רוברט פאלוש

פרופסור לפילולוגיה הונגרי-יהודי

רוברט פאלוש (במקור פרַאנְקְל, בהונגרית: Falus Róbert;‏ בודפשט, 2 באוקטובר 1925 – בודפשט, 1 באוגוסט 1983)[1] היה פילולוג קלאסי יהודי-הונגרי, מבקר, פרופסור באוניברסיטה, זוכה פרס אטילה יוז'ף (1967), שהוא הפרס הספרותי הגבוה ביותר בהונגריה.

רוברט פאלוש
Falus Róbert
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 2 באוקטובר 1925
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באוגוסט 1983 (בגיל 57)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Frankl Róbert עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ספרות הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אטווש לוראנד (1950) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אטילה יוז'ף (1967) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט פאלוש היה הפרופסור "ראש המחלקה לשפה וספרות יוונית" באוניברסיטה, חבר בוועדה לפילולוגיה קלאסית של האקדמיה ההונגרית למדעים, סגן נשיא אגודת מדעי העת העתיקה, חבר בוועדת העורכים של Acta Antiqua ושל "מדעי העת העתיקה" ועורך אחראי של כתב העת "הומוניה" (Homonoia).[1]

קורות חיים עריכה

רוברט פראנקל נולד במשפחה יהודית. בסיום לימודיו התיכוניים נלקח כיהודי בין 1944 לבין 1945 למחנות שירות עבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא שרד את שואת יהודי הונגריה ולאחר מלחמת העולם השנייה בין השנים 1945–1950 למד בחוג יוונית-לטינית באוניברסיטת בודפשט (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד). בין 1949 לבין 1950 עבד כמתמחה במחלקה ליוונית של אוניברסיטת בודפשט. ב-1950 עבד ב"הוצאת הספרים ההונגרי החדש" (Új Magyar Könyvkiadó). בין 1950 לבין 1957 עבד בהוצאת "עם משכיל" (Művelt Nép), ובין 1957 לבין 1959 היה העורך האחראי של "הוצאת קושוט" החשובה. ב-1959 הפך לפרופסור חבר במחלקה היוונית של אוניברסיטת אטווש לוראנד, ראש המחלקה ב-1972, ולפרופסור מן המניין באוניברסיטה ב-1979. בין השנים 19601964 עבד כמנהל הספרותי של הוצאת Magyar Helikon, משנת 1965 כעורך הוצאת קושוט (שתי הוצאות ספרים מן החשובות בהונגריה) ומ-1966 היה פרילנסר קבוע של העיתון הפוליטי החשוב ביותר בהונגריה אז, נפסבדשאג (Népszabadság). הוא עסק בספרות עתיקה, בהיווצרות והתהוות התודעה הלוגית והאסתטית ובהתפתחות הדרמה.

יצירותיו עריכה

  • מאבק השלום באיטליה (1953)
  • סופוקלס (1954)
  • ז'יגמונד מוריץ : היין רותח (עריכה, 1956)
  • ארוס וקופידון. משוררים יוונים ורומיים על אהבה (אנתולוגיה, 1957)
  • הורטיוס (1958)
  • אנתולוגיה של משוררים יווניים (מבחר, 1959)
  • תולדות הספרות היוונית העתיקה I–II. (1964)
  • היסטוריה של הספרות הרומית (1970)
  • ספרות העולם העתיק (1976) באינטרנט
  • הרמוניה יוונית (מחקרים, מאמרים, 1980)
  • האימפריה הרומית (1981)
  • האגדה של חיתוך הזהב (1982)
  • הלאוטה של אפולו. המראה הקטנה של הספרות היוונית-רומית (1983)
  • יצירות נבחרות של אפלטון (מבחר, 1983, 1997)
  • כל יצירות אפלטון. III-I. (ערך 1984)

פרסים עריכה

  • מדליית הזיכרון של ינה אַבֶּל (1977)

לקריאה נוספת עריכה

  • מי זה מי בספרות ההונגרית? ספרי עיון מסת"ב 963-8607-10-6
  • מי זה מי בספרות ההונגרית? הוצאת Könyvkuckó, בודפשט, 1999 מסת"ב 9-638157-91-7

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה