קלואי סביני
קלואי סטיבנס סביני (באנגלית: Chloë Stevens Sevigny; נולדה ב-18 בנובמבר 1974) היא שחקנית, דוגמנית, מעצבת אופנה ובמאית קולנוע אמריקאית. את הקריירה שלה כשחקנית החלה בסרט "קידס" משנת 1995, שעבורו זכתה סביני לשבחי המבקרים. שנה לאחר, שיחקה בסרטו של סטיב בושמי "הפאב של השכונה" (1996), שביסס אותה עוד יותר כשחקנית בולטת בסצנת הקולנוע העצמאי. סביני משכה את תשומת לבם של המבקרים עם גילומה של לנה טיסדל (אנ') בסרט הדרמה "בנים אינם בוכים" (1999), עבורו קיבלה מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, לפרס גלובוס הזהב ולגילדת שחקני המסך.
סביני, 2019 | |
לידה |
18 בנובמבר 1974 (בת 50) ספרינגפילד, מסצ'וסטס, ארצות הברית |
---|---|
שם במה | קלואי סביני |
שם לידה | Chloë Stevens Sevigny |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1992 |
מקום לימודים | תיכון דריאן |
פרסים והוקרה | פרס גלובוס הזהב |
http://www.chloesevigny.com/ | |
פרופיל ב-IMDb | |
לאורך שנות ה-2000, סוויני הופיעה בעיקר בתפקידי משנה במספר סרטים עצמאיים, כולל "אמריקן פסיכו" (2000), "דוגוויל" (2003) ו"הארנב החום" (2004), בו ביצעה מין אוראלי אמיתי.[1] משנת 2006 עד 2011 גילמה סביני את ניקולט גרנט (אנ') בסדרה "אהבה גדולה" מבית HBO, שעליה זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בשנת 2010. היא גם הופיעה בסרטי מיינסטרים כמו "פרחים שבורים" (2005) של ג'ים ג'ארמוש, ו"זודיאק" (2007) של דייוויד פינצ'ר.
בשנת 2012 כיכבה במיני-סדרה הבריטית "לפגוע ולהחטיא", ושיחקה בתפקיד משנה בסדרות הטלוויזיה "פורטלנדיה" (2013), בשתי עונות של הסדרה "אימה אמריקאית", ו"קשר דם" (2015–2017).
סביני עשתה את הופעת הבכורה שלה בבימוי ב-2016 עם הסרט הקצר "Kitty", ואחריו סרט קצר שני בשם Carmen" "(2017). בשנת 2018 קיבלה תפקיד ראשי בגילומה של ליזי בורדן במותחן העצמאי "ליזי" (אנ'), ואחריו תפקיד ראשי נוסף בקומדיית האימה של ג'ים ג'ארמוש "המתים אינם מתים" (2019). סרטה השלישי כבמאית, סרט קצר בשם "White Echo", זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן לשנת 2019.
ביוגרפיה
עריכהסביני נולדה בספרינגפילד מסצ'וסטס שבארצות הברית, למשפחה נוצרית-קתולית. היא גדלה בעיירה דריאן (אנ') שבקונטיקט. אמה של סביני היא ג'נין (לבית מלינובסקי), ממוצא פולני-אמריקאי ואביה הוא הרולד דייוויד סביני רואה חשבון וצבע ממוצא צרפתי-קנדי, שמת ב-1996 כתוצאה מסרטן.
בילדותה גדלה סביני בבית קתולי מסורתי ולמדה ב"תיכון דריאן" (אנ'), בשעות הפנאי עבדה סביני כשמרטפית וכמנקה של מגרשי טניס בקאנטרי קלאב מקומי.
בנערותה נחשבה סביני לנערה מרדנית, כינתה את קהילת עיירתה כ"קהילת הגזע הארי" וניסתה פעמים רבות לברוח מ"ליגת הקיסוס" שבאזור מגוריה, בעברה הודתה סביני בשימוש בהלוצינוגן ונשלחה על ידי הוריה לפגישות "אלכוהוליסטים אנונימיים" במטרה להיגמל לאחר שהיו עדים להתמכרותה של סביני למריחואנה. סביני תיארה עצמה כילדה בודדה בתיכון שעיסוקיה מחוץ ללימודים היו בעיקר סקייטבורדינג עם אחיה הבכור והסתגרות בחדרה בעיקר לשם תפירת בגדים.
בגיל 18 עברה סביני לניו יורק, לשכונת ברוקלין במטרה לפתח קריירה בתחום שתמיד אהבה כילדה, תחום האופנה. פעם ברחוב התלהבה מהופעתה עורכת האופנה של מגזין הנוער "Sassy", והציעה לה להצטרף לעיתון. לאחר מכן דגמנה סביני למגזין "X-girl", קיבלה כתבה רחבה ב"ניו יורקר" והופיעה בקליפ של להקת הרוק "The Lemonheads".
קריירה
עריכהאת קריירת המשחק שלה החלה סביני ב-1995 בדרמת הפשע של לארי קלארק "ילדים", בסרט גילמה נערה צעירה בשם ג'ני שמתגלה בגופה נגיף ה-HIV הגורם למחלת האיידס. ב-1998 הופיעה סביני בדרמה הקומית "ימי הדיסקו האחרונים" בתור אליס קינון, אישה צעירה שקטה ואינטליגנטית העובדת בתור עורכת ספרים במנהטן. אליס מנסה להיכנס ביחד עם חברתה שארלוט (בקינסייל) למועדון הכי מבוקש במנהטן במטרה למצוא בן זוג, לדאבונה היא עתידה לגלות שדווקא חברתה הטובה היא זו שגורמת לה לחוסר מזל עם בחורים.
בשנת 1999 לוהקה סביני לדרמת הפשע הרומנטית "בנים אינם בוכים" וגילמה את דמותה של לאנה טיסדל, אישה צעירה שמתאהבת בברנדון טינה (הילרי סוונק) מבלי לדעת שהתאהבה בטרנסג'נדר על אף מגע מיני בין השניים. על משחקה בסרט קיבלה סביני שבחים ממרבית מבקרי הסרטים בארצות הברית וכמו כן בפרס אינדפנדנט ספיריט. בנוסף, הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת זו על תפקידה.
בשנת 2000 שיחקה סביני בתפקיד משני במותחן האימה המבוסס על הרומן "אמריקן פסיכו", בסרט הופיעה סביני בתור ג'ן מזכירתו האישית של פטריק בייטמן (כריסטיאן בייל), איש וול סטריט שהופך לרוצח סדרתי. בנוסף שיחקה סביני בדרמת הטלוויזיה "אם הקירות האלה היו יכולים לדבר 2" הממשיכה את הסרט משנת 1996 את איימי המאהבת של סטודנטית צעירה בשם לינדה (מישל ויליאמס).
ב-2007 הופיעה סביני במותחן של דייוויד פינצ'ר "זודיאק", בסרט גילמה סביני את מלאני אשתו של צייר הקומיקס רוברט גרייסמית' (ג'ייק ג'ילנהול).
ב-2009 זכתה סביני בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה, על משחקה בסדרת הדרמה של HBO "אהבה גדולה".
ב-2011 השתתפה בקליפ לשיר "Make Some Noise" של להקת ההיפ הופ ביסטי בויז.
ב-2012 גילמה במיני-סדרת הדרמה הבריטית "לפגוע ולהחטיא" את מיה, טרנסג'נדר העובדת כרוצחת שכירה ומגלה כי יש לה בן מחברתה לשעבר (בתקופה שבה חיה עדיין כגבר). החברה לשעבר נפטרה מסרטן וביקשה בצוואתה כי מיה תהיה האפוטרופוסית של בנה ושל אחיו ואחיותיו.[2]
בשנת 2014 שיחקה בסרט הפשע הביוגרפי "שוד ושבר" של הבמאי טריסטן פטרסון, אודות סיפורו של אדי דודסון, שבמשך שנה בלבד שדד מעל ל-60 בנקים.
בשנת 2015 כיכבה בעונה החמישית של הסדרה "אימה אמריקאית: המלון" מבית היוצר של ראיין מרפי עבור רשת FX Networks.
בשנת 2016 שיחקה בסרט "אהבה וידידות", קומדיה רומנטית בכיכובם של קייט בקינסייל וסטיבן פריי.
