ראובן אהרונוביץ'

ראש עיריית בני ברק השלישי

ראובן אהרונוביץ (ד' בסיון תרצ"ג - ט"ו בתמוז תשל"ה, 30 במאי 190324 ביוני 1975) היה ראש העירייה השלישי של בני ברק. אהרונוביץ כיהן בתפקידו 10 שנים לא רצופות, בין השנים ה'תשי"ד - ה'תשכ"ו (19541966).

ראובן אהרונוביץ
ראובן אהרונוביץ, 1965
ראובן אהרונוביץ, 1965
לידה 1902
אוזורקוב, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1975 (בגיל 73 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סגן ראש העירייה וממונה על תיק הסעד
מפלגה פועלי אגודת ישראל
ראש עיריית בני ברק
19541957
(כ־3 שנים)
ראש עיריית בני ברק בשנית
19591966
(כ־7 שנים)
מנהל בנק אגודת ישראל באוזורקוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב ראובן אהרונוביץ עם מזכיר עיריית פתח תקווה, מרדכי וולפסון, בביקור ראשי עיריות בפ"ת, 1965

משפחתועריכה

אביו יצחק אהרונוביץ' היה בנם של שמואל ורחל אהרונוביץ' והם גרו באוז'רקוב שבפולין. יצחק אביו עלה לארץ יחד עם אשתו לאה פראדל לבית שטרנפלד. נולדו להם תשעה ילדים והוא נפטר בשנת תרצ"ט. פערל (פנינה) אשתו של ראובן הייתה בת הגביר יהודה אריה לייב פרושינובסקי, בן יעקב קלמן פרושינובסקי, כולם חסידי גור.

עיסוקועריכה

אהרונוביץ כיהן כמנהל בנק אגודת ישראל באוזורקוב[1].

עם הפיכת בני ברק למועצה מקומית נתמנה אהרונוביץ לאחד מ-11 חברי הנהלתה כנציג פועלי אגודת ישראל[2]. לקראת הבחירות הראשונות למועצה הוא היה ליו"ר ועדת הבחירות והתמודד בראשות הרשימה המשותפת של אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל[3].

בשנת 1947 היה רשם לשכת העבודה של הפועלים מטעם פועלי אגודת ישראל. במשך שנים רבות כיהן במועצה, היה סגנו של ראש העיר[4] וממונה על תיק הסעד. בשנת 1953 החליטה מועצת העירייה על שדרוגו לסגן בשכר דבר שהביא למתיחות בינו לבין ראש העיר גרשטנקורן[5]. לאחר התפטרות יצחק גרשטנקורן מראשות העיר במאי 1954, הוסכם על רוטציה על תפקיד ראש העיר בינו ובין נציג הפועל המזרחי ולאחר כהונה של חצי שנה בראשות העיר העביר משה בגנו את התפקיד לאהרונוביץ'[6].

לאחר הבחירות של 1955 המשיך לכהן כראש העיר, אך התפטר בספטמבר 1957 כדי לפנות את התפקיד שוב לבגנו, בהתאם להסכם רוטציה ביניהם[7]. לאחר הבחירות ב-1959 התחזקה הרשימה המשותפת של אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל ואהרונוביץ כיהן כראש העיר לכל אורך הקדנציה. לאחר בחירות 1965, בהן נחלשה המפד"ל וירדה מארבעה לשלושה מנדטים[8] חתם אהרונוביץ' הסכם קואליציוני עם המערך והותיר את המפד"ל באופוזיציה[9]. באוגוסט 1966 התפטר אהרונוביץ מתפקיד ראש העיר והעביר את התפקיד לידי שמואל וינברג[10].

צאצאיועריכה

  • ליבא דבורה (אשת נח הלוי פרום, בן לאה ונפתלי יצחק הלוי פרום, בן שרה וחנוך העניך הלוי פרום). נולדה באוז'רקוב פולין.
  • רחל (אשת יוסף מלבסקי, בן נחמן דוד מלבסקי, מנכדי האדמו"ר ר' אברהם מצ'כנוב ור' אלעזר הכהן מפלוטוסק (בן זאב וולף הכהן לייפסקער אב"ד מאקעווע, פולטוסק, פלוצק, וסוכטשוב) מח"ס "תשובות מהרא"ך" חתנו של הרב יעקב לוברבוים מליסא).
  • טובה (אשת יוסף רוזנטל, בן אברהם יצחק רוזנטל, בן צבי יהושע רוזנטל). נולדה באוז'רקוב פולין.
  • חיה (אשת ר' יצחק צבי {הערשל} נייהוז, בן יעקב יוסף נייהוז). רחל וחיה הן תאומות.
  • מלכה (אשת ישראל אליעזר כ"ץ, בן אברהם שמואל כ"ץ).

כתביועריכה

ראובן אהרונוביץ כתב שני ספרי זיכרונות אוטוביוגרפיים: "יומן פולין" ו"יומן ארץ ישראל", בהם הוא מספר על קורות משפחתו ועל החיים הפוליטיים שלו החל מגיל צעיר. ספרי הזכרונות יצאו לאור בשנת 2023 על ידי נינו הסופר נפתלי פרום בספר אחד ושמו "ראובן אהרונוביץ' חייו ופועלו".

לאחר מותו נקרא על שמו קטע מרחוב השומר בבני ברק.

לקריאה נוספתעריכה

  • על חומותיך בני ברק - יצחק מאיר.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ראובן אהרונוביץ' בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אוזרקוב, מגילת פולין, ספר זיכרון לקהילת אוזרקוב, עמוד 72
  2. ^ ישיבה ראשונה למועצת בני ברק, דבר, 22 באוקטובר 1937
  3. ^ על חומותייך בני ברק, עמוד 58
  4. ^ ישעיהו אביעם, ה"טריאמוויראט" החולש על בני ברק, מעריב, 19 בינואר 1960
  5. ^ גרשטקורן:לא אסבול קופה ריקה, מעריב, 1 בפברואר 1954
  6. ^ י. פלד, ירושלים הקטנה - בני ברק, מעריב, 29 באפריל 1955
  7. ^ חלופים בראשות בני ברק, מעריב, 2 בספטמבר 1957
  8. ^ ישעיהו אביעם, ראש עירית בני ברק שבע רצון מהבחירות - ומשותפיו עד כה, מעריב, 9 בנובמבר 1965
  9. ^ ישעיהו אביעם, סערת רוחות ב"ישיבה החגיגית" בה נבחר ראש עירית בני ברק, מעריב, 30 בנובמבר 1965
  10. ^ ביום חמישי ייבחר ש. וינברג כראש עירית בני ברק, מעריב, 7 באוגוסט 1966
ראשי עיריית בני ברק
יצחק גרשטנקורן משה בגנו ראובן אהרונוביץ' שמואל וינברג שמעון סירוקה ישראל גוטליב יצחק מאיר משה אירנשטיין
1939–1954 1954
1957–1959
1957–1954
1959–1966
1966–1968
1978–1983
1968–1969 1969–1974
1976–1978
1974–1976 1983–1991
1993–1995
ירחמיאל בויאר עמוס מר-חיים
(ועדה קרואה)
מרדכי קרליץ ישכר פרנקנטהל יעקב אשר אברהם רובינשטיין
(ממלא מקום)
חנוך זייברט אברהם רובינשטיין
1991–1993 1995–1997 1998–2003 2003–2008 2008–2013 2013 2013–2018 2018–