רחל מראני

אשת תרבות, יזמית, מנהלת וסופרת

רחל מראני (נולדה ב-1956) היא אשת תרבות, יזמית, מנהלת, וסופרת ישראלית.

רחל מראני
לידה 1956 (בת 68 בערך)
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
rachelmarani.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

רחל מראני נולדה לשושנה ירימי ואלכסנדר ריינדורף; אמה ילידת הארץ (הסבתא דור שביעי בצפת, והסב עלה מתימן), ואביה עלה לארץ מוורשה, פולין, ב-1939, ורוב משפחתו נספתה בשואה[1].

רחל גדלה ברחובות, שם למדה בבית הספר יסודי ויצמן, ובתיכון ע"ש עמוס דה שליט. בצה"ל שרתה כקצינת ח"ן בנח"ל, והשתחררה בדרגת סגן. היא בוגרת בהצטיינות של האוניברסיטה העברית בירושלים, 1983 - בספרות עברית, ובצירוף של היסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל[1]. רחל מוסמכת הוראה בבית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים, ובוגרת קורסים מקצועיים בניהול מלכ"רים, גיוסי כספים, אימון אישי ועסקי, והנחיית קבוצות.

בשנת 1984 התמנתה מראני כדוברת הוצאת כתר. במהלך תקופה זו החלה לקחת חלק גם בארגון ויחסי ציבור של אירועי תרבות וכנסים בינלאומיים[1] – ביניהם פסטיבל המשוררים הבינלאומי הראשון במשכנות שאננים (1986), ירידי הספרים הבינלאומיים בירושלים וכנסי מכון שפינוזה. בתחום זה התמקדה אחרי שפרשה מכתר ב-1990, וגם אחרי שיבתה לארץ משנת שהות בבוסטון ב-1992.

ב-1994 עברה מראני עם משפחתה לוושינגטון. רחל מונתה לתפקיד נספחת התרבות בשגרירות ישראל, תפקיד אותו מילאה עד 2000. בתקופה זו יזמה מאות אירועים בהם הציגה את תרבות ישראל ואמניה לקהל האמריקני, והפיקה סדרות של מוזיקה, סרטים, תיאטרון וספרות - בתוך השגרירות ומחוצה לה. בתקופת שירותה כנספחת התרבות נערכו חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל בבירה האמריקנית ב-1998. חגיגות אלה כללו 396 אירועים במהלך השנה, ובמסגרתם התארחו בוושינגטון די. סי. מאות אמנים ומרצים ישראליים. את האירועים הפיקה מראני בשיתוף פעולה עם שלושה מבכירי מרכזי התרבות בארצות הברית: מרכז האמנויות ע"ש הנשיא קנדי, רשת מוזיאוני הסמית'סוניאן, וספריית הקונגרס[2][3][4].

עם חזרתה לארץ יזמה והקימה את הקרן למצוינות בתרבות (Israel Cultural Excellence Foundation – IcExcellence Foundation). מטרת הקרן הייתה לאתר ולקבץ אמנים ישראלים בעלי פוטנציאל גדול למצוינות, ולעזור להם לממש אותו – בארץ ובעולם. התמיכה נעשתה באמצעות תוכניות טיפוח אישיות ואמנותיות לכל אמן, למשך מספר שנים. על הקמת הקרן זכתה ב-2003 ב"פרס המנהיגות" מטעם בוגרי מנהל עסקים של אוניברסיטאות הרווארד ווורטון בישראל[5]. הקרן פעלה כעשר שנים, בין השנים 2001–2011, וטיפחה כ-50 אמנים ישראלים מ-12 תחומים שונים.

בשנת 2016 ראה אור ספרה הראשון של מראני "לשמוט, סיפור אהבה", וב-2019 ספרה השני "נדיבות טובה – על נתינה, חמלה ואסירות תודה". שני הספרים ראו אור בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר. בשנת 2022 ראה אור ספרה השלישי "וואבי סאבי והכד הנדיב", בהוצאת אלכסנדר ופרויקט נדיבות.

רחל מרצה לקהלים שונים ברחבי הארץ, בעברית ובאנגלית, על "נדיבות טובה" ו"תן לי יד – סיפורים ושירים מבריאים מרחבי העולם והזמן".

ייעצה והנחתה אמנים ומנהלים רבים במוסדות התרבות.

ספריה

עריכה

לשמוט, סיפור אהבה

בקיץ 2011 נסגרה הקרן למצוינות בתרבות. על השיקולים והסיבות השונות שהובילו לכך כתבה מראני ספר בשם "לשמוט, סיפור אהבה". את הסגירה היא ייחסה, בין השאר, להיכרות שלה עם סיפור מן התלמוד הבבלי מלפני 1700 שנה – סיפור אהבתם ומותם של רבי יוחנן וריש לקיש, בו מצאה מקבילות לסיפורה האישי כמייסדת וכמנהלת של הקרן. "לשמוט, סיפור אהבה" פורסם בתחילה כבלוג בהמשכים, תוך דיאלוג עם הקוראים. באפריל 2016 "לשמוט, סיפור אהבה" ראה אור כספר מודפס, ואחר כך גם כספר דיגיטלי וכספר קולי.

שלומית כהן-אסיף, מוסף הספרים של "הארץ":

"ספר נדיר... יומן מסע-פענוח שסוחף את הקורא להתלוות אליו ולהקשיב לו...המלה "מצוינות" מקבלת משמעות אחרת, עמוקה יותר. ...במסע הזה המים נושמים והים נושם"[6]

נדיבות טובה – על נתינה, חמלה ואסירות תודה

ספר עיון-מסע בעקבות המונח "נדיבות" בתרבויות, דתות וזמנים שונים. הוא בודק מהי נדיבות טובה, מה עומד מאחורי הצרוף המוזר "אסיר תודה" (מה הקשר בין אסירות לתודה? מי האסיר, מי הסוהר?), וכיצד ניתן לאזן בין נדיבות לאחר ונדיבות עצמית. הוא מתחיל בחוויותיה האישיות של מראני בתחום, ומתרחב עם דברי הוגים, חוקרים ומספרי סיפורים – מרחבי העולם, מהווה והעבר, ומביא עשרות עדויות של אנשים בני זמננו. הספר ראה אור ב-2019, בשלושה פורמטים: בדפוס, דיגיטלי וכספר קולי, מוקרא בקולה של המחברת.

פרופ' יעקב רז, מהות החיים:

"ספר נפלא, יפה, עדין, צנוע, עשיר, מורכב, מלא השראה וידע"[7].

וואבי סאבי והכד הנדיב, או: אין בעולם דבר מושלם

ספר על 'נדיבות' לילדים, עם איורים של רמי טל. עיבוד של אגדת-עם בתוספת סיום חדש. המהדורה הראשונה נרכשה על ידי פרויקט נדיבות, וחולקה לילדים ולצוותי הטיפול בבתי חולים ומרכזים רפואיים ברחבי הארץ[8], מאות עותקים נוספים נתרמו אחרי ה-7 באוקטובר גם לילדי המפונים מיישובי העוטף והצפון. הספר ראה אור כספר מודפס ודיגיטלי, וכספר קולי עבור ספריית העיוורים, שהפיקה ממנו גם עותקים בכתב ברייל.

כרמית ספיר ויץ, מעריב, מוסף סוף שבוע:

"ספר נפלא לקריאה משותפת של מבוגרים וילדים: גם חוכמת חיים, גם אופטימיות מזוקקת וגם הכרת הטוב." [9]

חיים אישיים

עריכה

רחל מראני נשואה לאוהד מראני, איש עסקים ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ולהם שלושה בנים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רחל מראני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 "רחל אימנו", מוסף הארץ, 22 באפריל 2005, עמ' 52–60.
  2. ^ ניקי בלאקברן, Finding excellence in Israel’s artists, ‏israel21c, ‏7 ביולי 2008
  3. ^ אורלי אזולאי כץ, הצלחה לחגיגת היובל בוושינגטון, ידיעות אחרונות, 7 במאי 1998
  4. ^ ירח טל, הצלחה לפסטיבל אמנויות ישראלי בוושינגטון, גלריה, הארץ, 1 באפריל 1998
  5. ^ פרס המנהיגות, 2003
  6. ^   שלומית כהן-אסיף, "לשמוט, סיפור אהבה": מצוינות מחוץ למירוץ, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2016
  7. ^ בועז מזרחי, מהי נדיבות כלפי עצמנו, ומדוע היא חיונית לעולם לא פחות מנדיבות כלפי אחרים, מהות החיים, 8 במרץ 2020
  8. ^ ציפי ב. אתר סלונה, 9 באוגוסט 2022
  9. ^ כרמית ספיר ויץ, ‏“וואבי סאבי והכד הנדיב": הנחת היסוד מוגשת כבר בכותרת הספר המקסים הזה, באתר מעריב אונליין, 30 בדצמבר 2022