 10 במרץ 1998
  4. ^ סוכנויות הידיעות, חברת מוצרי הנייר להיגיינה קימברלי קלארק פירסמה אזהרת רווח; צופה צמיחה של 2% בלבד, באתר TheMarker‏, 13 ביולי 2001
    רונן סרברניק, קימברלי קלארק דיווחה על ירידה של 21% ברווח הנקי ברבעון הרביעי; עלתה על תחזיות האנליסטים , באתר TheMarker‏, 24 בינואר 2002
    יהודה שויצר, ירידה ברווחי קימברלי קלארק ברבעון; ההכנסות הסתכמו ב-3.3 מיליארד דולר - ללא שינוי, באתר TheMarker‏, 27 בינואר 2003
  5. ^ רונן סרברניק, קימברלי קלארק, יצרנית קלינקס, תפטר 6,000 עובדים ותסגור 20 מפעלים, באתר הארץ, 24 ביולי 2005
  6. ^ סוכנויות הידיעות, בגלל הירידה בילודה: יצרנית חיתולי האגיס תפטר אלפי עובדים, באתר TheMarker‏, 23 בינואר 2018
  7. ^ 1 2 3 ארנה קזין, החיים בזבל, באתר הארץ, 23 בינואר 2003
  8. ^ רות פרל־בהריר, ‏כת הכותנה: חיתולי הבד משתלטים על תל אביב, באתר "Time Out ישראל", 12 ביולי 2017
  9. ^ סוכנויות הידיעות, התאווה של ארה"ב לנייר טואלט רך מחסלת את היערות של קנדה, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2019
  10. ^ בלומברג, רך ונעים, אבל האם אכן יותר בר-קיימא? נייר טואלט מבמבוק צובר פופולריות, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2022
  11. ^ תמי בן שחר, הבמבוק הוא חומר גלם לקיסמי שיניים, דלק ואפילו מבנים המתנשאים לגובה רב, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2020
  12. ^ 1 2 ורד שרון-ריבלין, ‏הענקים הבינלאומיים נכנסים לשוק בשיטת המכבש, באתר גלובס, 18 בנובמבר 1996
  13. ^ זהבה דברת, ‏חוגלה-קימברלי תייצר את "קלינקס", באתר גלובס, 28 ביולי 1997
  14. ^ איילה צורף, חוגלה קימברלי קיבלה אישור לייצר חיתולי האגיס בישראל, באתר TheMarker‏, 24 במרץ 2003
  15. ^ יצחק דנון, ‏שניר תעשיות נייר תובעת כ-2 מיליון שקל מקימברלי קלארק האמריקנית, באתר גלובס, 5 בפברואר 1998
  16. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏חוגלה-קימברלי וקימברלי קלארק במגעים לרכישת מפעל חיתולים ומגבונים בתורכיה בכ-80 מיליון דולר, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2002
  17. ^ הארץ, נייר חדרה - חוגלה קימברלי וההפסדים בטורקיה הפילו את הרווח הרבעוני ב-20% , באתר TheMarker‏, 13 במאי 2005
  18. ^ נייר חדרה מוכרת את חלקה בחוגלה תמורת 650 מ' ש, באתר גלובס, 26 בינואר 2015
    ערן אזרן, הושלמה עסקת חוגלה קימברלי; הרווח לנייר חדרה: כ-500 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 16 במרץ 2015
  19. ^ שירות גלובס, ‏חוגלה קימברלי משנה את שמה לקימברלי קלארק ישראל, באתר גלובס, 15 ביוני 2016
  20. ^ עמרי זרחוביץ', במדינות אסיה עוברים להאגיס ופאמפרס - ואבגול רוצה נתח משמעותי מהעוגה, באתר TheMarker‏, 4 ביולי 2017
    ערן אזרן, אבגול רוצה לייצר את הבדים לחיתולים של 20 מיליון תינוקות שנולדים מידי שנה בהודו, באתר TheMarker‏, 15 במאי 2016
  21. ^ אסף רותם, חוזה לאספקת מוצרים בהיקף 4 מיליון דולר לעל בד בארה"ב; יסופקו לשוק "המבוגרים המרטיבים", באתר TheMarker‏, 30 באוקטובר 2005