רבי יצחק

רבי יצחק הוא אמורא ארצישראלי שירד מספר פעמים לבבל ומוזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי.

בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, עמוד א' (כך מוסבר על ידי רש"י ורשב"ם) קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי הלכה בתלמוד. ר' יצחק המוזכר באגדתא, שמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".[1]

רבי יצחק זה היה חבירו של רב נחמן, ולפי השערת רבנו יהודה בן קלונימוס משפיירא[2] היה תלמידו של רבי יוחנן.[3] רבי יצחק אחר המוזכר בתלמוד[4] היה תלמידו של רבי חייא.[2]

רבי יצחק מוסר הלכות בשם רבי יוחנן, ריש לקיש ואמוראים נוספים; הלכות משמו מוסרים אמוראים רבים, ביניהם רב נחמן, רב חסדא, רב יוסף, רבא, אביי השואל אותו שאלה, ועוד.

רבי יצחק מוסר אגדות בשם כמה אמוראים, ביניהם רבי יוחנן. על המימרות הידועות שלו באגדה נמנית ברכתו לרב נחמן כאשר נפרדו בתום מפגש ארוך בו אמר לו רב נחמן דברי תורה רבים, וכשנפרדו ביקש רב נחמן מרב יצחק שיברכהו. השיב לו רב יצחק: "אמשול לך משל למה הדבר דומה: לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו, וכשביקש לילך אמר: 'אילן אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין - הרי פירותיך מתוקין; שיהא צילך נאה - הרי צילך נאה; שתהא אמת המים עוברת תחתיך - הרי אמת המים עוברת תחתיך; אלא יהי רצון, שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך!' אף אתה, במה אברכך? אם בתורה - הרי תורה; אם בעושר - הרי עושר; אם בבנים - הרי בנים; אלא יהי רצון, שיהו צאצאי מעיך כמותך!"[5]

פסקיועריכה

אחד מפסקיו הידועים הוא "אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה", על פיו נפסק בהלכה, כי כסף שנפל מכיסו של בן אדם ברשות הרבים, ברור שידע מכך שהכסף נפל והתייאש, ואין לחשוש שמדובר בייאוש שלא מדעת[6]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, עמוד א'.
  2. ^ 1 2 רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים ערך רבי יצחק
  3. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י', עמוד ב'; מסכת ברכות, דף כ"ו, עמוד א'; מסכת ברכות, דף ל"ה, עמוד ב'; מסכת ברכות, דף מ', עמוד ב'. ועוד (הרב משה יהודה בלוי)
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כ"ז, עמוד א'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ה', עמוד ב'. ששת בניו של רב נחמן אכן היו אמוראים ותלמידי חכמים.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"א, עמוד ב'.