אריה (לאון) סימון

אריה סימון
אריה (לאון) סימון
	דיוקנו של סיר ליאון סימון (1911)
לידה	11 ביולי 1881; סאות'המפטון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	27 באפריל 1965 (בגיל 83); לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת, ישראל, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
השכלה	בייליול קולג'; בית הספר העל-עממי מנצ'סטר ;
מעסיק	בנק הדואר, National Savings and Investments, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה	פרס טשרניחובסקי (1951); חבר במסדר האמבט (1931); Knight Bachelor (1 בינואר 1944) ;

ערך זה עוסק בסופר ומתרגם (1881-1965). אם התכוונתם לאיש חינוך וזוכה פרס ישראל (1913-2002), ראו אריה סימון.

סר אריה (לאון) סימון (באנגלית: Leon Simon;‏ 11 ביולי 1881 – 27 באפריל 1965) היה סופר ומתרגם יהודי בריטי-ישראלי ציוני, איש השירות הציבורי וממנהיגי ציוני בריטניה. סייע בניסוח טיוטת "הצהרת בלפור" (הטיוטה, כתובה על גבי מפית מלון לונדוני, נמכרה ב-2005 במכירה פומבית על ידי סות'ביס עם יתרת עזבונו של סימון)^[1].

ביוגרפיה

סימון נולד בעיר הנמל סאות'המפטון ולמד במנצ'סטר שבאנגליה, שם שימש אביו רב מקומי, ואחר כך באוקספורד. בראשית המאה העשרים היה חבר בולט בקבוצת משכילים יהודים בבריטניה ("קבוצת מנצ'סטר"), שנמנו על אוהדיו של חיים ויצמן והגדירו את יהדותם באמצעות המעשה הציוני, ולא כדת. היה חבר ב"ועד הצירים" - הוועדה הפוליטית הציונית המייעצת לוויצמן, בראשות נחום סוקולוב, שערכה ביקור בארץ ישראל ב-1917. עם זאת, עיקר מרצו, במיוחד לאחר היכרותו הקרובה עם אחד העם ב-1908, הופנה לתחייה התרבותית של עם ישראל.

סימון הצטרף למשרד הדואר הבריטי (אנ') בשנת 1904, התקדם במעלה השרות הציבורי הבריטי עד לדרגת מנהל הטלגרף במשרד ולאחר מכן לתפקיד מנהל החסכונות שלו. מהתפקיד פרש ב-1944. ב-1931 זכה בתואר עמית מסדר האמבט^[2], וב-1944 זכה בתואר סר.^[3] בשנת 1945 נשלח בוועדת חקירה ממשלתית בריטית לענייני חינוך לארץ ישראל (בראשות ארנולד מקנייר), וכבר אז הודיע על כוונתו לעלות לישראל לאחר סיום עבודתו בוועדה.^[4] בשנת 1946 התיישב ישיבת קבע בירושלים והחל לכהן כיו"ר הוועד הפועל של האוניברסיטה העברית בירושלים.

נמנה עם מייסדי העיתון "דגל ציון" (The Zionist Banner;‏ 1910), והירחון "פלשתינה" (Palestine;‏ 1916), במימונו של ישראל זיו. כתב מחקר על הלאומיות היהודית (1920), פרסם ביוגרפיה על אחד העם ותרגם את כתביו לאנגלית (1956). בהוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית תרגם סימון לעברית גם את כתביהם של הפילוסופים אפלטון מיוונית ומיל מאנגלית, ופרסם אסופת מאמרים בעברית על הספרות היוונית העתיקה (1951). בשנת 1951 זכה בפרס טשרניחובסקי.

ב-4 באפריל 1916 נישא לאלן אומאנסקי (Ellen Umanski), ולזוג היו שתי בנות ובן.

משה סימון

אחיו הגדול היה משה סימון^[5] (1874 - 21 בנובמבר 1955), שעסק בחקר היהדות, בעיקר בתרגום ספרי יסוד ביהדות לאנגלית. היה ממייסדי הוצאת שונצינו (אנ'), ואף הפיק תרגום לאנגלית של מספר מסכתות מהתלמוד הבבלי, וחלק מהמדרש רבה, והזוהר. יצירתו העיקרית בעברית היא כתיבת מבוא ותרגום לספר יהודית, שנכלל במהדורת הספרים החיצוניים שהפיק אברהם כהנא.^[6]

פרסומיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

פרקים בספרות היוונית העתיקה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשי"א (1951)
אחד העם: האיש, פעלו ותורתו ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשט"ז (1956)

תרגומים

Selected essays of Ahad Ha-'Am - סימון תרגם את כתבי אחד העם לשפה האנגלית.
אפלטון, תיאיטיטוס; תרגום מיונית: א' סימון, ירושלים: חברה להוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית ('ספרי-מופת פילוסופיים', ט), תרצ"ד 1934.
אפלטון, פרוטאגורס; תרגום מיונית: א' סימון, ירושלים: חברה להוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית ('ספרי-מופת פילוסופיים', יב), תרצ"ה 1935.
אפלטון, מֵינון; תרגום מיונית: א' סימון, ירושלים: חברה להוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית ('ספרי-מופת פילוסופיים', יט), תרצ"ח 1938.
ג'ון סטיוארט מיל, על החירות; תרגם מאנגלית: אריה סימון, ירושלים: חברה להוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית ('ספרי-מופת פילוסופיים', כד), תש"ו.
כסינופון, זכרונות; תרגם מיונית בצירוף מבוא והערות: אריה סימון, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ('ספרי-מופת פילוסופיים', לב), תש"ך.

לקריאה נוספת

חיים תרן, אריה סיר ליאון סימון: תולדות חייו וקווים לדמותו, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1962 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מידע על אריה סימון בקטלוג הספרייה הלאומית
הספרים של אריה סימון, באתר "סימניה"
ג. קרסל, תלמידו ופרשנו של אחד־העם: למותו של אריה (ליאון) סימון, דבר, 19 במאי 1965
אריה סימון בן 70, חרות, 11 ביולי 1951
פרופ' יוסף קלוזנר, על סיר אריה־ליאון סימון, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בדצמבר 1951 (המשך)
אריה (סיר ליאון) סימון, 3 שנים להכרזת האו"מ על זכויות האדם, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בדצמבר 1951
כתבי אריה סימון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אריה סימון, דף שער בספרייה הלאומית
אריה סימון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הערות שוליים

^ חיים הנדוורקר, טיוטה נדירה של הצהרת בלפור עומדת למכירה פומבית, באתר הארץ, 24 במאי 2005
^ Jews in the Honours List, Knighthoods for Lion Simon and Montague Burton: Distinctions for Albert Hy, Jewish Telegraphic Agency, ‏3 במאי 1931
^ שיחה עברית עם "אביר בריטי", הצופה, 4 בינואר 1944
^ באה ועדת החקירה לעניני החינוך העברי, דבר, 21 באוקטובר 1945
^ ידוע באנגלית בשם Maurice Simon; פריט Q98822733 בוויקינתונים
^ עיינו עוד עליו ב - Encyclopedia Judaica:

Ruth P. Lehmann. "SIMON, SIR LEON". Encyclopaedia Judaica (באנגלית) (2nd ed.).

[1] חיים הנדוורקר, טיוטה נדירה של הצהרת בלפור עומדת למכירה פומבית, באתר הארץ, 24 במאי 2005

[2] Jews in the Honours List, Knighthoods for Lion Simon and Montague Burton: Distinctions for Albert Hy, Jewish Telegraphic Agency, ‏3 במאי 1931

[3] שיחה עברית עם "אביר בריטי", הצופה, 4 בינואר 1944

[4] באה ועדת החקירה לעניני החינוך העברי, דבר, 21 באוקטובר 1945

[5] ידוע באנגלית בשם Maurice Simon; פריט Q98822733 בוויקינתונים

[6] עיינו עוד עליו ב - Encyclopedia Judaica:

Ruth P. Lehmann. "SIMON, SIR LEON". Encyclopaedia Judaica (באנגלית) (2nd ed.).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]


דיוקנו של סיר ליאון סימון (1911)
לידה	11 ביולי 1881 סאות'המפטון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	27 באפריל 1965 (בגיל 83) לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת, ישראל, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
השכלה	בייליול קולג' בית הספר העל-עממי מנצ'סטר
מעסיק	בנק הדואר, National Savings and Investments, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה	פרס טשרניחובסקי (1951) חבר במסדר האמבט (1931) Knight Bachelor (1 בינואר 1944)