פתיחת התפריט הראשי

ראובן אליעז

ביוגרפיהעריכה

אליעז נולד ברומניה בשנת 1941, ובשנת 1951 עלתה משפחתו לישראל. הוא גדל בתל אביב ובקיבוץ מעין צבי. עם גיוסו לצה"ל, ב-1959, שובץ בחטיבת גולני. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בתום הקורס שימש מפקד מחלקה בגדוד 17 (אריות הגולן). בהמשך שימש מפקד פלוגה. בשנת 1965 שימש סגן מפקד קורס מ"כים של גולני, ומדריך בבית הספר לקצינים[1]. בשנת 1966 מונה למפקד סיירת גולני[2] ופיקד עליה במלחמת ששת הימים, בין היתר בקרב תל פאחר[3]. על פועלו בקרב הוענק לו עיטור המופת[4].

יצא לסינגפור בשליחות צה"ל ושהה שם עם משפחתו כשנתיים. עם שובו השתלם במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ולאחר מכן שימש כסמג"ד בגולני. בשנת 1971 מונה למפקד גדוד 51 של חטיבת גולני. לאחר מכן נתמנה לסגנו של מפקד חטיבת גולני, אמיר דרורי. כסגן מפקד החטיבה פיקד, במסגרת מבצע קלחת 4, על כוח "גדעון", שכלל שתי פלוגות חי"ר ושתי מחלקות טנקים, אשר יצא מאזור מנרה ונע צפון-מערב לכיוון ואדי-א-סלוקי. הכוח לחם בכפרים אל-עדיסה, קנטרה, ע'נדוריה ובוואדי-א-סלוקי. בלחימתו השמיד הכוח בפיקוד אליעז מספר כלי רכב ושיריוניות של צבא לבנון וכן הרג כעשרים מחבלים[5]. אליעז שימש כסגן מפקד החטיבה[6] גם בפרוץ מלחמת יום הכיפורים ולקח חלק בקרבות ההגנה והבלימה נגד צבא סוריה ובהבקעה לשטח סוריה. שבוע לאחר פרוץ הקרבות נהרג בעלות רכבו על מוקש בצפון המובלעת ממזרח לכפר חדר, לאחר שפיקד על פעולת חילוץ של כוחות מגדוד 51 שלחמו בקומנדו הסורי בכפר בית ג'ן[7].

אליעז נטמן בחלקה הצבאית של בית הקברות בכפר ויתקין. הותיר אחריו אישה ושני ילדים.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה