רוברט ברן
רוברט בֶּרֶן (במקור בקופן עד 1902,[1] בהונגרית: Berény Róbert; בודפשט, 18 במרץ 1887 – בודפשט, 10 בספטמבר 1953) היה צייר יהודי-הונגרי, גרפיקאי, זוכה פרס מיהאי מונקאצ'י פעמיים וזוכה פרס קושוט (הפרס המקביל בהונגריה לפרס ישראל).
 | |
| לידה |
18 במרץ 1887 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
10 בספטמבר 1953 (בגיל 66) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| מקום לימודים |
אקדמיה ז'וליאן (העשור של 1900) |
| זרם באמנות |
פוביזם, אקספרסיוניזם |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חיים
עריכהרוברט בקופן נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוכן נאנדור בריני (בקופן) ושל פרנצישקה לינדנר.[2] סבו וסבתו מצד אביו היו שאנדור בקופן, עצמאי ודורוטיה שולוף, סבו וסבתו מצד אמו היו מור לינדנר, סוחר, ויוליה גרינפלד. רוברט בריני הוא נציג בולט של תנועת האוונגרד ההונגרית. את לימודיו החל בשנת 1904 בבית הספר לעיצוב של טיבדאר זמלני. בשנת 1905 עבר לפריז שם הפך לתלמיד באקדמיה ז'וליאן. במהלך שהותו שם הוא הושפע מהאמנות של אנרי מאטיס ושל פול סזאן. הוא למד וטיפח מגמות בסגנון אמנות בן זמנו והיה שייך ל"מאדיאר ואדאק" (Magyar Vadak), כלומר "הפראים ההונגרים" שהוא מושג מאוחר בתולדות האומנות ההונגרית.
לאחר שחזר להונגריה פרסם בכתב העת הספרותי והאמנותי החשוב ניוגט. ציורו כבר התאפיין באותה תקופה על ידי אקספרסיוניזם וקוביזם. בשנת 1909 הפך לחבר בקבוצת האוונגרד שלימים נודעה בשם השמונה ולאחר מכן באגודה החדשה לאמנים ב-18 במאי 1912, ברובע 5 בבודפשט, נשא לאישה את אילונה שפיצר, בתם של דיולה יאקאב שפיצר ושל קלרה אַבֶּלֶס.[3]
ברן לקח תפקיד פעיל בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית והיה לראש מחלקת ציור במנהל האמנות. הוא עיצב כרזות, אז נוצרה הכרזה המפורסמת ביותר שלו, "לנשק, לנשק". לאחר 1919 היגר לגרמניה והתגורר בברלין עד 1926. בתקופה זו פורסמו קריקטורות שלו על אליס באלינט, ששנדור פרנצי ואימרה הרמן.[4]
בשנות ה-30 של המאה ה-20 התקרב סגנונו למסורות מושבת האמנים של באיה מארה, הוא הושפע רבות מאמנותם של קארוי פרנצי ואאורל ברנאט והצטרף ליצירתו של חוג גרשם. משנת 1934 בילה את רוב זמנו בזבגני (יישוב במחוז פשט). בנוסף לציור ולעיצוב פוסטרים, גם עבודתו הגרפית משמעותית. הגרפיקה שלו הייתה בעיקר גיר אדום, משרה של עץ אגוז, דיו מדולל, כך שהם הפכו לייחודיים, הוא לא אהב את הגרפיקה המשוכפלת. בשנת 1948 מונה למרצה באוניברסיטה לאמנויות יפות בבודפשט. עבודותיו הן בעיקר טבע דומם, עירום ודיוקנאות.
מרבית יצירותיו נשמרות בגלריה הלאומית של הונגריה, מספר רב של יצירותיו נמצא במוזיאון יאנוס פאניוניוס בפץ', באוסף דיאק בסקשפהרוואר ובבעלות פרטית.
חלק משמעותי מיצירתו עדיין נמצא בחשיפה כיוון שבמהלך מלחמת העולם השנייה יצירות רבות שלו נעלמו. אחת מיצירותיו המצטיינות (אישה ישנה עם אגרטל שחור) התגלתה, למשל, על ידי גרגיי ברקי, חוקר השמונה, כתפאורה לסרט סטיוארט ליטל - העבודה הועברה בחזרה להונגריה בסוף 2014.[5]
הוא התחתן פעמיים. אשתו הראשונה הייתה אילונה שפיצר, ממנה התגרש בשנת 1924.[6] אשתו השנייה הייתה אטלקה ברויאר (1898–1977),[7] בתם של מיקשה ברויאר ושל רודולפינה יוסטוס, איתה התגורר משנת 1926 ועד מותו.[8]
תערוכות
עריכה- 1906, סלון הסתיו
- 1911, הסלון הלאומי (השמונה), בודפשט
- 1928, מוזיאון ארנסט, בודפשט
- 1935, סלון פרנקל
- 1963, הגלריה הלאומית של ההונגריה, תערוכת אוספים
חברויות
עריכהפרסים, הכרות
עריכה- 1936, פרס אגודת פאל סיניאי מרשה
- 1947, פרו ארטה
- 1950, פרס מיהאי מונקאצ'י
- 1951, פרס קושוט
- 1952, פרס מיהאי מונקאצ'י
עבודותיו
עריכה- ציורים: משנת 1910
- כרזה קורדטית (1928)
לקריאה נוספת
עריכה- ביוגרפיה
- אמברוש אולטואני – אימרה ארטינגר: רוברט ברן (אמנות הונגרית, 1936)
- לאיוש וגווארי: רוברט ברן (אמנות חופשית, 1953)
- בלה סיי: רוברט ברן (בודפשט, 1964)
- אאורל ברנאט: רוברט ברן (1966)
- קריסטינה פאשות, הציור של השמונת בודפשט, הוצאת קורווינה, 1967
- ציורים מאת רוברט ברן - TerminArtors.com
- לקסיקון יהודי הונגרי. עורך פטר אויווארי. בודפשט: 1929 רוברט ברן
- ברן; גלריית ויראג יהודית ובית המכירות הפומביות, 2014
- גרגיי בארקי: רוברט ברן; MNG 2015 (מאסטרים של ציור הונגרי)
- השמונה, עורך. צ'ילה מרקויה, אישטוואן ברדוי, 2010
קישורים חיצוניים
עריכה
- רוברט ברן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ A Belügyminisztérium 1902. évi 61064. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1902. év 4. oldal 11. sor.
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a pesti izr. hitközség házassági akv. 211/1884. folyószáma alatt".
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest V. ker. polgári akv. 235/1912. folyószám alatt.
- ^ In: Karikaturen vom achten internationalen psychoanalytischen Kongress. Leipzig / Wien / Zürich, 1924.
- ^ Tóth Kriszta (2015-07-08). "Soha ne aludj el filmnézés közben!". kepmutato.wordpress.com.(הקישור אינו פעיל, 2020-05)
- ^ "Házasságkötési bejegyzése Spitzer Ilonával a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 235/1912. folyószáma alatt".
- ^ "Breuer Etelka halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 138/1977. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése Breuer Etelkával a Budapest I. kerületi polgári házassági akv. 464/1926. folyószáma alatt".
!