ויקיפדיה

רונאן פארו

פעיל זכויות אדם אמריקאי, עיתונאי, עורך דין ואיש ממשל אמריקאי

רונאן פארו (באנגלית: Satchel Ronan O'Sullivan Farrow; נולד ב-19 בדצמבר 1987) הוא עיתונאי אמריקאי, עורך דין, ויועץ ממשלתי לשעבר. הוא בנה של השחקנית מיה פארו והקולנוען והשחקן וודי אלן.

רונאן פארו
Ronan Farrow
רונאן פארו, 2018
רונאן פארו, 2018
לידה 19 בדצמבר 1987 (בן 36)
ניו יורק, ניו יורק
שם לידה Satchel Ronan O'Sullivan Farrow עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
השכלה משפטים, אוניברסיטת ייל
תקופת הפעילות מ-2001 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאי
מעסיק הניו יורקר עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד Yale Journal of International Affairs עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Jon Lovett (2011–2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס פוליצר, 2018
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בסוף 2017, פרסם פארו סדרת מאמרים בניו-יורקר אשר עזרו לחשוף את הטענות בדבר פגיעות מיניות של הארווי ויינשטיין. על דיווחיו אלה זכה ה"ניו יורקר" בפרס פוליצר לשנת 2018 על השירות לציבור, יחד עם הניו יורק טיימס. תחקירים עיתונאיים נוספים של פארו חשפו טענות דומות נגד אריק שניידרמן, התובע הכללי של מדינת ניו יורק ולס מונבז, אשר עמד בראש CBS Corporation. הפרסומים הובילו להתפטרות של שניהם בשנת 2018.

תחילת דרכו עריכה

פארו נולד בניו-יורק לשחקנית מיה פארו ולבמאי וודי אלן. משפחת אביו היא יהודית, ואילו מוצא אמו ממשפחה קתולית.[1]  אחד משמותיו הפרטיים, סאטצ'ל, הוא על שמו של שחקן הבייסבול הידוע סאטצ'ל פייג',[2] שם נוסף, או'סאליבן, הוא לכבודה של השחקנית מורין או'סאליבן, סבתו מצד אימו. הוא ידוע באחד משמותיו, רונאן. הוא קיבל את שם משפחתה "פארו" כדי שלא לשאת שם חריג, שעה שגדל בביתה.[3] ב-2013, מיה פארו, העלתה אפשרות כי הזמר והשחקן פרנק סינטרה יכול להיות אביו הביולוגי של רונאן.[4][5]

כילד, פארו קפץ כיתות בבית הספר ועשה חלק מלימודיו בתוכנית לילדים מחוננים.[6] כנער צעיר, בן 12,[7] הוא החל לימודיו בקמפוס סיימונס רוק של מכללת בארד וסיים לימודיו בקמפוס המרכזי של המכללה עם תואר ראשון בפילוסופיה[8] בגיל 15, בכך היה לבוגר הצעיר ביותר של מוסד לימודים זה.[9][10] ב-2009,[11] הוא סיים לימודי משפטים באוניברסיטת ייל, ולאחר מכן התקבל ללשכת עורכי הדין של מדינת ניו יורק.[12]

דרכו המקצועית עריכה

שירות ציבורי עריכה

בין 2001 ל-2009, הוא שימש דובר נוער ל-UNICEF,[13] כשהוא משמש מעין פרקליטם של נשים וילדים במשבר מתמשך בדארפור שבסודאן.[14] הוא מסייע באיסוף תרומות והופיע בפני ארגונים שונים בארצות הברית המסייעים לאומות המאוחדות.[15] במהלך עבודתו זו, הוא גם נסע יחד עם אמו לדרפור. אמו, מיה פארו, המשמשת שגריר של רצון טוב של UNICEF.[16] אף לאחר סיום עבודתו באומות המאוחדות הוא תמך בהגנה מיוחדת לפליטי דרפור.[17] בעקבות ניסיונו בעבודה בסודאן, פארו פעל במסגרת ארגון "רשת התערבות ברצח עם".[18]

במהלך היותו תלמיד בבית הספר למשפטים של ייל, פארו התמחה במשרד עורכי הדין Davis Polk & Wardwell, אחד ממשרדי עורכי הדין הבינלאומיים הידועים בעולם, ובמשרדו של היועץ המשפטי של ועדת החוץ של בית הנבחרים של ארצות הברית, תוך התמקדות במשפט בינלאומי בתחום זכויות האדם.[19]

בשנת 2009, פארו הצטרף לצוות ממשלו של הנשיא ברק אובמה כיועץ מיוחד לעניינים הומניטאריים וארגונים ללא כוונות רווח במשרדו של הנציג המיוחד לאפגניסטן ופקיסטן.[20] הוא היה חלק מקבוצה של אנשי ממשל אשר גויסו על ידי דיפלומט ריצ'רד הולברוק, עבורו עבד בתקופות קודמות ככותב הנאומים.[21] במשך שנתיים פארו היה אחראי על "פיקוח יחסי ממשלת ארה" ב עם החברה האזרחית וגורמי ממשל" באפגניסטן ובפקיסטן.

ב-2011, פארו מונה על ידי מזכירת המדינה , הילרי קלינטון כיועץ מיוחד לנושאים המעסיקים נוער בעולם[22] וכמנהל נושאי נוער בינלאומי במחלקת המדינה של ארצות הברית. המשרד נוצר כתוצאה ממסקנות כוח משימה אשר מונה על ידי קלינטון כדי לבחון את השפעת המדיניות הכלכלית והחברתית של ארצות הברית על נוער,[23] אשר בראשה עמד פארו יחד בכיר בסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, דייוויד בארת', זאת החל משנת 2010.[24][25] מינויו של פארו הוכרז על ידי קלינטון כחלק מן ההתמקדות המחודשת בנוער בעקבות האביב הערבי.[26] פארו היה אחראי על מדיניות ותכנון בנושאי נוער בארצות הברית במטרה להעצים בני נוער כגורמים בעלי השפעה כלכלית וחברתית. פארו סיים את כהונתו כיועץ מיוחד ב-2012, המדיניות ותוכניות שיזם המשיכו תחת מחליפו בתפקיד.[27]

עיתונאי עריכה

לאחר שעזב את עבודתו בממשל האמריקאי, פארו קיבל מלגת רודס והחל לימודיו במגדלן קולג', באוניברסיטת אוקספורד, לקראת דוקטור בפילוסופיה. הוא חקר ניצול עניים במדינות מתפתחות, אולם לא השלים את הדרישות לתואר.[28]

הוא כתב מאמרים, מאמרי מערכת בעיתון הגרדיאן,[29] במגזין Foreign Policy ,[30] בכתב העת The Atlantic,[31] בוול סטריט ג'ורנל,[32] בלוס אנג'לס טיימס.[33] ובכתבי עת נוספים. באוקטובר 2013, הוצאת פנגווין רכשה את ספרו של פארו "תיבת פנדורה: איך הסיוע הצבאי האמריקאי יוצר אויבי אמריקה", נכון לשנת 2018 הספר עדיין לא התפרסם.[34] מפברואר 2014 עד פברואר 2015, פארו אירח את תוכנית הטלוויזיה Ronan Farrow Daily, ברשת הכבלים MSNBC.[35][36][37][38]

פארו היה אף המארח בפינה המשודרת "במשימת כיסוי עם רונאן פארו" בתוכנית Today של NBC.[39] הפינה הושקה ביוני 2015,[40] ושווקה כהתבוננות של פארו בסיפורים אותם לא רואים בכותרות העיתונים, כך למשל עסקה התוכנית בזכויות עובדים בתחום בניית ציפורניים, זכויות עובדים במערכת בריאות הנפש ובעיות תקיפה מינית בקמפוסים של אוניברסיטאות.[41][42][43]

ב-10 באוקטובר 2017, הניו יורקר פרסם כתבת תחקיר של פארו המפרטת התנהגות מינית בלתי הולמת של מפיק הסרטים, הארווי ויינסטין, זאת חמישה ימים לאחר שהניו-יורק טיימס פרסם ממצאי משלו בעניין ויינסטין. בשנת 2016, NBC החליטה שלא לשדר את ממצאיו הראשוניים של פארו.[44][45][46] על התחקיר זכה הניו יורקר בפרס פוליצר לשנת 2018 על שירות ציבורי, הפרס הוענק גם לג'ודי קנטור ומייגן טוואהי בניו-יורק טיימס על חלקם בחשיפת התנהגותו של ויינסטין.[47] פארו היה ברשימת "100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם" בשנת 2018 של מגזין הטיים מגזין.[48][49]

ב-7 במאי 2018, הניו יורקר פרסם מאמר של פארו והעיתונאי ג'יין מאייר, לפיו התובע הכללי של ניו יורק אריק שניידרמן פגע מינית לפחות בארבע נשים בתקופת כהונתו וכי הוא שותה לשוכרה ומשתמש לרעה בתרופות מרשם. בתוך שעות לאחר הפרסום, שניידרמן התפטר מתפקידו.[50][51] בעקבות החשיפה החליט המושל אנדרו קואומו על פתיחה בחקירה נגד שניידרמן כדי לשקול הליכים פליליים.[52]

ב-27 ביולי 2018, הניו יורקר פרסם מאמר של פארו בו טען כי שש נשים מאשימות את מנכ"ל CBS, לס מונבז, בהטרדה והפחדה, וכי עשרות נשים נוספות תיארו תארו התנהגות מתעללת בעת עבודתו בחברה.[53]

ב-23 באוגוסט 2018, הניו יורקר פרסם מאמר של פארו ואדם אנטוסבו בו נטען כי העוזרים הבכירים של טראמפ בבית הלבן הפיצו מזכר המכיל סיפור קונספירציה על עוזריו של ברק אובמה ואשר כותרתו "חדר התהודה".[54]

ב-14 בספטמבר 2018, פארו וג'יין מאייר פרסמו מידע הנוגע לטענות על תקיפה מינית על ידי מועמד לבית המשפט העליון של ארצות הברית, ברט קוואנו.[55]

קריין בפסקול של סרטים עריכה

פארו תרם את קולו לדמויות משנה בגרסה האנגלית של שני סרטי אנימציה יפנית, תצפית על גבעת הפרגים (2011)[56] והרוח העולה (2013).[57]

חייו האישיים עריכה

פארו הזדהה כחלק מקהילת להט"ב.[58] בשנת 2018 הוכרה תרומתו על ידי קרן המלגות של הקהילה הלהט"בית האמריקאית Point Foundation.[59] שותפו לחיים הוא שדרן פודקאסט וכותב נאומים נשיאותי לשעבר ג'ון לובט.[60] הם חיים יחדיו מאז 2011.[61]

יחסיו עם אביו וודי אלן עריכה

פארו מתנכר לאביו, וודי אלן.[62][63] פארו אמר על כך, "אבי נשוי לאחותי. עובדה זו הופכת אותי, בנו, גם לגיסו. זה לא מוסרי".[64]

בראיון שהעניקה למגזין Vanity Fair, מיה פארו טענה כי רונאן יכול "אולי" להיות בנו הביולוגי של פרנק סינטרה, ביחס אליו טענה כי "מעולם לא באמת נפרדו".[65] ב-2015 בתו של סינטרה, ננסי, דחתה את הרעיון שאביה הוא גם אביו הביולוגי של רונאן פארו כ"שטויות".[66] היא אמרה כי ילדיה נפגעו מחרושת השמועות כי הם נשאלים על כך.[67]

בדיקת אבהות לקביעת אביו של פארו לא התבצעה. פארו סירב לדון בכך וציין כי למרות הניכור ביניהם "וודי אלן היה אבא במשפחתנו, מבחינה חוקית, מוסרית ואישית."[68] בריאיון לניו יורק מגזין אמר וודי אלן כי רונאן אכן עשוי להיות בנו של סינטרה.[69][70]

ספריו עריכה

  • War on Peace: The End of Diplomacy and the Decline of American Influence, WW Norton & Co, 2018.
  • Catch and Kill: Lies, Spies, and a Conspiracy to Protect Predators, Little, Brown Books, 2019. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רונאן פארו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Son Born to Mia Farrow And Woody Allen". The New York Times. Associated Press. 22 בדצמבר 1987. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Corliss, Richard; Harbison, Georgia (31 באוגוסט 1992). "Woody Allen and Mia Farrow: Scenes From A Breakup". Time. ארכיון מ-17 בדצמבר 2014. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Lax, Eric (1992). Woody Allen: A Biography (2nd ed.). New York: Vintage Books. ISBN 0-679-73847-9. p.182
  4. ^ "Mia Farrow and Eight of Her Children Speak Out on Their Lives, Frank Sinatra, and the Scandals They've Endured". Vanity Fair. 2 באוקטובר 2013. נבדק ב-2018-09-24. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Allen, Woody (7 בפברואר 2014). "Woody Allen Speaks Out". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Ronan Farrow: I Was Raised With An Extraordinary Sense Of Public Service". NPR. 2018-05-23.
  7. ^ College Boy. People, January 01, 2000
  8. ^ "Bard College Alumnus Ronan S. Farrow '04 Awarded Prestigious Rhodes Scholarship" (Press release). Bard College. אורכב מ-המקור ב-3 בינואר 2016. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite press release}}: (עזרה)
  9. ^ "Alumnus Ronan Farrow '99 to Give Commencement Address" (Press release). Bard College at Simon's Rock. n.d. אורכב מ-המקור ב-20 ביוני 2011. {{cite press release}}: (עזרה)
  10. ^ "Ronan S. Farrow Named 2012 Rhodes Scholar" (Press release). Bard College at Simon's Rock. בנובמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-6 באוקטובר 2013. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. Farrow, '99 was the youngest student ever admitted to Simon's Rock at age 11. ... At age 15 he was the youngest graduate of Bard College and was among the youngest students to enter Yale Law School, at 16. {{cite press release}}: (עזרה)
  11. ^ "Three with New York Ties Named Rhodes Scholars". WNBC. Associated Press. 20 בנובמבר 2011. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Bar Exam Results". www.nybarexam.org.
  13. ^ Bonham Carter, Rachel (3 במאי 2007). "UNICEF Youth Spokesperson Ronan Farrow heads call for..." UNICEF via YouTube. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Ronan Farrow: A Prominent Voice Advocating for Children". UNICEF. 20 בדצמבר 2005. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "UNICEF Youth Spokesperson Ronan Farrow heads call for universal access to HIV treatment". UNICEF. 1 ביוני 2006. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Mia Farrow and Ronan Farrow return to Darfur". UNICEF. 9 ביוני 2006. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Biography: Ronan Farrow, Special Adviser to the Secretary of State, Global Youth Issues" (PDF). United States Department of State. ארכיון מ-13 ביולי 2012. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Staff". Genocide Intervention Network. אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2007. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Wurtzel, Elizabeth (11 בינואר 2009). "Ronan Farrow, Activist". New York. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Special Adviser for Global Youth Issues Arrives in Nepal" (Press release). Embassy of the United States, Kathmandu, Nepal. 7 בדצמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-16 בפברואר 2013. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite press release}}: (עזרה)
  21. ^ "Young blue eyes: is Ronan Farrow the best-connected young man on the". Evening Standard. 4 באוקטובר 2013. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Garchik, Leah (16 במאי 2012). "Ronan Farrow making mark as diplomat at young age". San Francisco Chronicle. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "The Way Forward". US Department of State. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Empowering Youth To Be Agents of Change". US Department of State. אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 2015. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Remarks at UC Berkeley International House". US Department of State. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Town Hall With Tunisian Youth". U.S. State Department. 25 בפברואר 2012. אורכב מ-המקור ב-29 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Office of Global Youth Issues". US Department of State. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Ronan S. Farrow". The Rhodes Trust. n.d. אורכב מ-המקור ב-4 באוקטובר 2013. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "The Real Concern: Why are so Many US Government Documents Classified?". The Guardian.
  30. ^ "Censuring the Censors". Foreign Policy.
  31. ^ "The Real Benghazi Scandal". נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ "The U.N.'s Human-Rights Sham". The Wall Street Journal. 29 בינואר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Farrow, Ronan (25 בפברואר 2008). "Ethiopa's war on its own". Los Angeles Times. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "Ronan Farrow writing book about US military aid". Associated Press via "Newsok". 15 באוקטובר 2013. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Guthrie, Marisa (2 באוקטובר 2013). "Ronan Farrow in Talks to Host MSNBC Show (Exclusive)". The Hollywood Reporter. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "Ronan Farrow Joins MSNBC as Host" (Press release). MSNBC. 16 באוקטובר 2013. אורכב מ-המקור ב-27 באוקטובר 2013. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite press release}}: (עזרה)
  37. ^ Fung, Katherine (6 בפברואר 2014). "Ronan Farrow's MSNBC Show Will Be Called 'Ronan Farrow Daily'". The Huffington Post. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Byers, Dylan (19 בפברואר 2015). "MSNBC pulls 'Ronan Farrow', 'Reid Report'". Politico. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "My Father, Woody Allen, and the Danger of Questions Unasked (Guest Column)". The Hollywood Reporter. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ "Meet the next generation of US gun owners". Today. 30 ביוני 2015. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Are nail salon workers exploited? Ronan Farrow reports". Today. 27 במאי 2016. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ TODAY (20 ביוני 2016). "Mental health policies at universities draw increasing concern". Today. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ McHugh, Rich (12 באוקטובר 2016). "Are colleges equipped to handle sexual assault allegations?". Today. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ Stelter, Brian (11 באוקטובר 2017). "How NBC gave up Ronan Farrow's explosive Harvey Weinstein scoop". CNN. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Farrow, Ronan (10 באוקטובר 2017). "From Aggressive Overtures to Sexual Assaults: Harvey Weinstein's Accusers Tell Their Stories". The New Yorker. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ "Ronan Farrow on how the Harvey Weinstein scandal broke open". CBS News. 29 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ Grynbaum, Michael M. (16 באפריל 2018). "The Times and The New Yorker Share Pulitzer Prize for Public Service". The New York Times. The New York Times Company. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ "Ronan Farrow, Jodi Kantor and Megan Twohey: The World's 100 Most Influential People" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Conradis, Brandon (19 באפריל 2018). "Hannity, Kimmel, Farrow among Time's '100 Most Influential'". TheHill (באנגלית). נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ Mayer, Jane; Farrow, Ronan (7 במאי 2018). "Four Women Accuse New York's of Physical Abuse". New Yorker. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ Hakim, Danny; Wang, Vivian (7 במאי 2018). "Eric Schneiderman, New York's Attorney General, Resigns Amid Assault Accusations". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ "New York Today: The Latest on Eric Schneiderman". The New York Times. 9 במאי 2018. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ newyorker.com 27 July 2018 / Ronan Farrow: Les Moonves and CBS Face Allegations of Sexual Misconduct (This article appears in the print edition of the August 6 & 13, 2018, issue, with the headline “Trouble at the Top.”)
  54. ^ The Conspiracy Memo About Obama Aides That Circulated in the Trump White House. The New Yorker, August 23, 2018
  55. ^ A Sexual Misconduct Allegation Against The Supreme Court Nominee Brett Kavanaugh Stirs Tension Among Democrats In Congress. The New Yorker, September 14, 2018
  56. ^ "Did some voice work for..." Ronan Farrow verified Twitter page. 25 באוגוסט 2012. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ Truitt, Brian (16 בדצמבר 2013). "Gordon-Levitt, Blunt head up 'The Wind Rises' U.S. cast". USA Today. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ Yohannes, Alamin (7 ביוני 2016). "NBC's Ronan Farrow Receives Stonewall Vision Award". NBC News. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ McBain, Amelia (10 באפריל 2018). "Ronan Farrow Thanks the LGBTQ Community For Being An 'Incredible Source of Strength'". Out. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ "Full transcript: Journalist Ronan Farrow on Recode Decode". recode. 4 במאי 2018. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "All of the Above with Norman Lear: Jon Lovett". playerFM. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ Schulman, Michael (25 באוקטובר 2013). "Ronan Farrow: The Youngest Old Guy in the Room". The New York Times. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ Ravitz, Justin (2 באוקטובר 2013). "Ronan Farrow Jokes About Mia Farrow, Frank Sinatra, Woody Allen Baby Daddy Story". Us Weekly. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  64. ^ "LIFE.com: Cheating Scandals of the Stars". Life via Xfinity. n.d. אורכב מ-המקור ב-3 בדצמבר 2013. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. After Allen and Soon-Yi wed in 1997, his biological son Ronan Seamus Farrow said, 'He's my father married to my sister. That makes me his son and his brother-in-law. That is such a moral transgression.... I cannot have a relationship with my father and be morally consistent.' {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ "Exclusive: Mia Farrow and Eight of Her Children Speak Out on Their Lives, Frank Sinatra, and the Scandals They've Endured". Vanity Fair. 2 באוקטובר 2013. אורכב מ-המקור ב-31 באוקטובר 2013. נבדק ב-2 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "Nancy Sinatra Opens Up About Frank Sinatra, Mia Farrow & Son Ronan". E! Online (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-11-06. In a 2015 CBS Sunday Morning interview, Nancy Sinatra denied that Farrow was her half-brother. 'Mia's son [is Sinatra's son]? Oh, nonsense,' Nancy Jr. told CBS Sunday Morning]. '[Frank Sinatra] would just laugh it off. We didn't laugh it off because it was affecting my kids...'We loved Mia,' she told the outlet. 'Mia was one of our [family] ...like a sister and we had a good time, Tina [Sinatra] and Mia and I did'."
  67. ^ Heller, Corinne (2 ביוני 2015). "Nancy Sinatra Opens Up About Frank Sinatra, Mia Farrow & Son Ronan". E! Online. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  68. ^ Guthrie, Marisa (10 בינואר 2018). "Ronan Farrow, the Hollywood Prince Who Torched the Castle". The Hollywood Reporter. נבדק ב-24 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  69. ^ Merkin, Daphne (17 בספטמבר 2018). "Introducing Soon-Yi Previn: As controversies tumbled around her, the daughter of Mia Farrow and wife of Woody Allen stayed silent for decades. No more". New York Magazine. נבדק ב-23 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ Feldman, Kate (17 בספטמבר 2018). "Woody Allen hints Ronan Farrow may be Frank Sinatra's son after all". New York Daily News. נבדק ב-23 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רונאן_פארו&oldid=38094042"