פתיחת התפריט הראשי

קריית ערביה

שמו של יישוב קדום הנזכר בשתי אגרות שכתב שמעון בר כוכבא, ואשר נתגלו במערת האגרות שבנחל חבר
אגרת ארבעת המינים (פ. ידין 57), מתקופת מרד בר כוכבא, שבה מוזכרת קריית ערביה

קריית ערביה הוא שמו של יישוב קדום הנזכר בשתי אגרות שכתב שמעון בר כוכבא, אשר נתגלו במערת האגרות שבנחל חבר. את היישוב הוצע לזהות עם הכפר הערבי אלעֲרוּבּ שמדרום לגוש עציון או עם ח'רבת ערביה הסמוכה לו, בסמוך לדרך שבין בית לחם וחברון. אזור זה נמצא בין עין גדי ובין ביתר, שם שכן כנראה המחנה הראשי של בר כוכבא. פירושו המילולי של השם הוא 'קריית הערבים' או – מה שאולי מתקבל יותר על הדעת לאור תוכנה של האיגרת – 'קריית העֲרָבוֹת'[1].

כמו כן, היו שהציעו לזהות את קריית ערביה ממכתבי בר כוכבא עם אגדת הולדת המשיח שמופיעה בתלמוד הירושלמי ובאיכה רבה.

איגרת ארבעת המינים (פ. ידין 57)עריכה

האיגרת היא אחת מאיגרות בר כוכבא ונשלחה לאדם בשם יהודה בר מנשה, שמקום מושבו בקריית ערביה[2]. במכתב הורה בר כוכבא ליהודה בר מנשה לשלוח שני אנשים מטעמו ליהונתן בן בעיה ולמסבלה בן שמעון, מפקדי עין גדי, יחד עם שני חמורים שיסופקו בידי בר כוכבא עצמו, על מנת שיעמיסו עליהם לולבים ואתרוגים, ויתקינו למחנהו של בר כוכבא את ארבעת המינים – לולבים, אתרוגים, הדסים וערבות – הדרושים לו לחג הסוכות הממשמש ובא.

האיגרת נכתבה בעיצומה של הלחימה העיקשת ברומאים, כפי הנראה לקראת סוף המרד, ובר כוכבא טרח רבות כדי להשיג את ארבעת המינים. איגרת זו מעידה על דקדוקם של אנשי בר כוכבא בקיום המצוות. האיגרת נכתבה כנראה סמוך לחג סוכות של שנת 134 לספירה, שכן לפי האמור במשנה (תענית, ד, ו) חרבה ביתר בתשעה באב, ולכן בר כוכבא כבר לא היה בחיים בסוכות של שנת 135[3].

בעקבות פרופ' ידין ראו חוקרים נוספים בתעודה זו עדות להקפדת אנשי בר כוכבא על מצוות ומעשרות[4]. דבר נוסף שלמד פרופ' ידין מאיגרת זו הוא על מיעוט אמצעי התובלה בצבאו של בר כוכבא ועל חוסר ביטחונו במילוי פקודותיו, מה שעשוי להצביע על רמת משמעת רופפת[5]. אופנהיימר דחה פרשנות זאת, ולפי פרשנותו, "בר כוכבא פשוט שולח פלוגת תובלה"[6]. בפרשנות זו טמונה הנחה לפיה בר כוכבא ארגן את התובלה בצבאו על בסיס מאגר מרכזי של חמורים.

באיגרת כתוב לאמור:

ליהודה בר מנשה לקרית ערביה. שלחת לך תרי חמרין די תשלח עמהן תרי גברין לות יהונתן בר בעין ולות מסבלה די יעמרן, וישלחן למחניה לותך ללבין ואתרגין. ואת שלח אחרנין מלותך וימטון לך הדסין וערבין. ותקן יתהן ושלח יתהן למחניה בדיל די אכלסה סגי. הוא שלם.

