ריטה מנדס-פלור
ריטה מנדס-פלור (באנגלית: Rita Mendes-Flohr, נולדה ב-1947) היא אמנית ישראלית רב-תחומית, שתחומי עיסוקה הם: ציור, רישום, צילום, אוצרות, כתיבת שירה וכתיבת פרוזה באנגלית.
ביוגרפיה
עריכהנולדה וגדלה בקוראסאו, אחד מאיי האנטילים ההולנדיים בים הקריבי, בקהילה יהודית של מגורשי ספרד. היא אחת מצאצאיה של רבקה ד'אספינוזה, אחותו של הפילוסוף ברוך שפינוזה. אמה, סטלה (טיטה) לבית גומס קאסרס, עסקה בציור וצילום ואביה, פרנק מנדס צ'ומאסיירו, היה הבעלים של חנות מצלמות וגם צילם סרטים בעצמו. בבית הספר דיברה ולמדה בהולנדית ובבית דיברה בפפיאמנטו.
לאחר שסיימה בית ספר תיכון עברה בשנים 1965–1969 לארצות הברית ולמדה לתואר ראשון בסוציולוגיה באוניברסיטת ברנדייס.
בשנת 1970 עלתה לישראל ומאז היא חיה ועובדת בירושלים.
בשנת 1977 סיימה תואר שני בסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המ.א. שלה, שנכתבה בהדרכת האנתרופולוג פרופ' אריק כהן, התבססה על תצפית משתתפת בקרב נוער שוליים ירושלמי, שחי ללא מסגרת בחצרות של השכונות מזכרת משה ואהל משה.[1]
בסוף שנות ה-70 שינתה כיוון והחלה לעסוק באמנות: בשנת 1985 סיימה תואר ראשון נוסף בעיצוב סביבתי בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב. לאחר סיום לימודיה בבצלאל למדה אמנות במסגרות נוספות: בקיץ 1987 למדה ציור שמן בתוכנית של המוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון (אנ'), ב-1987-1989 למדה במוזיאון ישראל אצל הציירים תמי בצלאלי ומארק ינאי, וב-1989–1990 למדה אצל הצייר ישראל הרשברג.
בשנת 1994 הייתה שותפה, יחד עם נעמי טנהאוזר, להקמת גלריה אנטיאה לאמנות פמיניסטית בירושלים ובשנים 1998-2009 ניהלה את הגלריה.[2]
ב-2010–2014 השתתפה בסדנאות צילום עם אוהד אשר, ועם נח פולברג ודורון אדר.
מ-2017 חברה בגלריה אגריפס 12.
עבודתה האמנותית
עריכהכציירת
עריכההציגה בעבר עבודות ציור ורישום בנושאים פמיניסטיים.
כצלמת
עריכהמשנת 2010 החלה לעסוק בצילום. היא מצלמת צילומי מקרו בסטודיו או בטבע וצילומי מדבר עם נימה ארוטית.
צילומיה נוטים אל המופשט. היא מנסה לטשטש בהם את קני-מידה ולהעביר לצופים מרקמים ומרחבים שבהם הם יכולים 'ללכת לאיבוד'. היא מתעניינת באסוציאציות ובתחושות הגולמיות שהצילומים מעוררים בצופים. היא שואפת ללכת 'מעבר' לאובייקט המצולם ולנסות להבין אותו בעזרת כל החושים. גישתה לצילום נובעת מהאוריינטציה הפמיניסטית שלה, והיא נגד החפצה של הגוף הנשי בפרט ונגד כל החפצה בכלל.
היא גם הציגה צילומים עם אמירה ביקורתית שנובעת מפעילותה הפוליטית תוך העלאת שאלות על הקשר בין אקטיביזם ואמנות.[3]
בנוסף עשתה טרקים (טיולים) במקומות רחוקים בעולם, ובהם נפאל, לדאק וגרינלנד, שהיוו השראה לצילומיה ולכתיבתה.
בשנים האחרונות הציגה בגלריה אגריפס 12, שבה היא חברה כיום, מספר תערוכות (ב-2018, ב-2020, ב-2022).
ככותבת שירה ופרוזה
עריכהמנדס-פלור כותבת שירה ופרוזה באנגלית. בשנת 2013 התפרסם בעברית התרגום של ספרה בעל היסודות האוטוביוגרפיים "בית ללא דלתות".[4] הספר נכתב מנקודת ראותה של ילדה, ומבוסס על ילדותה של מנדס-פלור באי קוראסאו בים הקריבי, בקרב קהילה יהודית של צאצאי המגורשים מספרד.
שיריה התפרסמו במגוון של כתבי עת לשירה וכמה מהם מלווים ומשלימים צילומים שצילמה.
כאוצרת
עריכהמנדס-פלור הייתה אחת המייסדות, יחד עם נעמי טנהאוזר ואמניות אחרות, של גלריה אנטיאה לאמנות פמיניסטית בירושלים, היא ניהלה במשך שנים רבות את הגלריה ואצרה שם כ-40 תערוכות, בין השנים 1998–2009.
בשנת 2000 אצרה עם הפעילה החברתית שולה קשת, את התערוכה "אחותי – אמניות מזרחיות בישראל", בבית האמנים בירושלים.
בשנת 2019 אצרה בגלריה אגריפס 12 ובגלריה מרי הסמוכה, יחד עם נעמי טנהאוזר, את התערוכה "שמלה, סימלה - שיבה לאנטיאה". שתי האוצרות גם ערכו ספר של התערוכה שיצא לאור בשנת 2022.[5]
אקטיביזם חברתי
עריכהעוד מימי נערותה בקורסאו, גילתה מנדס-פלור רגישות לעוולות חברתיות, אי-צדק וחוסר שוויון בחברה הקולוניאליסטית שם. בזמן לימודיה לתואר ראשון היא הושפעה מהלכי-הרוח המהפכנים האמריקניים של שנות ה-60 ומהתנועה הפמיניסטית שפעלה בשנים אלה בארצות הברית. עד היום היא מאמינה בחשיבות הדיון בנושאים פמיניסטיים דרך האמנות. תפיסתה היא שהאמנות צריכה להתייחס גם לנושאים חברתיים ושהיא קשורה לחיים עצמם.[6] כתוצאה מאמונותיה אלה התלווה לפעילות האמנותית שלה גם אקטיביזם חברתי, שבקונטקסט הישראלי בא לידי ביטוי בפעילותה להעצמת נשים ובפעילותה למען זכויות האדם של פלסטינים תושבי בקעת הירדן.
בסוף שנות ה-80, הייתה שנה בארצות הברית והתנדבה כיועצת לקבוצת נשים למצוא ולתכנן מקלט לנשים מוכות.
בהמשך, אחד הטקסטים הפמיניסטיים שכתבה הגיע לאראלה שדמי, שהייתה חלק מקבוצה שעסקה בשנות ה-90 בהקמה של המרכז הפמיניסטי "קול האישה", והדבר הוביל להקמת גלריה אנטיאה לאמנות פמיניסטית בירושלים, על ידי מנדס- פלור, נעמי טנהאוזר ואמניות נוספות.
כמו כן, היה לה חשוב להציג אמניות מזרחיות, ובשנת 1998 גיבשה ביחד עם פעילוֹת ב"קול האישה" רעיון של תערוכה של אמניות מזרחיות. בשנת 2000 אצרו מנדס-פלור ושותפתה שולה קשת תערוכה כזו.[7]
חיים אישיים
עריכההייתה נשואה לפרופ' פול מנדס-פלור, שאותו הכירה בזמן לימודיה באוניברסיטת ברנדייס בארצות הברית, עד למותו ב-2024. אם לשניים: האמנית ענבל מנדס-פלור והאמן איתמר מנדס-פלור.
גרה בירושלים.
תערוכותיה
עריכהתערוכות יחיד
עריכה- 2022 - פרספונה (צילום ומיצב), גלריה אגריפס 12 (אוצר: דורון אדר)
- 2020 - סברס שחורים – מסעות פנימיים במציאות בוערת (צילום ומיצב), גלריה אגריפס 12 (אוצרת: רינה פלד)
- 2018 - מראה כמוס (צילום ומיצב), גלריה אגריפס 12 (אוצר: דורון אדר)
- 2010 - Where Secrets Hide (צילום), גלריה לאמנות לנד-הייס בלומהוף (אנ') בקוראסאו
- 2009 - זיכרון ומחיקה (רישום) - עבודות על נייר, גלריה אנטיאה
- 1994 - ערום מבפנים (ציור), בית האמנים בירושלים
- 1992 - חדר משלך (רישום), גלריה 6 חדרים – יפו (אוצרת: דפנה נאור)
- 1990 - עבודות על נייר (רישום), בית האמנים בירושלים
תערוכות קבוצתיות נבחרות
עריכה- 2022 - מעשה במרחב, גלריה אגריפס 12 וגלריה מרי (אוצרת: נאוה ברזני)
- 2021 - נאוסנט, גלריה אגריפס 12 (אוצרים: לנה זידל ואלכסנדר אוקון)
- 2020 - הסלון ברחוב אגריפס, גלריה אגריפס 12 (אוצרים: רינה פלד ומקס אפשטיין)
- 2019 - רשומון, גלריה אגריפס 12 (אוצרים: גבי יאיר, בתיה רוזנק)
- 2019 - שמלה, סימלה - שיבה לאנטיאה, גלריה אגריפס 12 וגלריה מרי (אוצרות: נעמי טנהאוזר וריטה מנדס-פלור)
- 2019 - ספר אמני אגריפס 12 - פרק III, צבע טרי, תל אביב (אוצר: חגי שגב)
- 2018 - ספר אמני אגריפס 12 - פרק II, מקום לאמנות, תל אביב (אוצרת: שוש אורבוך)
- 2018 - ספר אמני אגריפס 12 - פרק I, גלריה אגריפס 12 (אוצרת: שוש אורבוך)
- 2018 - זו ילדותי השנייה גלריה ימק"א, ירושלים (אוצרת: בתיה רוזנק)
- 2017 - ארבעה (צילום), תיאטרון ירושלים (אוצר: דורון אדר)
- 2005 - רשמים, בית האמנים בירושלים (אוצר: דרור בורשטיין)
- 2000 - אנטיאה - קשר עין, גלריה אנטיאה, ירושלים
- 1994 - מבעד לנראה, גלריה אנטיאה, ירושלים (אוצרת: ציפי ויצמן)
- 1994 - מבפנים, מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן (אוצרת: רבקה מאיר)
- 1991 - חברים חדשים, בית האמנים בירושלים
אוצרות (תערוכות נבחרות)
עריכה- 2019 - שמלה, סימלה - שיבה לאנטיאה (עם נעמי טנהאוזר), גלריה אגריפס 12 וגלריה מרי
- 2008 - אנטיאה דרום (עם נעמי טנהאוזר), אמניות אנטיאה במכללת קיי, באר שבע (בהזמנת אוצר הגלריה ישראל רבינוביץ')
- 2005 - והופכות לזעקה אחת - נשים וזכויות האדם בעתות מלחמה (עם רונית פיסו), גלריה אנטיאה (בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח)
- 2000 - אחותי - אמניות מזרחיות בישראל (עם שולה קשת), בית האמנים בירושלים (ביוזמה ובהפקה של גלריה אנטיאה)
כתיבתה
עריכהבעברית
עריכה- ריטה מנדס-פלור, בית ללא דלתות (תרגמה מאנגלית: שרה אלימי), תל אביב, ספרי עיתון 77, 2013
- נעמי טנהאוזר וריטה מנדס-פלור, שמלה, סמלה - שיבה לאנטיאה: מהפכה פמיניסטית באמנות הישראלית, ירושלים, גלריה אגריפס 12, 2022
באנגלית
עריכה- Mendes Flohr, Rita (2016). "Gorges from Within". Persimmon Tree. 38.
- Mendes Flohr, Rita (2020). "Triage". Persimmon Tree. Corona Supplements No. 2.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: date and year (link) - Mendes-Flohr, Rita (2021). "Art and Activism: Dilemma, Dialectic, Duet". Palestine Israel Journal. 25.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: date and year (link) - Mendes-Flohr, Rita (2016). "Gorges: Entering the In-Between". Hawaii Review. 85: 77–80.
- Mendes-Flohr, Rita (2017). "Fishing Stones". Hawai'i Review.
- Mendes-Flohr, Rita (2020). MONDI OF THE MIND - hiking in the hills of Curaçao.
- Mendes-Flohr, Rita. "The Old Cemetery". Arc - Journal of The Israel Association of Writers in English. 29.
- Mendes-Flohr, Rita (2022). "A Place of Anchoring". About Place Journal. 12.
- Mendes-Flohr, Rita (2022). "Arctic Reveries: Reflections on Trekking In Eastern Greenland". Wild Roof Journal. 12.
- Mendes-Flohr, Rita. "Swim for the Dark Spots". Persimmon Tree. December 2023.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ריטה מנדס-פלור (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של גלריה אגריפס 12 - ריטה מנדס-פלור (דף אישי)
- אתר האינטרנט הרשמי של בית האמנים בירושלים - ריטה מנדס-פלור (דף אישי)
- אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון ישראל - מרכז המידע לאמנות ישראלית - ריטה מנדס-פלור (דף אישי)
"רצפים" - דיוקן אמן/ריטה מנדס-פלור, סרטון בערוץ "בית האמנים בירושלים", באתר יוטיוב, 23 ביוני 2022- נועה צדקה, נעמי טנהאוזר וריטה מנדס-פלור בשיחה עם נועה צדקה, העמותה לחקר אמנות, נשים ומגדר בישראל, 10 בדצמבר 2022
- גל חוברה ברגמן, "שמלה, סימלה": שיעור בהיסטוריה של אמנות פמיניסטית ישראלית, מגזין פורטפוליו, 17 באוגוסט 2023
- ד"ר רות מרקוס, המהפכה הפמיניסטית של גלריה אנטיאה, ערב רב, 22 בנובמבר 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ Rita Mendes-Flohr, The courtyard youth: a study of adaptive strategies in a market environment (M. A. Thesis), Jerusalem: The Hebrew University of Jerusalem, 1976
- ^ גלריה אנטיאה לאמנות פמיניסטית (בירושלים) פעלה בין השנים 1994–2009, והציגה ב-15 שנות פעילותה כ-175 אמניות, ויותר מ-50 תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות.
- ^ Rita Mendes-Flohr, Art and Activism: Dilemma, Dialectic, Duet?, Palestine-Israel Journal 25
- ^ ריטה מנדס-פלור, תרגום: שרה אלימי, בית ללא דלתות, תל אביב: ספרי עיתון 77, 2013
- ^ נעמי טנהאוזר וריטה מנדס-פלור, שיבה לאנטיאה - מהפכה פמיניסטית באמנות הישראלית, ירושלים: גלריה אגריפס 12, 2022
- ^ נועה צדקה, נעמי טנהאוזר וריטה מנדס-פלור בשיחה עם נעמי צדקה, העמותה לחקר אמנות, נשים ומגדר בישראל, 10 בדצמבר 2022
- ^ אחותי: אמניות מזרחיות בישראל, 5.2.2000-28.2.2000 (אוצרות: שולה קשת וריטה מנדס-פלור), בית האמנים בירושלים (ביוזמת גלריה אנטיאה)