קליף רוברטסון
קליפורד פארקר "קליף" רוברטסון השלישי (באנגלית: Clifford Parker "Cliff" Robertson III; 9 בספטמבר 1923 – 10 בספטמבר 2011), היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאי זוכה פרס אמי ופרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לשנת 1968 על תפקידו בסרט "צ'ארלי".
![]() | |
קליף רוברטסון | |
לידה |
9 בספטמבר 1923 לה הויה, קליפורניה, ארצות הברית ![]() |
---|---|
פטירה |
10 בספטמבר 2011 (בגיל 88) ווטר מייל, ניו יורק, ארצות הברית ![]() |
שם לידה |
Clifford Parker Robertson III ![]() |
סוגה מועדפת |
מערבון ![]() |
מדינה |
ארצות הברית ![]() |
תקופת הפעילות | 1943–2007 (כ־64 שנים) |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג | |
צאצאים |
Stephanie Robertson, Heather Robertson ![]() |
מספר צאצאים |
2 ![]() |
פרסים והוקרה | פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, פרס אמי |
http://www.cliffrobertson.info | |
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |
ביוגרפיה
עריכהרוברטסון נולד בשכונת לה הויה שבסן דייגו, קליפורניה לאודרי אולגה וילינגהאם ולקליפורד פארקר רוברטסון האב. הוריו התגרשו כאשר היה בן שנה ואמו נפטרה כשנה לאחר מכן מדלקת הצפק. גדל בילדותו בעיקר אצל סבתו מרי אלינור וילינגהאם וכמעט ולא התראה עם אביו.
שירת כחייל בצי הסוחר של ארצות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה. לאחר שחזר מהשירות למד ב"אנטוייץ קולג'" שבאוהיו ועסק בעיתונות למשך תקופה קצרה.
קריירת משחק
עריכהקולנוע
עריכהרוברטסון התפרסם לראשונה באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 בדרמות "פיקניק" (1955) בתפקיד אלן בנסון חברו ללימודים של הנווד הכריזמטי האל קרטר (ויליאם הולדן) ו"העלים מתים" לצידה של כוכבת הקולנוע ג'ואן קרופורד. זכה להערצה רבה על הופעותיו בתפקיד הגולש קהונה בדרמת הגלישה "גידג'ט" ובדרמת המלחמה "הערומים והמתים".
בתחילת שנות ה-60 כשהוא במעמד של כוכב קולנוע הופיע רוברטסון בדרמות "הטוב מכולם" בתפקיד הסנטור השמרן והאמביציוזי ג'ו קנטוול, "הרופאים הצעירים" בתפקיד ד"ר ג'ון אוטיס, בקומדיה "יום ראשון בניו יורק" לצידה של ג'יין פונדה ובסרטי המלחמה "טרפדת 109" בו שיחק בתור ג'ון פיצג'רלד קנדי בתקופת שירותו בצבאי, "כיתת האלימים" בתור מייג'ור אלן קראוון, "טייסת 633" ו"במעלה החוף". בשנת 1968 זכה רוברטסון בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר והועמד לפרס גלובוס הזהב על הופעתו בדרמה "צ'ארלי" בה שיחק בתפקיד צ'ארלי גורדון, בחור בוגר עם מנת משכל של ילד קטן.
ב-1970 שיחק לצידם של מייקל קיין ודנהולם אליוט בסרט המלחמה "גיבור מאוחר" (אנ') בתפקיד קצין אמריקאי המשתתף בפשיטת כוח קומנדו בריטי בפיליפינים בזמן מלחמת העולם השנייה. ב-1975 הופיע במותחן הפוליטי של סידני פולאק "שלושת ימי הקונדור" בתפקיד היגינס, ראש סוכנות ה-CIA בניו יורק. ב-1976 שיחק בתפקיד הראשי במותחן של בריאן דה פלמה "ההזדמנות השנייה" ע"פ המותחן הקלאסי "ורטיגו" ובסרט המלחמה "מידווי".
בשנת 1983 הופיע בסרטים "סטאר 80" בתפקיד יו הפנר[1], "סערת מוחין" בתור מפקד צוות החוקרים אלכס טרסון ובקומדיית ההתבגרות "בוגרים" בתפקיד אביו של סקיפ בורגוס (רוב לאו). בשנת 1996 שיחק בסרט הפעולה "הבריחה מלוס אנג'לס" בתפקיד הנשיא.
בעשור הראשון של המאה ה-21 כיכב בסרטים "ספיידרמן", "ספיידרמן 2" ו"ספיידרמן 3" בתפקיד בן פארקר[2], וב-2004 בעיבוד הקולנועי לספר האימה של סטיבן קינג "לרכוב על קליע".
טלוויזיה
עריכהבשנת 1966 זכה רוברטסון בפרס אמי על תפקידו בסדרה "בו הופ מציג: ההצגה בתיאטרון קרייזלר". בשנת 1983 הופיע בעונה השלישית של אופרת הסבון "פלקון קרסט" בתפקיד ד"ר מייקל רנסון.
חיים אישיים
עריכהמערכות יחסים
עריכהבשנת 1957 נישא רוברטסון לשחקנית סינתיה סטון שהייתה אז גרושתו הטרייה של כוכב הקולנוע ג'ק למון. לזוג נולדה ילדה אחת לפני שנפרדו לאחר שנתיים בלבד של נישואים. בשנת 1966 נישא לשחקנית דינה מירלי, לרוברטסון ולמירלי נולדה ילדה אחת ממערכת נישואיהם שנגמרה בגירושין בשנת 1989.
הסקנדל עם אולפני קולומביה
עריכהבשנת 1977 נכנס רוברטסון אל הרשימה השחורה של אולפני הוליווד לאחר שחשף שחתימתו זויפה על גבי צ'ק. מנכ"ל אולפני "סרטי קולומביה" דייוויד ביגלמן שהואשם בזיוף נזרק מהחברה ונשלח לעונש מאסר בפועל. הפרשה הייתה לאחד הסקנדלים הגדולים של הוליווד בשנות ה-70. החשיפה גררה ביקורת קשה על רוברטסון מצד ראשי הוליווד שראו בו כמלשין והחרימו אותו. לאחר מספר שנים קיבל "חנינה" וחזר בשנת 1983 להופיע בקולנוע.
ה-11 בספטמבר
עריכהבבוקר ה-11 בספטמבר 2001 טס רוברטסון שהיה טייס חובב טיסה פרטית מעל מרכז הסחר העולמי בדיוק בזמן הפגיעה הראשונה. לאחר הפגיעה הראשונה של המטוס בבניין התבקש רוברטסון להנחית את מטוסו מיידית.
מוות
עריכהרוברטסון נפטר ב-10 בספטמבר 2011 מנסיבות טבעיות בניו יורק, יום לאחר יום הולדתו ה-88.
פילמוגרפיה נבחרת
עריכה- פיקניק (1955)
- העלים מתים (1956)
- בחורה קרוב לוודאי (1957)
- הערומים והמתים (1958)
- גידג'ט (1959)
- קרב ים האלמוגים (1959)
- הכול בעבודת לילה (1961)
- עולם תחתון בארצות הברית (1961)
- המתמחים (סרט) (1962)
- אהבתי השישית (1963)
- טרפדת 109 (1963)
- יום ראשון בניו יורק (1963)
- הזדמנות שנייה (1976)
- הנסיך והאביון (1977)
- שאלימר (1978)
- הטוב מכולם (1964)
- טייסת 633 (1964)
- במעלה החוף (1965)
- נשף מסכות (1965)
- פנים רבות לאהבה (1965)
- סיר הדבש (1967)
- גשר השטן (1968)
- צ'ארלי (1968)
- ריצת התאבדות (1970)
- ג'יי.וו קופ (1972)
- הפלישה הגדולה לצפון מינסוטה (1972)
- אייס אלי ורודג'ר השמיים (1973)
- מחוץ לתקופה (1975)
- שלושת ימי הקונדור (1975)
- ירייה (1976)
- מידווי (1976)
- ההזדמנות השנייה (1976)
- אחוות המריבה (1977)
- דומיניק (1980)
- הטייס (1980)
- סערת מוחין (1983)
- בוגרים (1983)
- סטאר 80 (1983)
- שם הצופן: רבקה (1985)
- מאלון (1987)
- פורד: האדם והמכונה (1987)
- הרצון לתהילה (1991) Wild Hearts Can't Be Broken
- רוח (1992)
- חכם על גדולים (1994)
- הבריחה מלוס אנג'לס (1996)
- כור היתוך (1998)
- Family Tree (1999)
- מבצע פלקון (2000)
- הילד ה-13 (2001)
- ספיידרמן (2002)
- ספיידרמן 2 (2004)
- לרכב על קליע (2004)
- ספיידרמן 3 (2007)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של קליף רוברטסון
- קליף רוברטסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- קליף רוברטסון, באתר AllMovie (באנגלית)
- קליף רוברטסון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- קליף רוברטסון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קליף רוברטסון, באתר Discogs (באנגלית)
- מאיר שניצר, מותו של "מלשין": פרידה מקליף רוברטסון, באתר nrg, 12 בספטמבר 2011
- סוכנות ידיעות, מת קליף רוברטסון, הדוד של ספיידרמן, באתר ynet, 11 בספטמבר 2011
- קליף רוברטסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מאיר שניצר, בשר לבן - "סטאר 80", תסריט ובימוי: בוב פוסי (לפי מאמר של תרזה קארפנטר בווילג' וויס), כל העיר, 15 ביוני 1984
- ^ אדמיאל קוסמן, "שרץ או מלאך" - "ספיידרמן" כמיתוס דואליסטי מודרני, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2002
אורי קליין, עסק הביש של איש העכביש, באתר הארץ, 7 במאי 2007