פ. ידין 57 [7]

האיגרת כתובה ארמית, וזה תרגומה העברי:

שורה א: ליהודה בר מנשה מקריית ערביה. שלחתי לך שני חמורים כדי שתשלח
שורה ב: עמהם שני אנשים אצל יהונתן בן בעיה ואצל מסבלה כדי שיעמיסו
שורה ג: וישלחו למחנה אצלך לולבים ואתרוגים. ואתה שלח אחרים מאצלך
שורה ד: ויביאו לך הדסים וערבות והתקן אותם[8] ושלח אותם למחנה מפני
שורה ה: שהצבא רב(.) היה שלום

מכתב פ. ידין 58עריכה

מכתב זה[9] נשלח מבר כוכבא ליונתן ומסבלה. הם נצטוו לשלוח למחנה ארבעה מטענים של מלח. לדעת ירדני, נזכרת קריית ערביה בשורה הרביעית: "[ו]לגברי קרית ערביה" (אך יש לציין שגם לדעת ירדני קריאה זו אינה ודאית)

במכתב נאמר:

[מן] שמ[ע]ון לינתן ולמשבלה. שלם די תעמרון ותשלחן למחניה. טענן די מלח ארבעה הוה שלם. [ו]לגברי קרית ערביה

פ. ידין 58 [10]

המגילה כתובה ארמית, וזה תרגומה העברי:

שורה א: שמעון ליונתן ומסבלה
שורה ב: שלום. העמיסו ושלחו למחנה
שורה ג: ארבעה כורי מלח, היו שלום
שורה ד: ולאנשי קריית ערביה

אגדת התלמודעריכה

רמז לשם האתר טמון אולי בשתי נוסחאות בתלמוד (ירושלמי ברכות, ב, ה, עמ' א) ובמדרש (איכה רבה א, טז):

אמר רבי יודן, בנו של רבי אייבו: מעשה היה ביהודי אחד שהיה עומד וחורש, געתה פרתו. עבר לפניו ערבי אחד ("חד ערביי") ושמע קולה; אמר לו: יהודי, התר שורך והתר קנקנך, שהרי נולד מלך המשיח ("דהא יליד מלכא משיחא"). אמר לו: מה שמו - מנחם ומה שמו של אביו; אמר לו: חזקיה. מנין הוא? מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. (הנוסח באיכה רבה: בירת ערבא דבית לחם יהודה")

ירושלמי ברכות, ב, ה, עמ' א; איכה רבה א, טז

לפי אגדה זו חרש יהודי אחד את שדהו וגעתה פרתו. עבר במקום ערבי אחד (חד ערביי) ואמר לו להתיר את שורו ואת קנקנו, שהרי חרב בית המקדש. לאחר שגעתה הפרה פעם שנייה, אמר לו לאסור את שורו וקנקנו, שכן ברגע זה נולד המלך המשיח. לשאלת החורש לשמו של המשיח ולמקום הולדתו, ענה הערבי ששמו מנחם בן חזקיהו, ונולד ב'בירת מלכא דבית לחם יהודה' (לפי הנוסח הירושלמי) או ב'בירת ערבא' לפי המדרש לאיכה.

במסגרת הדיון בערך "בירת מלכא דבית לחם יהודה", דן שמואל קליין באגדת חז"ל, ומציע כי שני השמות המופיעים בשתי הגרסאות השתמרו זה לצד זה, ויש לזהות את בירת מלכא בחורבת אל-בירה, ואת בירת ערביה בחורבת ערוב.[11] לפי מזר יש לזהות את קריית ערביה זו עם בירת ערבא דבית לחם יהודה, הנזכרת באגדת המשיח, אשר ייתכן שמקומה בח'רבת ע'ריב או בסמוך לה, בין ארטאס ובין אלערוב, בקרבת בית לחם.

מערכת מסתור ליד עין ערובעריכה

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, התגלתה בסמוך לכפר אלערוב מערכת מסתור גדולה. באתר חפרו י' משורר וי' צפריר. במערכת המסתור נמצאו ממצאים מימי מרד בר כוכבא כולל מטבעות בר כוכבא. ליד הכפר מצויים כמה מעינות, ולפיכך גדלו שם כנראה ערבות והדסים בשפע[12]. בעקבות מציאת מערכת המסתור בכפר אלערוב הוצע לזהות את המקום עם קריית ערביה. אפשרות נוספת היא שמקומו של היישוב הקדום הוא ב"ח'רבת ערביה" שמצפון לכפר בני נעים, הנזכרת במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, ואשר קרובה יותר לעין גדי.

