רז'ה באלינט (רופא)

רופא נוירולוג ופנימאי הונגרי-יהודי

רז'ה באלינט (במקור בלאייר[1] עד 1892, בהונגרית: Bálint Rezső; בודפשט, 22 באוקטובר 1874 – בודפשט, 23 במאי 1929)[2] היה רופא, פנימאי, נוירולוג, יהודי-הונגרי מנהל קליניקה, פרופסור באוניברסיטה, שנתן את שמו לסינדרום באלינט.

רז'ה באלינט
Bálint Rezső
לידה 22 באוקטובר 1874
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 במאי 1929 (בגיל 54)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Bleyer Rudolf Jenő עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוירולוג, פסיכיאטר, פרופסור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

רז'ה באלינט נולד במשפחה יהודית כבנם של סוחר התבואה יוז'ף בלאייר ושל יוליה פוליצר. בין השנים 18841892 הוא למד בגימנסיה המלכותית הראשית ברובע 5 בבודפשט ואחר כך המשיך את לימודיו בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט. הוא היה עוזרו של פרידייש קוראני וקיבל את תעודת הרופא בשנת 1897. משנת 1900 היה מתמחה בקליניקה. בין 1902 לבין 1906 הוא היה מרצה, מ-1906 עד 1907 מרצה בכיר, ומשנת 1911 עוזר פרופסור עד 1914. הוא התמודד למשרת פרופסור רגיל באוניברסיטה באותה השנה. הוא התמנה לראש המרפאה הפנימית ומינויו כפרופסור מן המניין התחיל ב-13 באוקטובר, אך רק ב-23 בינואר 1917 הציע השר את מינויו הרשמי לקרל הראשון, קיסר אוסטריה שאישר אותו ב-2 בפברואר 1917. מיוני 1915 עד יוני 1917 הוא שירת כסגן אלוף בצבא המשותף של אוסטריה-הונגריה, כמו גם רופא ראשי ומפקד בית חולים. בשנת 1929 הוא נפטר מסרטן בלוטת התריס.

אחיו היו זולטאן באלינט, אדריכל, אימרה באלינט (כלכלן), עיתונאי וסופר. אשתו הייתה מריה הירונימי, בתו של הפוליטיקאי קארוי הירונימי, אותה נשא לאישה ב-14 באוגוסט 1915.

עבודותיו

עריכה
  • מדריך דיאטני (1924)
  • סוכרת ואינסולין (עם זולטאן ארנסט ובלה פורייס, 1927)
  • Ulcus- problem und Säuregasengleichgewicht

פרסים והוקרה

עריכה
  • פרס קרן בלשה (1913)
  • מדליית בלשה (1928)
  • הפרס המלכותי קרן פרנץ טאוסק של ההסתדרות הרפואית (1926)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רז'ה באלינט בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ A Belügyminisztérium 1892. évi 44396. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1892. év 1. oldal 37. sor
  2. ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VIII. ker. állami halotti akv. 1615/1929. folyószáma alatt.