רות שרייבר

רות שרייבר (באנגלית: Ruth Schreiber, נולדה ב-1947) היא אמנית רב תחומית בתחומי פיסול, קרמיקה, ציור, וידאו ארט וצילום, שחיה ופועלת בירושלים.

ביוגרפיה

נולדה בשם רות מרל והתחנכה בלונדון, אנגליה. הוריה היו ניצולי השואה שהגיעו לאנגליה מגרמניה. אמה, גרדה לבית דילר, הגיעה לאנגליה בשנת 1940 (כבר בזמן מלחמת העולם השנייה) דרך צרפת ואביה, נתן מרל, הגיע לאנגליה ב"קינדר-טרנספורט".^[1] הייתה הבת הבכורה מבין ארבעה ילדים. בנערותה למדה בבית ספר קופת'ול לבנות (Copthall School).

לאחר סיום בית ספר למדה בשנים 1966–1969 לתואר ראשון בכלכלה ויחסים בין-לאומיים בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE).

ב-1972–1973 למד בעלה באוניברסיטת סטנפורד והיא ניצלה את השהייה שם כדי להיות שומעת חופשית בקורסים בתולדות האמנות.

בשנת 1977 עלתה בפעם הראשונה עם משפחתה לישראל. לאחר מספר שנים עזבה המשפחה את הארץ וחזרה לאנגליה, בגלל הצורך לסייע לקרובי משפחה.

בשנים 1981–1984 למדה לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת אמפייר סטייט (אנ'), שהיא חלק מאוניברסיטת המדינה של ניו יורק (SUNY).

בשנת 1995 למדה לימודי תעודה בתולדות האמנות במכללת בירקבק, אוניברסיטת לונדון (BBK).

בשנה זאת גם עלתה לארץ עם משפחתה בפעם השנייה.

בשנים 1998–2001 למדה לתואר שני בלימודי מוזיאונים באוניברסיטת לסטר, אנגליה.

בשנים 2003–2005 למדה בתוכנית לתואר שני (MFA) בעיצוב קרמיקה וזכוכית בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב.

משנת 1996 הדריכה כמדריכה-מתנדבת במוזיאון ישראל במחלקות השונות וביניהן: מגילות ים המלח, אמנות, ארכאולוגיה ויודאיקה.

בסוף שנות ה-90, לאחר שילדיה כבר גדלו, החלה לעסוק באופן מעשי באמנות ובעשור הראשון של שנות ה-2000 החלה להציג את יצירותיה בתערוכות.

בשנת 2012 שהתה כאמנית-אורחת בסדנת ההדפס ירושלים.

משנת 2015 חברה בגלריה אגריפס 12.

חיים אישיים

נשואה לדוד שרייבר. אם לשישה.

מתגוררת בשכונת המושבה הגרמנית (ירושלים).

יצירתה

נגד עין הרע - 2005 (9X13X10 ס"מ, ארד, זכוכית, מתכת, קטיפה)

שרייבר עוסקת ביצירתה האמנותית ביהדות ובביוגרפיה המשפחתית שלה, תוך שילוב נושאים אלה בהיבטים חברתיים, כמו: מעגל החיים, הזדקנות, שאלות מגדר, לידה ומוות, אמונה, מורשת וזיכרון. בבסיס יצירתה מצויה גישה פמיניסטית לדת.

תערוכות של שרייבר הוצגו בישראל, באירופה ובארצות הברית ויצירותיה נמצאות באוספי האמנות של מוזיאונים שונים בארץ ובעולם. בישראל, במוזיאון יד ושם, במשכן לאמנות בעין חרוד ובסדנת ההדפס בירושלים. באנגליה, בגלריית בן אורי והמוזיאון (המוזיאון היהודי לאמנות בלונדון) ובגרמניה, במוזיאון היהדות בפרנקפורט ובעיריית הירשאיד (Hirschaid Municipality) בבוואריה.

בשנת 2024 זכו צילומיה בפרס בתחרות ה-22 ע"ש ג'וליה מרגרט קמרון.^[2]

כתיבת שירה

שרייבר גם עוסקת בכתיבת שירים. שיריה פורסמו בקובצי שירה ובהם: Seven Gates, Wayward Wind, Shdemot, American Muse, Voices Israel, Verklempt, Tikkun.

תערוכותיה

תערוכות יחיד

2007 - חברים חדשים, בית האמנים בירושלים (אוצרים: לנה זידל ועודד זידל)

2007 - שתי אחיות, גלריה ברבור, ירושלים (אוצרים: ינאי סגל ואבי סבג)

2010 - תחרות בין-לאומית צ'לסי, גלריה אגורה, צ'לסי, ניו יורק, ארצות הברית (אוצרת: אנג'לה די בלו)

2010 - אי שקט לבן, בית האמנים תל אביב (אוצרת: נטע נעמן)

2011 - מכתבים מהסבים, מוזיאון ישיבה יוניברסיטי, ניו יורק, ארצות הברית (אוצר: זכריה פול לוין)^[3]^[4]

2011 - הבית היהודי, גלריה האחרת, חולון (אוצר: אבנר בר חמא)

2013 - שברי זיכרון, מקלט לאומנות, ירושלים (אוצרת: פנינה פרנק)

2014 - נשים ביהדות, גלריה מרליס, אטנווילר, גרמניה (אוצרת: מרליס גלזר)

2016 - ורחוק מפנינים מכרה, גלריה אגריפס 12 (אוצרת: לנה זידל)

2018 - גוף ראשון רבים, גלריה אגריפס 12 (אוצרת: רינה פלד)

2019 - תשע קבין, גלריה אגריפס 12 (אוצרת: הדסה כהן)

2020 - Tempus Fugit, גלריה B.Y5, (אוצרת: טליה טוקטלי)

2021 - מהיכן באים ילדים לעולם, הביאנלה של ירושלים, "ארבע אמות" (אוצר: רמי עוזרי)

2022 - תערוך, גלריה אגריפס 12 (אוצרת: בתיה רוזנק)

2022 - כוסי רוויה, בית האמנים תל אביב (אוצר: אריה ברקוביץ')

תערוכות קבוצתיות נבחרות

שרייבר השתתפה ביותר מ-50 תערוכות קבוצתיות. להלן מבחר מהן:

2009 - גוף האישה בעולם המיצג, בית טיכו, ירושלים (אוצרת: תמנע זליגמן)

2012 - מטרוניתא, המשכן לאמנות עין חרוד (אוצרים: דבורה ליס ודוד שפרבר)

2016 - מתחת למכבש ההיסטוריה, סדנת ההדפס, ירושלים (אוצרת: אירנה גורדון)

2017 - חפש את האישה, המוזיאון היהודי בברלין, גרמניה (אוצרת: מרים גולדמן)

2017 - צאינה וראינה, המשכן לאמנות עין חרוד (אוצרים: חיים מאור ודבורה ליס)

2019 - שמלה, סימלה, גלריה מרי וגלריה אגריפס 12 (אוצרות: ריטה מנדס-פלור ונעמי טנהאוזר)

2020 - הביאנלה לאמנויות ועיצוב תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (אוצרים ראשיים: אנריאטה אליעזר ברונר, יובל סער)

2021 - נשים ביהדות, מוזיאון לאופהיים לאמנות יהודית ונוצרית, לאופהיים, גרמניה.^[5]

2022 - תאהב אותי כשר, המוזאון היהודי וינה (אוצרת: יוליה וינדגר)

2023 - המאסטרית, גלריה B.Y5, תל אביב (אוצרת: סבטלנה ריינגולד)

22 נעלי קרמיקה - 2002 (17X80X100 ס"מ)

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של רות שרייבר (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של גלריה אגריפס 12 - רות שרייבר (דף אישי)
אתר האינטרנט הרשמי של בית האמנים בירושלים - רות שרייבר (דף אישי)
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון ישראל/מרכז המידע לאמנות ישראלית - רות שרייבר (דף אישי)
רות שרייבר על תערוכתה "ורחוק מפנינים מכרה", סרטון בערוץ "גלריה אגריפס 12", באתר יוטיוב, 15 ביולי 2016
רות שרייבר על "גוף הטקסט", סרטון בערוץ "סרטי אלומה", באתר יוטיוב, 27 בינואר 2021
רות שרייבר, "זיכרון השואה", תערוכה בגרמניה, נובמבר 2021 (באנגלית), סרטון באתר יוטיוב, 20 ביוני 2022
רות שרייבר, "מהיכן באים תינוקות לעולם?", הביאנלה של ירושלים, 2021 (באנגלית), סרטון באתר יוטיוב, 28 בספטמבר 2022
בתיה רוזנק (אוצרת התערוכה) מסבירה על התערוכה של רות שרייבר "תערוך" (תהילים פרק כ"ג), סרטון באתר יוטיוב, 4 בינואר 2023

הערות שוליים

^ תאריך ההגעה של אביה לאנגליה לא ברור: או ב-30 בדצמבר 1938, או ב-2 בינואר 1939.
^ ניתן לראות את צילומיה של שרייבר שזכו לפרס, בעמ' 184, 299 בקטלוג העבודות שזכו בפרסים: https://www.fotonostrummag.com/22nd-jmca
^ תערוכה זו הוצגה בעשר השנים הבאות באותו שם ב-5 מקומות נוספים בעולם: 2016 - מרכז אנה פרנק, ניו יורק, ארצות הברית (אוצרת: רבקה פולקנר). 2016 - מוזיאון הגטו, טרזין, צ'כיה (אוצר: מירוסלב ואסאלי). 2016 - מבצר הקטן, טרזין, צ'כיה (אוצר: מירוסלב ואסאלי). 2017 - גלריית גרשמן, פילדלפיה, ארצות הברית (אוצרת: סוזן אייזקז). 2021 - טירת ססנפארט, בוואריה, גרמניה (אוצרות: אנאטה שאפר ורבקה דנז).
^ התערוכה היא מעין אתר זיכרון והנצחה למשפחתה של האמנית. בשנת 2004, נמצאו כ-200 מכתבים וגלויות בסל התפירה של דודתה של שרייבר שהלכה לעולמה. מכתבים אלו, כתובים בכתב יד, נשלחו על ידי סבה וסבתה של שרייבר לשלושת ילדיהם הגדולים, אותם הצליחו למלט מהמלחמה לחוף מבטחים. שתי הבנות הקטנות נשארו באירופה עד סוף המלחמה וניצלו, אך הסבים עצמם נספו. מציאת המכתבים התניעה את עריכת התערוכה. כל המכתבים נמצאים כיום באוסף יד ושם.
^ [ion://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://museum-laupheim.de/wp-content/uploads/2021/04/Museum-Laupheim_Frauen-im-Judentum_2021.pdf WOMEN IN JUDAISM], Museum Laupheim

[1] תאריך ההגעה של אביה לאנגליה לא ברור: או ב-30 בדצמבר 1938, או ב-2 בינואר 1939.

[2] ניתן לראות את צילומיה של שרייבר שזכו לפרס, בעמ' 184, 299 בקטלוג העבודות שזכו בפרסים: https://www.fotonostrummag.com/22nd-jmca

[3] תערוכה זו הוצגה בעשר השנים הבאות באותו שם ב-5 מקומות נוספים בעולם: 2016 - מרכז אנה פרנק, ניו יורק, ארצות הברית (אוצרת: רבקה פולקנר). 2016 - מוזיאון הגטו, טרזין, צ'כיה (אוצר: מירוסלב ואסאלי). 2016 - מבצר הקטן, טרזין, צ'כיה (אוצר: מירוסלב ואסאלי). 2017 - גלריית גרשמן, פילדלפיה, ארצות הברית (אוצרת: סוזן אייזקז). 2021 - טירת ססנפארט, בוואריה, גרמניה (אוצרות: אנאטה שאפר ורבקה דנז).

[4] התערוכה היא מעין אתר זיכרון והנצחה למשפחתה של האמנית. בשנת 2004, נמצאו כ-200 מכתבים וגלויות בסל התפירה של דודתה של שרייבר שהלכה לעולמה. מכתבים אלו, כתובים בכתב יד, נשלחו על ידי סבה וסבתה של שרייבר לשלושת ילדיהם הגדולים, אותם הצליחו למלט מהמלחמה לחוף מבטחים. שתי הבנות הקטנות נשארו באירופה עד סוף המלחמה וניצלו, אך הסבים עצמם נספו. מציאת המכתבים התניעה את עריכת התערוכה. כל המכתבים נמצאים כיום באוסף יד ושם.

[5] [ion://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://museum-laupheim.de/wp-content/uploads/2021/04/Museum-Laupheim_Frauen-im-Judentum_2021.pdf WOMEN IN JUDAISM], Museum Laupheim

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]