בשנת 2019 גילמה את אמהּ של נדיה בסדרה הקומית "בובה רוסית" שיצרה נטשה ליון לשירות הסטרימינג של נטפליקס. באותה שנה שיחקה בסרטו של ג'ים ג'ארמוש "המתים אינם מתים".
בשנת 2020 שיחקה בתפקיד הראשי של שרה וילסון בסדרת הטלוויזיה האמריקאית-איטלקית "אנחנו מי שאנחנו" של רשת HBO.
בשנת 2022 שיחקה במיני-סדרה "הנערה מפליינוויל" מבית רשת הולו, שם גילמה את לין רוי, אימו של הדמות הראשית, קונרד "קוקו" רוי.
חיים אישיים
עריכהבסוף שנות ה-90 יצאה סביני עם הזמר הבריטי ג'רוויס קוקר. היא ניהלה מערכת יחסים מתוקשרת עם הבמאי ומפיק הקולנוע הרמוני קורין שגם שיחקה בסרטיו "קידס" (1995), "גאמו" (1997) ו"Julien Donkey-Boy" (1999). שהסתיימה בסוף שנות ה-90.
לאחר מכן ניהלה סביני מערכת יחסים במשך שמונה שנים עם בסיסט להקת הנויז רוק " A.R.E. Weapons" מאט מק'אולי, שהסתיימה ב-2007.
בשנת 2018 סביני החלה לצאת עם מנהל הגלריה הקרואטי סינישה מאצ'קוביץ'. בינואר 2020, הוכרז שסוויני מצפה לילדה הראשון עם מאצ'קוביץ'. הם נישאו ב-9 במרץ 2020, וב-2 במאי 2020 היא ילדה את בנם הבכור.
פילמוגרפיה
עריכהקולנוע
עריכהשנה | סרט | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
1995 | קידס | ג'ני | מועמדת פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקנית המשנה הטובה ביותר (1996) |
1996 | הפאב של השכונה | דבי | |
1997 | גאמו | דוט | |
1998 | פלמטו | אודט | |
ימי הדיסקו האחרונים | אליס קינון | ||
1999 | בנים אינם בוכים | לנה טיסדל (אנ') | זוכת פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2000)
זוכת פרס סטלייט לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט קולנוע (2000) מועמדת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2000) מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2000) מועמדת פרס גילדת שחקני המסך לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2000) |
Julien Donkey-Boy | פרל | ||
הנאשמת | קרול מקאסי | ||
2000 | אמריקן פסיכו | ג'ין | |
2002 | Demonlover | אליס ליפצקי | |
2003 | פארטי מונסטר | גיצי | |
Death of a Dynasty | אישה סקסית | ||
דוגוויל | ליז הנסון | ||
הארנב החום | דייזי | ||
חשיפה | קייטלין אייבי | ||
2004 | מלינדה ומלינדה | לורל | |
2005 | מנדרליי | פילומנה | |
פרחים שבורים | העוזרת של כרמן | ||
3 Needles | קלרה | ||
2006 | Lying | מייגן | |
Sisters | כריס קוליאר | ||
2007 | זודיאק | מלאני | |
2009 | The Killing Room | אמילי ריילי | |
My Son, My Son, What Have Ye Done | אינגריד | ||
2010 | Beautiful Darling | קנדי דרלינג | דיבוב |
בארי מאנדיי | ג'ניפר פארלי | ||
Mr Nice | ג'ודי מרקס | ||
2013 | לאבלייס | רבקה | |
The Wait | אמה | ||
2014 | תאונות קטנות | קנדרה בריגס | |
שוד ושבר | שרלוט | ||
2015 | Black Dog, Red Dog | אלי | |
#Horror | אלכס קוקס | ||
2016 | אהבה וידידות | אליסיה ג'ונסון | |
Antibirth | סאדי | ||
Kitty |
|
סרט קצר; תסריטאית ובמאית | |
2017 | יציאות זהב | אליסיה | |
Beatriz at Dinner | שאנון | ||
ארוחת הערב | ברברה לוהמן | ||
להישען על פיט | בוני | ||
איש השלג | סילביה אוטרסון / אן פדרסון | ||
Carmen |
|
סרט קצר; תסריטאית ובמאית | |
2018 | ליזי (אנ') | ליזי בורדן | גם מפיקה |
2019 | Love Is Blind | קרולין | |
המתים אינם מתים | מינרווה מוריסון | ||
White Echo |
|
סרט קצר; תסריטאית ובמאית
מועמדת פרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן לסרט הקצר הטוב ביותר | |
The True Adventures of Wolfboy | ג'ן | ||
קווין אנד סלים | מיס שפרד | ||
2020 | Slow Machine | קלואי | |
2022 | עצמות והכל (אנ') | ג'אנל אירלי |
טלוויזיה
עריכהשנה | סדרה | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
2000 | אם הקירות האלה היו יכולים לדבר 2 | איימי | סרט טלוויזיה של HBO |
2004 | ויל וגרייס | מונה | פרק: "East Side Story" |
2005 | גברת האריס | לין טריפורוס | סרט טלוויזיה של HBO |
2006–2011 | אהבה גדולה | ניקולט גרנט (אנ') | תפקיד ראשי (5 עונות); 53 פרקים
זוכת פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה (2010) |
2012 | חוק וסדר: מדור מיוחד | כריסטין הארטוול | פרק: "Valentine's Day" |
לפגוע ולהחטיא | מיה | מיני-סדרה
מועמדת פרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה (2012) | |
לואי | ג'יני | פרק: "Looking for Liz/Lilly Changes" | |
אימה אמריקאית: המוסד הסגור | שלי | 6 פרקים | |
2013 | פורטלנדיה | אלכסנדרה | 9 פרקים |
Doll & Em | עצמה | 2 פרקים | |
מינדי | כריסטינה | 6 פרקים | |
2014 | מחשבות רצחניות | קתרין ג'נסן | תפקיד ראשי; 10 פרקים |
2015–2017 | קשר דם | צ'לסי אוב'אנון | 24 פרקים |
2015–2016 | אימה אמריקאית: המלון | ד"ר אלכס לואו | תפקיד ראשי; 12 פרקים |
2017 | Comrade Detective | סוניה | דיבוב; 5 פרקים |
2019–2022 | בובה רוסית | לנורה וולבוקוב | 8 פרקים |
2019 | הפשע: ג'יפסי רוז | מל | מיני-סדרה |
2020 | אנחנו מי שאנחנו | שרה וילסון | 6 פרקים |
2022 | הנערה מפליינוויל | לין רוי | מיני-סדרה |
2023 | פוקר פייס | רובי | פרק: "Rest in Metal" |
2024 | אויבות: קפוטה נגד הנשים | סי.זי. גסט (אנ') | תפקיד ראשי; 8 פרקים |
TBA | Monsters: The Lyle and Erik Menéndez Story | קיטי מננדז | סדרה עתידית של נטפליקס |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של קלואי סביני
- קלואי סביני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- קלואי סביני, ברשת החברתית אינסטגרם
- קלואי סביני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- קלואי סביני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- קלואי סביני, באתר AllMovie (באנגלית)
- קלואי סביני, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- קלואי סביני, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- קלואי סביני, באתר Metacritic (באנגלית)
- קלואי סביני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קלואי סביני, באתר Last.fm (באנגלית)
- קלואי סביני, באתר AllMusic (באנגלית)
- קלואי סביני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קלואי סביני, באתר Discogs (באנגלית)
- אמיר קמינר, קלואי סביני - הילדה הרעה התורנית, באתר ynet, 3 בדצמבר 2003
- הדס שואף, קלואי סוויני: איט גירל לנצח, באתר Xnet, 21 ביולי 2011
- רותה קופפר, "לפגוע ולהחטיא": קלואי סביני כבר לא ילדה רעה, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2012
- איתי יעקב, מהנערה הכי קולית בעולם לכוכבת בת 44: קלואי סוויני עדיין איט גירל, באתר Xnet, 4 ביולי 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ הכוכבת ש"חיה בשלום" עם סצנת המין האוראלי האמיתית שלה - למרות שהיא פגעה בה, באתר וואלה, 29 במאי 2024
- ^ רוני אפרת, הוט רכשה לשידור את הדרמה הבריטית "Hit & Miss", באתר וואלה, 17 ביולי 2012