פתיחת התפריט הראשי

קתרין קינר

שחקנית אמריקאית

קתרין אן קינראנגלית: Catherine Ann Keener; נולדה ב-23 במרץ 1959) היא שחקנית קולנוע אמריקאית, והייתה מועמדת פעמיים לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.

קתרין אן קינר
Catherine Ann Keener
Catherine Keener TIFF 2014.jpg
קתרין קינר, 2014
לידה 23 במרץ 1959 (בת 60)
מיאמי, פלורידה, ארצות הברית
שם במה קתרין קינר
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, מפיקת קולנוע, שחקנית טלוויזיה, שחקנית קולנוע, מדבבת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Monsignor Edward Pace High School, קולג' וייטון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג דרמוט מלרוני עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אגודת מבקרי הקולנוע של בוסטון לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2005)
  • פרס אגודת מבקרי הקולנוע של אזור וושינגטון DC לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2005)
  • פרס אגודת מבקרי הקולנוע של טורנטו לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2005)
  • Dallas-Fort Worth Film Critics Association Award for Best Supporting Actress (2005)
  • פרס אגודת מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2005)
  • פרס קלוטרודיס לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

קינר נולדה במיאמי, פלורידה, לאוולין וג'ים קינר ולה 4 אחים ואחיות. היא ממוצא אירי מצד אביה ומוצא לבנוני מצד אמה. קינר למדה בבית ספר קתולי בפלורידה, כאשר הגיעה לתיכון מונסינגנור אדוארד החלה ללמוד משחק. קינר למדה במכללת ווהאטון בצפון מסצ'וסטס וסיימה בהצלחה את לימודיה ב-1983.

לאחר סיום לימודיה עברה קינר לניו יורק, שם שימשה כיועצת לסוכנת השחקנים גייל אייסנסטאדט, כאשר אייסנסטאדט עברה ללוס אנג'לס עברה בעקבותיה. לאחר שיחה עמוקה עם סוכנת השחקנים הבינה קינר שהיא רוצה לנסות את קריירת המשחק, אייסנסטאדט הפעילה את קשריה בתעשייה והחלה לקדם את קינר בתפקידי משנה בסרטים קטנים. בין הסרטים הבולטים בהם שיחקה בתחילת דרכה ניתן למצוא את "בלונדינית אמיתית", "סיבוב שני לאהבה" ו-"8 מ"מ".

בשנת 1996 שיחקה בסרט הטלוויזיה של HBO, "אם הקירות האלה היו יכולים לדבר", לצידן של דמי מור, אן הייש ושר. שיחקה גם בסרטה של ניקול הולופסנר "הולכים ומדברים".

ב-1999 הופיעה קינר בסרט "להיות ג'ון מלקוביץ'", על תפקידה בסרט הייתה קינר מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ולפרס גלובוס הזהב. ב-2002 הופיעה קינר בקומדיה של דני דה ויטו, "סמוצ'י חייב למות" והשתתפה בסרט "סימון". ב-2005 שיחקה קינר בסרט "מזימות זרות" של הבמאי סידני פולאק, קינר שיחקה באותה שנה גם בקומדיה של ג'אד אפאטו, "בתול בן 40".

בשנת 2005 שיחקה קינר בסרט "טרומן קפוטה", ועל משחקה בסרט הייתה מועמדת בשנית לפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. בשנת 2006 שיחקה בדרמה הקומית "חברות עם כסף" לצד ג'ניפר אניסטון. ב-2007 השתתפה בסרטו של שון פן, "עד קצה העולם", ובסרט הפשע "פשע באמריקה" לצד ג'יימס פרנקו. ב-2010 שיחקה ב"פרסי ג'קסון וגנב הברק" את סאלי ג'קסון, אימו של פרסי ג'קסון, ושיחקה בקומדיה השחורה "נותנים ת'לב" לצידו של אוליבר פלאט. ב-2011 שיחקה בסרט "הכתומים" בתפקיד פייג'. ב-2012 שיחקה בסרטו של ירון זילברמן, "כלים שלובים" (A Late Quartet). ב-2016 השתתפה בסרטים "אהבה בהפרעה" ו"המלכודת", ובשנת 2017 שיחקה בסרט האימה "תברח", בדרמת הפשע "פושעי נובמבר" ובסרט הדרמה "אנחנו לא שייכים לכאן" (אנ'). ב-2018 שיחקה בסרט "סיקאריו: הנקמה", ובסרט "נוסטלגיה" לצד ג'ון האם.

חיים אישייםעריכה

ב-1990 התחתנה קינר עם השחקן דרמוט מלרוני, וב-1999 נולד בנם. ב-2005 נפרד הזוג וב-2007 התגרש.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קתרין קינר בוויקישיתוף