קירילוס מירושלים

קירילוס מירושליםיוונית: Κύριλλος Α΄ Ἱεροσολύμων; ‏313386) היה קדוש נוצרי ואחד ממורי הכנסייה. מ-348, שנים ספורות אחרי שקונסטנטינוס הפך את הנצרות לדת מותרת באימפריה הרומית, ועד מותו כיהן כבישוף השלישי של ירושלים.

קירילוס מירושלים
קירילוס מירושלים
קירילוס מירושלים
לידה 313
ארץ ישראל
פטירה 386 (בגיל 73 בערך)
ירושלים, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קדוש עבור נצרות אוריינטלית
נצרות אורתודוקסית
נצרות קתולית
נצרות אנגליקנית
חג 18 במרץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדותיו עריכה

קירילוס נולד בירושלים או סביבתה. לבישוף ירושלים התמנה בתמיכת של המטרופוליט של בישופות קיסריה, אקאיוס (אנ'), שהיה איש הדת הבכיר בארץ ישראל. אולם עד מהרה התגלעו מחלוקות בין קירילוס ואקאיוס. למחלוקות אלה היה בסיס תאולוגי, קירילוס השתייך לזרם האורתודוקסי השמרני, בעוד אקאיוס אחז בתפיסות המזוהות עם האריאניות. בנוסף, החלה באותה העת היריבות על הבכורה בארץ הקודש בין קיסריה וירושלים. לפיכך הדיח אקאיוס את קירילוס במספר הזדמנויות בטענות שונות[1].

בשנת 381 נכח קירילוס בוועידת קונסטנטינופול הראשונה.

ב-1883 הכתיר אותו האפיפיור לאו השלושה עשר לאחד ממורי הכנסייה.

יצירתו עריכה

יצירתו העיקרית של קירילוס היא 23 הדרשות ללוטכומנים (המועמדים לטבילה לנצרות). הדרשות, שנישאו כנראה לפני חג הפסחא של שנת 348 בכנסיית הקבר מוקדשות להסבר עיקרי האמונה על דרך הקטכיזם, שקירילוס היה בין מייסדיו (מדריך אמונה הבנוי במתכונת של שאלות ותשובות). כל דרשה עוסקת במושג אחר: הטבילה, האמונה, אחדות האל (כלומר הדוקטרינה של ועידת ניקיאה לפיה האב והבן דומים בכל על פי טבעם), האב, ההשגחה, ישו המשיח, התגשמותו של ישו, צליבתו וקבורתו, תחייתו, חזרתו באחרית הימים, רוח הקודש ותחיית המתים. בנוסף, מעיד קירילוס על מסורת סודית בעל פה בנוגע לענייני אמונה מסוימים המועברת למאמינים בלבד ("מסתורין" או disdpiina arcani בלטינית), שאינו מעלה על הכתב ושאבדה מאז.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קירילוס מירושלים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה