רודז מאפריקה

סרט משנת 1936

הסרט Rhodes of Africa הוא סרט ביוגרפיה בריטי מ-1936 שמספר על ססיל רודז, מקים חברת דרום אפריקה הבריטית, וראש הממשלה של קולוניית קייפ (קולוניית כף התקווה הטובה). הצילומים של הסרט נערכו ברודזיה הדרומית בשנה 1935, והסרט הוקרן בשחור לבן לראשונה בבריטניה בפברואר 1936.

רודז מאפריקה
Rhodes of Africa
Rhodes of Africa 1936.png
מבוסס על ספרה של שרה מילין
בימוי ברתולד וירטל עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט Leslie Arliss עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים

וולטר יוסטון אוסקר הומולקה באזיל סידני

ברנארד לי
מוזיקה Hubert Bath עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ברנרד נוולס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רודזיה הדרומית (זימבבואה)
חברה מפיצה Gaumont-British Picture Corporation עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה פברואר 1936
משך הקרנה 91 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה ביוגרפיה, היסטורי, דרמה, הרפתקה, שחור-לבן
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסרט בוים על ידי ברתולד וירטל, והשחקנים המרכזיים הם: וולטר יוסטון, אוסקר הומולקה, באזיל סידני וברנארד לי. אוסקר הומולקה אף זכה בפרס השחקן השמיני הטוב ביותר בשנה שבו יצא הסרט, על הגילום של פול קרוגר והסרט נחשב לסרט השמיני הטוב ביותר של השנה.[1]

עלילהעריכה

הסרט מתחיל בכתוביות ”The life of Cecil Rhodes is a drama of the man who set out single-handed to unite a continent. In the pursuit of this task he spared neither himself nor others. By some he was hailed as an inspired leader, by others he was reviled as an ambitious adventurer. But to the Matabele--the very people he had conquered--he was a Royal Warrior, who tempered conquest with the gift of ruling. At his death, they gave to him, alone of white men before or since, their Royal Salute Bayete! Perhaps these children of Africa came closest to understanding the heart of this extraordinary man.“[2] אשר מסבירות שקיימת מחלוקת בנוגע לססיל רודס: האם הוא היה גיבור ודמות להשראה או הרפתקן שאפתן. אבל בשביל העמים האפריקאים שהוא כבש, הוא היה לוחם מלכותי. ובמותו, הוא היה האדם הלבן היחיד שזכה לכבוד של הצעדה המלכותית שלהם.

הסרט נפתח בהסבר איך מפת דרום אפריקה נראתה בשנת 1870. אחרי ההסבר הסרט מראה שמשפחה בקולוניית קייפ מצאו יהלום. בעקבות זה, התחיל מרוץ יהלומים שלם. אחר כך, רודז מופיע לראשונה בסרט, מהמר. כשהוא מסיים להמר, הוא פוגש את היריב שלו שמתכוון לקנות את כל מכרות הקימברלי, ורודז אמר שזה גם מה שהוא מתכוון לעשות. אחר כך הוא הולך לרופא, והרופא מבשר לו שיש לו רק עוד שש שנים לחיות. אחרי שהם משוחחים, הרופא טוען שלרודז יש רצון לחיות, וזה יותר טוב מכל תרופה שהוא יכול לתת.

עשר שנים מאוחר יותר - הרופא שלו לא מאמין ובירך את רודז שהצליח להשתלט על כל המכרות שבקימברלי. אחר כך, הוא אומר שלפני עשר שנים, הוא נתן לו רק עוד שש שנים לחיות, ורודז אמר שמאז לו היה אפילו רגע פנוי לחשוב על זה. אחרי שהם משוחחים קצת, היריב של רודז נכנס ואמר שהוא לא מבין איך רודז הצליח לנצח, ורודז הסביר לו שהעובדים שלו העבירו לו את כל התוכניות שלו וכך רודז הצליח להשיג ניצחון. אחרי שהיריב של רודז מוציא קצת מהזעם שלו, רודז אמר שהוא מעוניין להזמין אותו לעבוד בחברה שלו. רודז מראה את מפת אפריקה לעובדים שלו בחברת דרום אפריקה הבריטית ומסביר להם שמצפון לאן שהם נמצאים, נמצאו ברפובליקת טרנסוול מכרות עשירים של זהב, ושהמדינה הענייה זו, כבר לא ענייה יותר. המכרות האלה לא זמינים עבורם, אבל בצון מי יודע מה הם ימצאו, זהב, נחושת, פחם, אדמות פוריות לחקלאות. הוא הסביר שהיהלומים שהם מצאו יכולים להיגמר, ולכן חייב להרחיב שטחים. בהתחלה הייתה התנגדות, אבל אחר כך הוא הצליח לשכנע אותם נשיא טרנסוול, אמו וחברו, הנרי מדברים על רודז עם אישה שבאה לבקר אותם. מודע להם שרודז מתכנן לפגוש את לובנגולה, וקרוגר (נשיא הבורים) אומר להנרי שהוא חייב להגיע לשמה קודם, ולהזהיר את לובנגולה. כשרודז נכנס לתוך גבולות הארץ של לובנגולה, הרבה אנשים מקומיים מקיפים אותו, ומביאים אותו למלך שלהם. בהתחלה, לובנגולה כועס מזה שכל האנשים הלבנים שבאים לארץ הזו רוצים משהו ממנו, ואומר שאם הוא היה יכול להיפתר מכולם, הוא היה עושה את זה. החיילים שלו מתחילים לכוון עליו את הכידונים, אבל אחר כך רודז אומר שהוא רוצה לדבר עם המלך, והם מורידים את הכידונים. רודז אומר שמלך לובנגולה לא יצליח להשיג מנוחה מכל האנשים הלבנים שבאים לחפור לו, אלה אם כן, הוא יעשה עסקה עם אדם אחד כזה שיוכל להגן עליו. אחרי קצת שכנוע, הוא מראה לו את החוזה שלו ולובנגולה חותם עליו.

 
אדם נואם לפני מרוץ יהלומים בקייפ קולוני

כעבור כמה ימים, רודז מגיע לביתו של נשיא הבורים, ומודיע לו שהוא הצליח להשיג את הארץ של לובנגולה. הוא אומר ששתי המדינות החזקות ביותר באפריקה צריכים לעבוד ביחד, אחרת יהיה מלחמה. קרוגר אומר שאם יהיה מלחמה זה יהיה אשמת האנגלים ולא אשמתו. רודז אומר שזה לא משנה אשמת מי זה יהיה, כי אם יהיה מלחמה, זה יהרוס את מה שרודז בנה ואת מה שקרוגר בנה. קרוגר מסרב, ואומר שהם לא ילחמו ולא יעבדו ביחד. שני רופאים שמדברים על המצב הבריאותי הקשה של רודז, ואומרים שזה טרגדיה, מדינה שלמה קרויה על שמו, הוא רק חזר מלונדון איפה שקיבלו אותו כמו מלך, והוא סובל מבעיות לב. הרופא השני אומר שזה נס שזה לא קרה הרבה שהים לפני כך ושרק האידאולוגיה שלו יכלה להחזיק אותו חי כל כך הרבה. רודז מדבר עם כמה אנשים. הם אומרים לו שטרנסוול זועקים לעזרתו. רודז אומר שקרוגר הוא האדם ביחיד בעולם שאין לו את היכולת לעשות איתו עסקה.

 
רודז מדבר עם העובדים שלו ומסביר להם את התוכניות העתידיות של חברת דרום אפריקה הבריטית

אנשים מתלוננים לקרוגר, אומרים לו שהוא קרא לאנשים לבוא לפתח את המדינה שלו, ובתור תגובה לזעקה שלו הם באו מכל קצוות העולם. כל יוהנסבורג נבנתה מהכסף שלהם, והחוקים שלו נותנים להם פחות זכויות. המשטרה מגנה רק על הבורים ולא עליהם. השדות של אחד מהם הותקפו על ידי מגפה, והוא לא יכול להציל את היבול שלו כי לפי קרוגר, מגפה בשדות זה עונש מהשמיים. פול קרוגר מסרב להקשיב להם, אז הם מחליטים לקחת רכבת דרומה, לקייפ טאון, לרודז. בהתחלה, הם אומרים שהם לא יכולים להגיד תחום חיים אחד שרודז לא שיפר והם מבקשים ממנו, בתור ראש הממשלה של קייפ קולוני, והדירקטור של חברת דרום אפריקה הבריטית, לשלוח חיילים להגן עליהם. הם אומרים שהם יקבלו זכויות וחופש, ושהוא יקבל דרום אפריקה מאוחדת. הוא קורס, והרופאים שלו מביאים אותו לנוח, ואומרים לאנשים מטרנסוול שעוד מעט הוא יהיה בסדר ושהוא יוכל לדבר איתם. בבית של נשיא הבורים, כמה אנשים באו עליו ואמרו שהם מסרבים לצאת לפני שהוא מבין מה באמת קורה. הוא אומר שהם עצרו משאית מלאה במיכלי נפט-כל המיכלים היו מלאים בתחמושת. הם מנסים לגרום לו לתת את האות, להתחיל להילחם, והוא אומר שצריך לתת להם זמן.

בגבול בין קולוניות דרום אפריקה הבריטיות, לבין טרנסוול, החיילים של צבא חברת דרום אפריקה הבריטית כבר היו חסרי סבלנות. הם שולחים מכתב לרודז ומבקשים שהם יצאו כמה שיותר מהר. רודז אומר את זה לאנשים שבאו לבקש עזרה במרד שלהם, אבל הם אומרים שהם עדיין לא מוכנים. כשרודז שמע שכוחות הבורים לכדו את הכוחות שהוא שלח לגבול, הוא ישר הלך ליונהסבורג, לפגוש את קרוגר לבקש שישחררו אותם. בהתחלה קרוגר סירב, אבל אחר כך רודז טוען שהוא כבר לא ראש הממשלה של קייפ קולוני, או הדירקטור של חברת דרום אפריקה הבריטית-הוא התפטר משניהם. הוא כבר לא יכול להפריע לקרוגר ומבקש שישחרר את הכוחות שהוא חטף.

 
רודז מדבר עם מלך לובנגולה

בהתאם לדברים אלו, מועלית הכתובית ”A few years later the clash came which Rhodes had foreseen-The Boer War. Out of this struggle rose the triumph of his life’s ideal-The Union of South Africa. But Rhodes couldn’t live to see it’s fulfilment.“ המתארת כיצד כעבור כמה שנים התחילה המלחמה שרודז חזה-מלחמת הבורים. וכתוצאה מהמלחמה, החזון של רודז התגשם-הוקמה האיחוד של דרום אפריקה. בסוף הסרט, רודז גוסס, ואחרי שהוא מת מביאים את הגופה שלו מקייפ קולוני לרודזיה, ובסצנה האחרונה מראים את כל השבטים המקומיים באים רוקדים את הריקודים המסורתיים שלהם בשביל לחלוק לו כבוד אחרון.

צוות ההפקהעריכה

תפקיד שם
חבר בהפקה ארנסט ג'יי
חבר בהפקה ז'וליין מיטשל
במאי ברתולד ויירטל
במאי חוץ (דרום אפריקה) ג'פרי ברקס
חברת הפקה Gaumont British Picture Corporation
הסתגלות לסלי ארליס
הסתגלות מייקל ברינגטון
דו-שיח מיילס מלסון
מבוסס על הספר 'רודוס' שרה גרטרוד מילין
מנהל צילום (בסטודיו) ברנרד נולס
מנהל צילום (דרום אפריקה) ס.ר בונאט
עוזר מצלמה ג'רי מאסי-קולייר
עורך טוויסט ד.נ
מנהל אמנות ורנדורף
ארון בגדים סטראסנר. י
עורך מוזיקה לואי לוי
מקליט א. בירץ'
מקליט דורט פ.ה
השחקן בסרט המגלם
ססיל רודז וולטר יוסטון
יוהנס פול קרוגר אוסקר הומולקה
ד"ר ג 'ים ג' יימסון בסיל סידני
בארני ברנטו פרנק סליר
אן קרפנטר, הסופרת פגי אשקרופט
גברת קרוגר - רנה דה ונד הנדריקס פרסי פארסונס
קרטרייט ברנרד לי
הכומר צ'ארלס הלם לואיס קאסון
מלך לובנגולה נדהסיה
fianceé גלאניס לורימר
איש מן טרנסוואל פליקס איילמר
שרה דיאנה דה וו

מקור[3]

הפקת הסרטעריכה

פיתוחעריכה

הסרט היה רעיון של הסופרת הדרום אפריקאית שרה מילין שגייסה את הרעיון של הסרט על חייו של רודז. התוכניות להתחיל לצלם את הסרט ננטשו כאשר גנרל סמאטס הביע התנגדות לפרויקט עם זאת הוא שינה את דעתו אחרי שהוא קרא עותק של התסריט[4]

צילומיםעריכה

הצילומים של הסרט נערכו ברודזיה הדרומית בשנה 1935 על ידי בונט (BONNETT, S.R) וע"י ברנרד נוולס (KNOWLES, Bernard)[5]

פסקולעריכה

הפסקולים בסרט הולחנו על ידי הוברט באת', הוברט היה מלחין קולנוע בריטי, מנהל מוזיקלי ומנצח. ההלחנה וההקלטה נוהלה על ידי לואי לוי

לוי היה מלחין סרטים בשפה האנגלית ומנהל מוזיקלי בנוסף בסרט היה שימוש בפסי קול ללא קרדיט ליוצרים שלהם:[6][7][8]

  • "Come Down and Open the Door" - על ידי סלייד מוריי וא. סאתרד
  • "Sister Mary Walked Like That" - ע”י גאס לווין וא. מסג'
  • "She Was One of the Early Birds" - ע”י קונר ט.ו.
  • "Daisy Bell" - ע”י הארי דייקר
  • "Little Annie Rooney" - ע”י מייקל נולאן
  • "Comrades" - ע”י פליקס מקגלנון
  • "Down the Vale" - ע”י פרנק מויר וגונבי האדאת'

שיווקעריכה

 
פוסטר של החברה שהפיקה את הסרט "רודז מאפריקה"

הסרט הופץ על ידי Gaumont-British Picture Corporation שמפיקה ומפיצה סרטים ברשת הקולנוע הבריטית[5]

תגובות לסרטעריכה

ביקורותעריכה

הסרט זכה לביקורות טובות מכמה עיתונים שטוענים שהסרט הוא סרט מרגש, ושהוא מגלם בצורה יפה את הדמות של ססיל רודס, את החזון שלו, ואת הבעיות שעמדו לפניו.[9][10][11] הסרט מגלם בצורה יפה את הסכסוך עם קרוגר, את ההסכם עם לובנגולה ואת היהלומים בקימברלי.

השחקנים גם קיבלו שבחים, ולטענת המבקרים, וולטר יוסטון, גילם בצורה מצוינת את ססיל רודס, בצורה שכל אחד יכול להבין ולאהוב אותו.[11]

למרות זאת, היו גם ביקורות רעות על הסרט. היו אנשים שטענו שהסרט מראה את סיפור חייו של רודז בצורה נורא שטחית, ולא מראה שום דעה על המעשים של רודז.[5]

פרסיםעריכה

הסרט נחשב הסרט השמיני הטוב ביותר של שנת 1936, ואוסקר הומולקה זכה בפרס השחקן השמיני הטוב ביותר של השנה על הגילום המציאותי של פול קרוגר.[12]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "BEST FILM PERFORMANCE LAST YEAR". Examiner (Launceston, Tas. : 1900 - 1954). 9 ביולי 1937. p. 8. נבדק ב-2019-05-04. {{cite news}}: (עזרה). מאמר מתוך העיתון The Examiner מ-9 ביולי 1937 שמכליל את הסרט רודז מאפריקה ברשימת 10 הסרטים הטובים ביותר מתוך אתר [trove.nla.gov.au] (באנגלית)
  2. ^ YouTube, web.archive.org, ‏2019-03-02 קישור לסרט רודז מאפריקה מתוך אתר [web.archive.org](באנגלית)
  3. ^ Rhodes of Africa (1936), BFI (באנגלית) תעודת זהות לסרט רודז מאפריקה מתוך אתר BFI.org.uk(באנגלית)
  4. ^ "Big British Films". Voice (Hobart, Tas. : 1931 - 1953). 28 דצמ' 1935. p. 6. נבדק ב-2019-05-04. {{cite news}}: (עזרה) מאמר מהעיתון Thé Voice מ-28 בדצמבר 1985 שמודיע על הסרט רודז מאפריקה מתוך אתר [trove.nla.gov.au](באנגלית)
  5. ^ 1 2 3 תעודת זהות לסרט רודז מאפריקה | colonialfilm, colonialfilm.org.uk
  6. ^ Rhodes, נבדק ב-2019-05-04 תעודת זהות לסרט רודז מאפריקה מתוך אתר [www.imdb.com](באנגלית)
  7. ^ Louis Levy, IMDb רשימת סרטים שלואי לוי הלחין מתוך אתר imdb(באנגלית)
  8. ^ Hubert Bath, IMDb רשימת סרטים שהלחין הברט באת' מתוך אתר [www.imdb.com](באנגלית)
  9. ^ ""RHODES OF AFRICA"". Morning Bulletin (Rockhampton, Qld. : 1878 - 1954). 12 בנובמבר 1936. p. 5. נבדק ב-2019-08-08. {{cite news}}: (עזרה) ביקורת לסרט רודז מאפריקה מהעיתון The Morning Bulletin מ-12 בנובמבר 1936 מתוך אתר [trove.nla.gov.au](באנגלית)
  10. ^ [https//trove.nla.gov.au/newspaper/article/131204566?searchTerm=Rhodes%20of%20Africa%20historical%20accuracy%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20%20&searchLimits=] ביקורת לסרט רודז מאפריקה מתוך עיתון The News מ-1 במרץ 1937 מתוך אתר [trove.nla.gov.au](באנגלית)
  11. ^ 1 2 [1] ביקורת לסרט רודז מאפריקה מהעיתון The Northern Star מ-16 בינואר 1937 מתוך אתר [trove.nla.gov.au](באנגלית)
  12. ^ "BEST FILM PERFORMANCE LAST YEAR". Examiner (Launceston, Tas. : 1900 - 1954). 9 ביולי 1937. p. 8. נבדק ב-2019-05-04. {{cite news}}: (עזרה) מאמר מהעיתון The Examiner מ-9 ביולי 1937 ששמה את הסרט רודז מאפריקה בתור הסרט השמיני הטוב ביותר, ואת הגילום של אוסקר הומולקה בסרט רודז מאפריקה בתור הגילום השמיני הטוב ביותר. מתוך אתר [trove.nla.gov.au](באנגלית)