רב הילאי גאון

רב הילאי בן נטרונאי היה גאון ישיבת סורא בשנים 904-896 לערך[1]. הכינוי "רב הילאי גאון" מתייחס לרוב אליו, אם כי היו עוד שלושה גאונים בסורא בשם זה[2][3].

חייועריכה

נולד לאביו רב נטרונאי בר הילאי, שכיהן כגאון בין השנים 853–861. סבו רב הילאי בן מרי כיהן כגאון בין השנים 789–798.

עלה על כס הגאונות לאחר פטירת רב האי בן נחשון סביב שנת 896, כשלושים שנה לאחר פטירת אביו. הוא כיהן למשך כ-12 שנה, תקופה שנחשבת די ארוכה ביחס לגאונים אחרים, ונפטר בשנת 904 לערך.

תורתועריכה

רב הילאי היה גאון פורה מאד. תשובות רבות בקובצי תשובות הגאונים מיוחסות לרב הילאי סתם[4] וברובן הגדול כנראה הכוונה אליו.

יש המייחסים לו[5] פסק חדשני, לפיו במקרה שבו נצרכת בעלות קרקע פורמלית (למשל בקניין אגב), סומכים על כך שלכל יהודי ישנן ארבע אמות בארץ ישראל (משום שבעבר כל עם ישראל ישב בארץ ישראל, ואף על פי שיצאו לגלות - ההלכה היא שקרקע אינה נגזלת[6] ולכן בעלות היהודי (ויורשיו) בעינה עומדת)[7]. פסק חדשני ושנוי במחלוקת[8] זה, משקף (לדעת מרגליות) את המגמה שהתגברה בזמנו, שעיסוקם של יהודים בחקלאות הלך ופחות וגבר עיסוקם במסחר, ולכן קרקעות לא היו מצויות בידי כולם. לעומת זאת, חוקרים רבים מייחסים את הפסק לסבו רב הילאי בר מרי[9].

השתמרו גם כמה מפירושיו לתלמוד, שכנראה נכתבו גם הם כתשובה לשאלה.

לקריאה נוספתעריכה

אוצר הגאונים יומא פ"ו ב' התשובות צד 35.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ היגר, מיכאל, מסכתות כלה, ניו יורק תרצ"ו, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם)
  2. ^ רב הילאי הלוי מנרש (בין השנים 712-694); רב הילאי בן מארי, בין השנים 789–798 (סבו של רב הילאי בן נטרונאי) ורב הילאי בן חנניה בין השנים 816-812.
  3. ^ הסתדרות הרבנים דאמריקא, הדרום - כד, ניו יורק תשכ"ז, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם)
  4. ^ למשל: תשובות גאוני מזרח ומערב סימן כ, סימן עא, סז, עד, צא. תשובות הגאונים עמנואל עה. הרכבי קצט, תקמה. שערי צדק חלק ג שער א סימן לא, לח, מב, נב, נג, ח"ג שער ב סימן ז, יג, שער ג י ועוד.
  5. ^ מרגליות, עמ' 100
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל', עמוד ב'
  7. ^ ראו: תשובת הגאונים הרכבי סימן קצט; ספר השטרות לרבי יהודה אלברצלוני סימן נג.
  8. ^ ראו תוספות בבא בתרא מד ב ומאירי שם ותשובות הגאונים הקצרות קצג ותשובות הגאונים הרכבי קצט וספר העיטור חעמודג' ורמב"ם זכייה ומתנה ג ז ועוד
  9. ^ הרב שמחה אסף, "מספרות הגאונים" ה'תרצ"ג, עמ' 22-21; שמואל אברהם פוזננסקי, "עניינים שונים הנוגעים לתקופת הגאונים"