הריסת אתר העתיקותעריכה

בספטמבר ואוקטובר 2015 הרסו פלסטינים בכלים כבדים את אתר העתיקות של מערכות המסתור באלערוב שמדרום לגוש עציון. ההרס גונה והושווה להריסת העתיקות שמבצע דאעש בעיראק וסוריה[13].

לקריאה נוספתעריכה

  • עדה ירדני, אוסף תעודות ארמיות, עבריות, ונבטיות, ממדבר יהודה, וחומר קרוב, ירושלים, תש"ס, עמ' 177-179
  • יורם צפריר, מערה מימי בר כוכבא ליד עין ערוב, קדמוניות ח, (תשלה, 1975), עמ' 26-24
  • יגאל ידין, מכתבי בר-כוכבא (מתוך מחנה ד'), אהרון אופנהיימר (עורך), מרד בר כוכבא, 1980, עמ' 156-158
  • יגאל ידין, החיפושים אחר בר-כוכבא: פרשת התגליות במערות מדבר יהודה ואיגרותיו של מנהיג המרד נגד רומא, תשל"ז, 129
  • Y. Tsafrir, B. Zissu, A hiding complex of the Second Temple period and the time of the Bar-Kohkba revolt at ‛Ain-‛Arrub in the Hebron hills, The Roman and Byzantine Near East 3, ed. J. H. Humphrey (Journal of Roman Archaeology. Supplementary Series 49), (Portsmouth, Rhode Island, 2002), pp. 7–36.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יגאל ידין, החיפושים אחר בר כוכבא, ירושלים, תשל"א, עמ' 130
  2. ^ עדה ירדני, אוסף תעודות ארמיות, עבריות, ונבטיות, ממדבר יהודה, וחומר קרוב, ירושלים, תש"ס, עמ' 177-178
  3. ^ יגאל ידין, מכתבי בר-כוכבא (מתוך מחנה ד'), אהרון אופנהיימר (עורך), מרד בר כוכבא, 1980, עמ' 157-158
  4. ^ אהרון אופנהיימר, בר כוכבא וקיום המצוות, בתוך: א' אופנהיימר וא' רפפורט (עורכים), מרד בר כוכבא - מחקרים חדשים, עמ' 140-146
  5. ^ ידין,שם
  6. ^ אופנהיימר בע"פ, במסגרת סמינר בשנת 2008
  7. ^ עדה ירדני, אוסף תעודות ארמיות, עבריות, ונבטיות, ממדבר יהודה, וחומר קרוב, ירושלים, תש"ס, עמ' 177-178
  8. ^ הפרש מהם מעשרות (לדעת ידין ואופנהיימר) או אגוד אותם באגודות של לולב הדסים וערבות כל אחת (לדעת חנן אשל)
  9. ^ עדה ירדני, אוסף תעודות ארמיות, עבריות, ונבטיות, ממדבר יהודה, וחומר קרוב, ירושלים, תש"ס, עמ' 179
  10. ^ עדה ירדני, אוסף תעודות ארמיות, עבריות, ונבטיות, ממדבר יהודה, וחומר קרוב, ירושלים, תש"ס, עמ' 179
  11. ^ ש' קליין, ספר היישוב, ירושלים, תרצ"ט, עמ' 11-12
  12. ^ י' צפריר, מערה מימי בר כוכבא ליד עין ערוב, קדמוניות ח', תשל"ה, עמ' 24-27; Y. Tsafrir, B. Zissu, A hiding complex of the Second Temple period and the time of the Bar-Kohkba revolt at ‛Ain-‛Arrub in the Hebron hills, The Roman and Byzantine Near East 3, ed. J. H. Humphrey (Journal of Roman Archaeology. Supplementary Series 49), (Portsmouth, Rhode Island, 2002), pp. 7–36.
  13. ^ אפרת פורשר, ‏גוש עציון: פלשתינים הרסו אתר מתקופת מרד בר כוכבא, באתר ישראל היום, 2 באוקטובר 2015 01:39.